צריך לחזור לארץ? ההתפתחות של תאי עבד

הוא נכנס לחיינו בסערה, אבל קל לשכוח שתאי עבד רק בן 21. מבוגר ב-11 חודשים בלבד מאורי עזו, צעיר מאוסקר גלוך, רוי רביבו, דור תורג'מן, איתן אזולאי וניב אליאסי. מדובר באחד הכישרונות הכי גדולים שיש לכדורגל הישראלי שלנו להציע, וראינו את זה ב-1:3 האדיר של הצעירה אמש (שלישי) על הולנד.

עבד בישל את השער השלישי והיה בכל מקום על המגרש מול שחקנים שהוא מכיר טוב מהליגה ההולנדית השנייה, בה משחקות קבוצות המילואים של איינדהובן, אייאקס, אלקמאר ואוטרכט. עבד עצמו קושר לליגת העל, למרות שבשלב זה הוא מעדיף להישאר בחו"ל, בפרט בהולנד, ולמצות אפשרויות.

הישראלי שגדל באקדמיה של הפועל ת"א משחק זאת השנה השנייה ברציפות במילואים של איינדהובן, כשהוא הספיק להתאמן מספר פעמים עם הבוגרת ואף היה על הספסל לבליגת האלופות מול ליברפול וברבע גמר הגביע ההולנדי מול פיינורד, אך טרם שיחק.

ולנסיה וסביליה הביעו עניין בעבד בקיץ האחרון כפי שפרסם כאן כתבנו יגאל גולדשטיין, כשאיינדהובן דרשה תמורתו תג מחיר של שלוש מיליון יורו או מיליון וחצי יורו עם 50% ממכירה עתידית. הוא ממשיך בקבוצה השנייה ונראה נהדר בקדם העונה בה שיחק במדי הבוגרת ואף הבקיע מול שטוטגרט, אבל טרם שיחק.

התפתחות פיזית מרשימה (Photo Prestige/Soccrates/Getty Images)

מה שהופך את הסיטואציה של עבד למעניינת עבורנו הוא התאריך. היהלום מסיים חוזה בסוף העונה, כשהחל מינואר הוא יוכל לנהל משא ומתן עם כל קבוצה. למרות העניין של קבוצות מליגת העל, כולל מועדונים גדולים, המעבר לארץ לא ריאלי. הישארות בשנה שלישית במילואים של איינדהובן כשהוא יהיה כבר בן 22 מרגישה תלושה גם היא. אז מה הלאה?

אפשר להרגיש את השיפור אצל עבד, בעיקר פיזית. הליגה ההולנדית השנייה היא לא הליגה הטכנית ביותר בעולם, אבל היא ליגה פיזית במיוחד וכאן אפשר לראות את השינוי. עבד חזק יותר, בפרט בפלג הגוף העליון, הוא חילץ יותר כדורים השנה מכל שחקן אחר בליגה ההולנדית השנייה, כשהוא לא מפחד להיכנס למאבקים, המשך ישיר של העונה שעברה. הפיזיות של עבד הורגשה בפרט מול ההולנדים במשחק מול בני גילו, אך כשהוא משתפשף דרך קבע מול בוגרים.

עבד יכול לשחק גם מתחת לחלוץ, מה שהוא עשה אצל גיא לוזון, אבל משחק בעיקר בכנף וחותך ממנה פנימה כמו שחקן כנף אחר של איינדהובן שהפך לשם חם, יוהאן בקאיוקו. אנחנו יודעים עוד מהמונדיאליטו שיש לעבד שליטה גבוהה בכדור ויכולת להשתלט עליו במרחבים צפופים. בשנים האחרונות באיינדהובן הוא שיפר את היכולת לנוע ו"לפנות" מקום לשחקני ההתקפה האחרים, מה שמתבטא בשלושה בישולים ו-2.1 מסירות מפתח למשחק.

ראינו את זה גם בשער השלישי של ינאי דיסטלפלד, שער שכולו תאי עבד. הוא עשה תנועה טובה בלי הכדור, קיבל אותו סמוך לקו השער ומשך אליו שני אנשים בניסיון ללחוץ אותו. היכולת של עבד לשחרר כדור בנגיעה השאירה לדיסטלפלד שער על מגש, השער שהפך ל-1:3 וחתם את אחת התוצאות הגדולות ביותר שהנבחרת הצעירה שלנו ידעה בשנים האחרונות, בטח מאז היורו.

החלון הקרוב קריטי (Photo Prestige/Soccrates/Getty Images)

עבד בעשירייה הראשונה בליגה ההולנדית השנייה עם מסירות מפתח למשחק, כשהיכולת הזאת עשויה להיות שימושית אף יותר בליגה בה יהיה לו יתרון פיזי על שחקנים אחרים. אותו דבר, אגב, מסייע לו כשחקן התקפה. עבד יכול לשחרר כדור במהירות מתוך אותם שטחים בזכות יכולת דריבל טובה, מה שהפך אותו לאיום תמידי.

אז למה הוא לא בבוגרת של איינדהובן? בגלל התחרות בעמדה. ההולנדים של בוס החתימו את דניס מאן ב-8.5 מיליון יורו לתפקיד הקיצוני הימני, כשבעמדת הקשר הקדמי משחקים לסירוגין חוס טיל ואיסמעיל סבארי, אולי השחקן הטוב ביותר של הקבוצה. פול ואנר, שנרכש ב-15 מיליון מבאיירן מינכן בקיץ האחרון, קיבל עד עכשיו 129 דקות בבוגרת, 70 מתוכן במשחק היחיד בו פתח בהרכב. בוס לא נותן הזדמנויות לצעירים, בטח לא בעמדה הזאת.

כאן, איך לא, נכנס הכדורגל הישראלי שלנו. תסריט בו עבד מושאל לקבוצה בכירה יותר מהליגה ההולנדית השנייה היה יכול להיות ריאלי גם בקיץ האחרון, אך לא סביר שאיינדהובן תרצה להשאילו כל עוד הוא יכול לעזוב בחינם בקיץ. הקלפים אצל עבד וסביבתו, אבל תסריט בו הוא חותם על חוזה ארוך טווח באיינדהובן ועובר בהשאלה בינואר לא מנותק מהמציאות. האם זה יקרה דווקא לארץ? הוא עצמו לא בהכרח מעוניין בכך, גם אם מדובר במעבר זמני.

אפשרות מעניינת יותר מבחינת עבד ומבחינתנו כאוהדי נבחרת ישראל היא הליגה הספרדית. הוא כמעט עבר לאלצ'ה תמורת 750 אלף יורו עם 50% ממכירה עתידית בקיץ האחרון, כפי שסיפר אביו ב-5 באוויר, הצעות שאיינדהובן דחתה. פ.ס.וו עשוייה לשקול עמדתה מחדש אם האופציה השנייה היא שעבד יעזוב בחינם, כשהליגה הספרדית מתאימה לשחקנים מהסוג של עבד - שחקני כנף שלא מפסיקים לרוץ ואוהבים דווקא את השטחים הצפופים האלה. שחקנים מסוגו, להבדיל אלף אלפי הבדלות, של לאמין ימאל. למרות זאת, לא בטוח שבהתחשב במצב הקיים הדבר הנכון עבור שחקן ישראלי הוא לעבור ללכת לספרד, מדינה בה נבחרת פלסטין התקבלה בכבוד מלכים רק השבוע. תשאלו את מנור סולומון.

מוקדם מדי לדעת אם עבד הוא לאמין ימאל הישראלי, אבל הכישרון שם. השילוב בין היכולת הטכנית, הפיזיות שהתפתחה בצורה מרשימה והבעיטה הדומיננטית הופך אותו לשחקן מבטיח, אבל בשלב הזה אנחנו נרצה שהוא יתחיל לקיים. ההחלטה שעבד יקבל בינואר, עוד חודש וקצת, עשויה להכריע לאן הקריירה שלו הולכת בשנים הקרובות.