דייגו פלורס לא ייזכר בדברי הימים של מכבי חיפה. המאמן שעמד כאן על הקווים בתחילת 2025/26 פוטר בתחילת אוקטובר אחרי שהקבוצה שלו ושל ליאור רפאלוב התקשתה להשפיע, כשהרגע הזכור ביותר שקשור אליו כנראה לא כלל אותו אלא בדיחה חסרת טעם של המנהל המקצועי.
לאחר שעזב את חיפה פלורס מונה למאמן אינסטיטוטו הארגנטינאית, ואחרי פתיחה מגומגמת הצליח לייצב את הקבוצה. אינסטיטוטו שלו עברה למערך של שלושה בלמים ופתחה את הקלאוסורה בסערה, כשהיא ניצחה בארבעה משחקים מחמשת האחרונים שלה. מאז שפלורס הגיע הקבוצה, מועדון בינוני-קטן בסדר הגודל של הליגה הארגנטינאית, היא השיגה 32 נקודות מ-51 אפשריות, אחוז הצלחה נאה של 62.7%. מכבי חיפה, אגב, עם 52% הצלחה. הקבוצה של פלורס סופגת 0.8 שערים למשחק לעומת 1.4 של הירוקים מהכרמל.
אוהדי הקבוצה בטוחים שסיפור ההצלחה הוא פלורס עצמו, מי שהגיע לחיפה עם רזומה דל ובעיקר אחרי אכזבות בקבוצות הבוגרים השונות בהן שיחק. "השינוי בכדורגל, השיפור אצל כל אחד מהשחקנים, כולו דייגו פלורס. השחקנים התאימו את עצמם בצורה נפלאה לרעיונות שלו, הוא מצא את השחקנים לרוץ איתם ולשלוט במשחק", נכתב בחשבון האוהדים Pablididios. "גם בלי מספר תשע טבעי, הוא יודע מה לעשות. הוא מומחה".
בהתחשב במה שראינו ממנו במכבי חיפה, התחנה הראשונה והיחידה שלו בכדורגל האירופי, מדובר בשמיים וארץ. בארגנטינה טענו כי פלורס מונה מתוך מחשבה להנחיל סדר בקבוצה, כשהוא בחר לשחק ב-3:4:2:1 (בשונה מה-4:2:3:1 שראינו במכבי חיפה), להציב שחקנים בעמדות אחרות ולהתמקד בעיקר בשליטה בכדור ובחילוץ מהיר של כדורים. "כל אחד יודע מה הוא עושה", נטען ב-TyC Sports אחרי משחק הבכורה שלו.
אינסיטוטו שלו ספגה 14 שערים בלבד ב-17 משחקים, לעומת שישה משחקים ב-4 משחקים לפניו. בקיץ האחרון הקבוצה מכרה שחקנים ב-960 אלף יורו ורכשה רק אחד, ג'ון קורדובה ב-700 אלף יורו, כשהיא צירפה בעיקר שחקנים בהשאלות והעברות חופשיות. 20 מ-30 הקבוצות השונות בקלאוסורה שוות יותר ממנה, אך הקבוצה של פלורס מצליחה לשלוט בקישור ולייצר כדורגל מסודר.
בארגנטינה מספרים שזאת כל התורה של פלורס. הקבוצות שלו נחשבות לקבוצות יוזמות, כאלה שלא רק יושבות מאחורה ומחכות שהחלוצים יעשו משהו או שהתקפת מעבר תפתיע. הקישור האחורי המעובה מאפשר לשני הבלמים לעלות קדימה, כשבמקביל החילופים של פלורס זוכים למחמאות. "ברגע שהקבוצה שמולו מתחילה ליזום, הוא מצליח לשנות מערך ואת מגמת המשחק בעזרת חילוף אחד", נטען במדינה אחרי ניצחון דרמטי מול לאנוס.
הכדורגל של פלורס בדרום אמריקה מתבסס על יצירת יתרונות מספריים, מה שמאפשר לקבוצתו למנוע מצבים בהם משתלטים מולה בהגנה ולהצליח להבקיע בהתקפה. הוא בעצמו מדבר בעיקר על ייצור מצבים, מה שהוביל להצלחה גם בלי חלוץ טבעי של ממש. אין לאינסיטוטו כוכבים אמיתיים, להוציא אולי אלכס לונה בן ה-22 (מספר 10 מהסוג שהיה חסר לו במכבי חיפה).
"אנחנו יודעים לתקן דברים תוך כדי תנועה", סיכם פלורס אחרי ניצחון על פלנטסה. "אנחנו מראים שיפור בין מחצית למחצית, משחקים כדורגל יעיל. השיטה בה שני קשרים מנצלים את היתרונות הפיזיים שלהם ומונעים את השטף עובדת. גם בלי מספר 9 אמיתי, אנחנו מייצרים הזדמנויות מהכנפיים".
עד כאן הכל טוב ויפה. פה עולה שאלה אחת, כמעט מתבקשת - איך המאמן הזה לא הגיע למכבי חיפה?
התשובה הראשונה מתחילה ממחסום השפה. פלורס וצוותו הארגנטינאי הגיעו לכדורגל הישראלי, וגם אם היה מתורגמן בצוות מדובר בהרגלי תרבות שונים לחלוטין עבור מי שאימן כל חייו בדרום אמריקה. לא מופרך לטעון שהבחירה לאמן לראשונה באירופה כמאמן ראשי, חרף השנים בתור עוזר מאמן אצל מרסלו ביילסה, לא הייתה הדבר הנכון עבור חיפה. פלורס הגיע לקבוצה לחוצה במפולת מקצועית, ממנה היא לא באמת התאוששה מאז, לא הייתה אידיאלית. בטח במועדון שלא באמת ראה הצלחה של מאמנים זרים.
התשובה השנייה קשורה לפלורס עצמו. כשהוא הגיע לארץ ב-2025 דיברנו עליו בתור סוג של פילוסוף כדורגל, מאמן עם שיטה יומרנית שמנסה להמציא מחדש את המשחק. בגלגול הנוכחי, אולי בהשפעת מה שקרה בכרמל, הוא מדבר על משחק פשוט. שחקנים שיעמדו במקומות הנכונים ויעשו מה שהם יודעים לעשות, יחד עם עקרונות דומים למה שראינו קודם לכן (כמו ניסיון לשחק למשל על המגנים, מה שהתבטא ביכולת המעודדת של יילה בטאיי ופייר קורנו). למרות זאת, השינוי האישי שלו הוא רק צד אחד.
התשובה השלישית ואולי המשמעותית ביותר היא השקט. כשפלורס מונה דיברו על כך שהוא הגיע לייצב קבוצה קטנה, בלי לחץ, סיקור וציפיות של מועדון צמרת. יש מאמנים שמצליחים יותר בקבוצות קטנות, יש מאמים שיודעים מראש שהם מקבלים את הסבלנות הזאת. אי אפשר להגיד שזה היה מצבו של פלורס. הוא היה צריך לשחק על מקום באירופה במשחקיו הראשונים, עבר שלב והודח, ומשם נוצר כדור שלג.
בסופו של דבר פלורס אימן בשבעה משחקי ליגת על. בשניים מתוכם הוא ניצח 0:4 את ריינה ו-1:5 את אשדוד, בשלושה מתוכם הוא פגש את בית"ר ירושלים, הפועל ב"ש ומכבי ת"א שסיימו מעל מכבי חיפה (וסיים עם שתי נקודות). בהמשך היה לו תיקו בדרבי, ואז הפסד 3:2 אחרי שעלה ליתרון 0:2 על מכבי נתניה. אותה נתניה לה ברק בכר הפסיד 4:1 בסיבוב השני, בסוף ינואר.
יש כאן לקח מסוים עבור הירוקים, אבל הסיפור הזה גדול יותר מפלורס. הוא גדול יותר מבכר. השאלה היא סבלנות, מה שהמאמן הזר (ושחקנים אחרים שהגיעו לחיפה בשנים האחרונות) לא באמת זכו לו, לפחות כלפי חוץ. פלורס הגיע לאינסיטוטו מראש בשביל תהליך ארוך טווח, בו הוא היה אמור לייצב את המועדון ולהחדיר ביטחון. פלורס הפסיד למשל שלושה משחקים מתוך ארבעה במהלך מרץ 2026 כמאמן אינסיטוטו. על רצף פחות גרוע הוא פוטר ממכבי חיפה. הסבלנות הזאת, שאולי בלתי אפשרית במועדון קטן, היא חלק ממה שחסר לירוקים.