הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

ערן זהבי: "זה התואר הכי גדול בקריירה שלי"

כוכב פ.ס.וו התראיין ל'מגרש פתוח', ודיבר על הרגעים הקשים בהולנד, ההתמודדות עם הביקורות, הפריחה המאוחרת בקריירה, והאושר הגדול מהזכייה בגביע: "חיכיתי שבע שנים לתואר קבוצתי"

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  18.04.22 - 17:59

רגע אחרי שזכה בגביע ההולנדי, שהיה התואר השני שלו במדינה, ערן זהבי דיבר ב"מגרש פתוח" על העונה המאתגרת עם פ.ס.וו איינדהובן, מאבק האליפות שנותר מול אייאקס, המשברים האישיים והמשפחתיים שעבר בעונה האחרונה, נבחרת ישראל, ועתידו המקצועי.

זהבי דיבר תחילה על התחושות שלו אחרי הזכייה בגביע: ""כיף גדול אחרי הערב אתמול, באמת שמח ומרגש. תמיד כיף לזכות בתואר. זה מיוחד לנצח את היריבה הכי גדולה שלך, זה הופך את הזכייה ליותר מרגשת. היה משחק עם הרבה שינויי מומנטום, השער שלי שנפסל, שער שלהם שנפסל. היה משחק ברמה מאוד גבוה והרבה תהפוכות. אני שמח שהיה לי חלק מזה ונהנתי מכל רגע".

"מבחינה אישית אני לא חושב ששיחקתי במשחק עם אווירה יותר טובה ממה שהיה אתמול. שאני הקהלים באמת נתנו הצגה. זה התואר הכי גדול שלי בקריירה מבחינה קבוצתית, כי בסופו של דבר ניצחנו את אייאקס שזו הקבוצה הכי גדולה בעשור האחרון בהולנד. זה בין הקבוצות הכי גדולות שהיו להם ב-20 שנה האחרונות, הייתה להם תקופה העונה שהם פשוט פירקו כל קבוצה באירופה"

"הילדים חגגו איתי אתמול עד השעות הקטנות של הלילה, הבינו מה זה חגיגות והיה להם כיף. זה שונה מתואר בארץ, כמובן. לא זכיתי בתואר קבוצתי 7 שנים וחיכיתי לזה. התרגשתי מאוד, אבל זהו חוזרים לשגרה. זה היה חשוב לי מאוד, לא הסתרתי את זה, זו הסיבה העיקרית שהגעתי לפ.ס.וו. כל הזמן ייצרתי לעצמים תארים אישיים, אבל בסוף הקבוצה הפסידה, זה קצת תיסכל אותי. נהנתי מהתארים האישיים, דחפתי את עצמי לקצה, אבל תואר קבוצתי תמיד מרים את התארים האישיים. מאוד התגעגעתי לזה, 7 שנים לא זכיתי בתואר עם קבוצה. אתמול באמת זה היה אושר גדול. כשכל הקבוצה באה במוד טוב, זה כיף".

התמודדות עם הביקורות לאורך העונה: "כל הביקורות לפעמים דוחפות אותי קדימה. לאורך כל הקריירה שלי אמרו שאני לא תמיד מספיק טוב, או אולי לא מספיק טוב לעמדה מסוימת, אבל אני תמיד ממשיך בדרך שלי ומתנתק מרעשי הרקע. זאת עבודה יומיומית קשה. אני שמח שאני מקבל על העבודה שלי קצת רגעי אושר וזה הדבר הכי מספק שיש".

זו תמונת הניצחון שחלמתי עליה, מאוד רציתי שזה יקרה. אנשים לא יודעים אבל אני בכלל הייתי לפי עצות הרופאים ניתוח של חמישה או ישה חודשים בחוץ ולא עשיתי את זה. מגיע להתאחדות לכדורגל קרדיט על זה, שדו עזר לי מאוד, הוא מכיר אותי, הוא יודע בדיוק איך לעבוד איתי. כמובן שזו עבודה משותפת שלי, של ההתאחדות, של איינדהובן, ואני שמח שעכשיו מקבלים את הבנפיט".

"הייתה פה תקופה לא קלה עם הרבה משברים אישיים ומשפחתיים, הקורונה, פריצות לבית, נאלצנו להתמודד עם הכל. אתמול השגנו את תמונת הניצחון שזה היה שווה את כל הרגעים הקשים. היו רגעי משבר והיינו מאוד מאוד קרובים לוותר, אבל לשמחתי יש לי משפחה חזקה ותומכת, החברים הקרובים, כל מי שברגעי משבר קשים דחפו אותנו קדימה וזה היה מאוד מאוד חשוב לנו. אני שמח שלא ויתרנו. אולי גם נזכה באליפות אז אני לא עושה סיכומים. אלו היו שנתיים לא קלות אבל הן היו מוצלחות".

 "ברור שזה היה מאוד חשוב לי, הסברתי גם שבסין לא היה קל, אף כדורגל לא קל. היו שם שחקנים ברמה הכי גבוהה שיש שלא עשו מה שעשיתי בליגה הזו. יש דברים שקל להגיד".

"אני חושב שבשנתיים בהולנד אני מציג שבוע אחרי שבוע משהו משמעותי, אם אתה מסתכל על שחקני הספסל שאני משחק והם בחוץ - אז אני חושב שזה הדבר שהכי ראוי להערכה בגיל 35. אני לא רוצה להישמע שחצן חלילה, אבל זה הישג יותר גדול ממה שחושבים. בסוף הייתי פצוע חודשיים וחצי וחזרתי להרכב אחרי שלושה שבועות, זה מראה על משהו".

מאבק האליפות: "הלוואי שזה יסתיים באותה דרך כמו בעונת האליפות עם הפועל ת"א. אני אהיה המאושר באדם. אנחנו לא שולטים במה אייאקס יעשו אלא רק במה שאנחנו עושים ולהתפלל שהם יאבדו נקודות. אנחנו עושים עונה מעולה, אבל לצערנו יש קבוצה מעלינו שנותנת לנו לרדוף אחריה. אני בכדורגל אף פעם לא מרים ידיים ואני מקווה לטוב".

פריחה מאוחרת בקריירה: "כן, פרחתי מאוחר. יכול להיות שזאת בעיה גם של הכדורגל הישראלי, שחקנים צעירים לא מקבלים את ההזדמנות ואין את הסבלנות והתעוזה לתת להם להתפתח כמו שצריך. בהולנד ילד בן 18 הוא כבר שחקן בוגרים והוא מגיע מאוד מאוד מוכן לאתגר".

ההחלטה על עתידו: "אני כרגע לא רוצה להתעסק בעתיד כל עוד יש לי מטרות. אני רוצה להיות הכי מרוכז עם הקבוצה. יש זמן לזה והיום זה לא היום".

"ההחלטה הבאה שלי תתקבל בהתאם למה שנרצה לעשות כמשפחה, גם כשחקן, אבל הדברים צריכים להשתלב כמו שצריך. זה יהיה מכלול של דברים. לא הייתי הולך כרגע ללסטר למשל, זה לא מקום שמתאים לי".

הישארות בהולנד לא על הפרק: "הכל יכול לזוז ימינה ושמאלה ברמת העיקרון, אבל אני חושב שצריך לסיים בטעם טוב, אפילו שזה קצת מפתה להישאר. לפעמים צריך לדעת מתי לעשות סטופ".

שיחה עם מיץ' גולדהאר: "אני מבין שכולם מחכים לשמוע מה קורה עם מכבי תל אביב. אם היה משהו להודיע היינו מודיעים. בשש שנים האחרונות דיברתי עם מיץ' 100 פעמים, אבל זה לא משנה שום דבר".

אין ספק שאני מאוד מחכה לזה, הרבה זמן לא הייתי בנבחרת. ברור שליגת האומות זו הזדמנות גדולה בשביל נבחרת ישראל, אולי מהבתים, ככה שנלך על זה בכל הכוח. לא יהיה קל מול אסטוניה ואיסלנד, הן אולי לא סקסיות, אבל לא קל לשחק נגדן. יהיה מעניין, אבל אני מצפה שנעשה את קפיצת המדרגה. הלוואי, זה ישלים לי קריירה מושלמת".

על רוג'ר שמידט: "זה נהוג מאוד פה שברגע שמחליטים שהדרכים נפרדות אז עושים את זה בכבוד גדול, בהודעה לתקשורת משני הצדדים, אני מאוד מעריך את זה. זה מבורך, זה משהו שצריך לקרות גם בכדורגל שלנו, הבעיה שזה לא יכול לקרות כי לצערי בעלים שולטים בהרבה מהמאנים ובחוזים שיש להם. יש פיטורים עם שניים שלושה משכורות קנס וזהו ומעיפים הביתה. אני חושב שזה לא צריך להיות ככה, תחשוב לפני שאתה בוחר מאמן, תחתים אותו על חוזה לשנה-שנתיים ותישא בתוצאות. אם אתה רוצה מאמן כמו שצריך, תעשה סקאוטינג יותר טוב, תהיה שלם איתו ותיתן לו לעבוד".

האם שמידט ייקח אותו לבנפיקה: "אני לא חושב שהוא בעצמו יודע אם הוא הולך לשם, אם זה סופי או לא. אני חושב שהוא גם לא רצה להתעסק בעתיד שלו לפני גמר הגביע. בכל מקרה לא דיברנו על שום דבר".

ההתנהלות של איינדהובן: "זה דברים שקשה להסביר אותם, צריך להיות פה ולראות ולהבין מה הולך ברמת היום-יום. איך מתייחסים לשחקנים, לאוהדים, וכל הדברים מסביב. אין מה לעשות, זו רמה אחרת וזו גם רמה אחרת של השקעה. קשה לי להשוות את זה לכדורגל הישראלי. הכדורגל ההולנדי ברמה גבוהה, מאוד קשה, לא קל לשחק פה, אפילו לא בקבוצה כמו פ.ס.וו. קבוצות לא באות ומסתגרות כמו שאני רואה לפעמים בכדורגל הישראלי, הליגה הזו היא ליגת פיתוח מעולה ומסתכלים עליה ככה. יש פה הרבה שחקנים צעירים, הרבה מאוד כסף. זה אפילו קצת מעורר קנאה".

עתידו בנבחרת ישראל: "אני ממשיך בנבחרת כמובן, אין ספק. הנבחרת בשבילי היא מעל הכל וכל עוד ירצו אותי ואני אוכל לתרום, אני אהיה שם".

מאמן ישראל או זר? שאלות קשות, יש דירקטור, בניון, יש אורן חסון - מה שיחליטו אקבל ואסתדר עם כל מאמן. אני אוהב אנשי מקצוע טובים ויש כאלה גם בישראל. יש גם זרים ש...זה שהוא זר לא אומר שהוא יותר טוב. אבל אם יבחרו מאמן זר ברמה מאוד גבוהה אני אשמח, לא אשקר, וגם אם יבחרו מאמן ישראל ברמה גבוהה אני אשמח - העיקר שיהיה ברמה גבוהה".

מכבי ת"א: "אני תמיד עוקב אחרי הכדורגל הישראלי, תמיד. אם יש משחק ליגה ישראלית או ליגה אנגלית - אני רואה ליגה ישראלית. זה הכדורגל שלנו, אנחנו אוהבים אותו. הגל הגיע לחוף? זו מכבי ת"א, בואו, תמיד יש שנה טובה, שנתיים פחות טובות, אי אפשר כל הזמן לזכות באליפות. כן, מה לעשות, במכבי ת"א כמו בפסוו אם אתה לא זוכה באליפות אז אתה בעונה לא טובה. זה הציפיות. אבל אם אתה שואל אם אתם יכולים לחזור אז ברור, הם גם יחזרו. הגעגועים? התרגלנו, אנחנו שש שנים לא בארץ כבר. האמת שאנחנו מבקרים לא מעט, אוהבים להיות בישראל. מתי תשובה סופית? יש לי קצת זמן, אני רוצה לשבת עם המשפחה, אשתי, המשפחה הקרובה ונחליט".