ההרכב של המדינה: קבלו את ה-11 של כל הזמנים

הלהקה כבר מוכנה: אחרי חודשים של ניפויים, הקהל ו-ועדת השיפוט הגיעו להסכמה - דודו אוואט או חודורוב? זהבי או האווירון? חיים רביבו או ברקוביץ'? התוצאות המלאות בפנים

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  15.04.21 - 16:00
תחילת כתבה

הכדורגל הישראלי תמיד היה כר פורה לוויכוחים: מי גדול יותר? מי משמעותי יותר? מה גובר על מה - תהילת העבר או ההישגים בהווה? לרגל יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, החלטנו אחת ולתמיד להכריע את "ההרכב של המדינה": אם היינו צריכים לגבש 11 של כל הזמנים בענף, כיצד זה היה נראה? בחודשים האחרונים, אתם - וגם צוות של 12 אנשי מקצוע, מאמני עבר ואנשי תקשורת - גיבשתם את "ההרכב של המדינה", וכעת - נשאר רק לגלות את התוצאות.

כך היה הרעיון: לבחור את 11 הכדורגלנים הטובים ביותר בתולדות המדינה, על פי תפקידיהם במגרש. אגב, בנוסף ל-11 השחקנים תהיה בחירה נוספת של המאמן הגדול בתולדות הכדורגל הישראלי. במהלך השבועות הקרובים התפרסמו כאן באתר שמותיהם של 144 המועמדים הסופיים, 12 שחקנים לכל עמדה (חוץ מהחלוצים), וכן 12 מאמנים - מתוך הרשימה הזו, אתם הצבעתם בסקרים מיוחדים, מה ששוקלל גם עם בחירת ועדת אנשי המקצוע - עד לקבלת התוצאות הסופיות.

אז הנה הם: השוער, המגנים, הבלמים, הקשרים, החלוצים - והמאמן של כל הזמנים. קבלו את "ההרכב של המדינה".

השוער: יעקב חודורוב ז"ל
גדול השוערים הישראליים. מי שכבר בגיל 22 עמד בין הקורות של נבחרת ישראל, המשיך לקריירה בת 28 שנה במהלכה זכה בשתי אליפויות, גביע אחד - אבל מעל הכל רשם 31 הופעות במדים הלאומיים, וכמה הופעות בלתי נשכחות בשנות החמישים והשישים. אגדה ישראלית בכפפות של פלדה.

המגן הימני: אלון חרזי
מר יציבות. הוא אמנם גדל בהכח רמת גן, אבל ספק אם יש סמל גדול ממנו עבור מכבי חיפה - 19 שנה העביר במדי הירוקים (למעט עונה אחת בבית"ר ירושלים), איתם זכה בלא פחות מ-8 תארי אליפות, שלושה גביעים וארבעה גביעי טוטו. ואם זה לא מספיק - גם בבית"ר, בעונה היחידה בה שיחק שם, הוא זכה באליפות - בסה"כ 17 תארים קבוצתיים. 89 הופעות בנבחרת ישראל, השלימו את הסיפור של חרזי, שפרש ב-2009 בתור אחד משחקני ההגנה הגדולים שהיו כאן.

בלם: דוד פרימו
הילד שנולד בבולגריה, הפך לאחד מגדולי השחקנים של הפועל תל אביב. החומה הבצורה בלב ההגנה האדומה, שחקן של מהירות ומיקום שידע לתקל כל כדור. זכה באליפות ובגביע עם המועדון בו גדל, אבל גם היה שותף לגביע אסיה עם נבחרת ישראל - וגם לסגל מקסיקו 70, המונדיאל היחיד בתולדותינו. ואם כל זה לא מספיק? הוא גם היה שותף לניו יורק קוסמוס, שם שיחק יחד עם מוטל'ה שפיגלר ופלה. לא פחות.

בלם: אבי כהן ז"ל
פורץ הדרך. הבלם שנולד מחוץ לישראל, הפך - אולי - לגדול הבלמים שהיה במדינת ישראל. מי שצמח באמצע שנות השבעים במכבי תל אביב, הפך לסמל הווינריות שלה עם שתי אליפויות ושני גביעים - אבל את ההישג הגדול ביותר רשם, כשהצטרף - הרבה לפני העידן האירופי - לקבוצה הגדולה בעולם דאז, ליברפול. עם המייטי רדס הוא זכה באליפות ב-1980, והיה שותף גם לגביע אירופה לאלופות, שנה לאחר מכן, ב-1981. לכהן היו 64 הופעות בנבחרת ישראל, וכל מי שראה אותו - יזכור אותו לעד.

מגן שמאלי: משה (מוצי) ליאון
האיש שלעולם לא נכנע - המגן השמאלי הנצחי של מכבי יפו, הפך לסמל הגדול שלה - וסמל העקשנות וקושי העורף. 23 שנה של קריירה, אותה העביר בקבוצה ישראלית אחת (ועוד ארבע שנים) בדרום אפריקה, שם גם זכה באליפות ובגביע במדי ווסטוויו אפולון. שיחק 26 פעם במדי נבחרת ישראל, וכבש שער אחד. גבר של קבוצה אחת.

קשר אחורי: טל בנין
כנראה, השחקן ה"אירופאי" מכולם. מי שגדל בקרית חיים, וצמח בהפועל חיפה, זכה לגדולה דווקא במכבי - תחת שלמה שרף, היה שותף לזכייה בדאבל של 1991, והפך לשם דבר. עוד באותה עונה, ערך גם את הופעת הבכורה בנבחרת ישראל - כשהיה בן 19 בלבד, וגם כבש את שער הניצחון מול נבחרת בריה"מ. מאז? השמיים היו הגבול: בנין לא הפסיק לצבור תשבוחות, עבר לקאן הצרפתית, ולימים גם היה השחקן הראשון ששיחק באיטליה, במדיה של ברשה. לא פחות מ-78 הופעות וגם סרט הקפטן בנבחרת השלימו את היותו אחד מגיבורי "דור הזהב" של הכדורגל הישראלי.

קשר התקפי: אייל ברקוביץ'
במילה אחת? קוסם. מילים יכולות לתאר, ובכל זאת תקצר היריעה מהיכולות של ה"פליימייקר" האולטימטיבי. מי שנחשב לאחד המוסרים הגדולים באנגליה, והעביר יותר מעשר שנים באי הבריטי - מסאות'המפטון, דרך ווסטהאם וסלטיק, ועד מנצ'סטר סיטי (רגע לפני הכסף הגדול). מהשחקנים שעוררו בך התרגשות וציפייה עם כל נגיעה בכדור, זכה בשתי אליפויות ושלושה גביעים עם מכבי חיפה, וגם רשם 78 הופעות במדי נבחרת ישראל.

קשר התקפי: יוסי בניון
"הילד". השחקן שהגיע הכי רחוק בתולדות הענף בישראל - והגשים את "החלום הישראלי". דרך המון כישרון ורגליים דקיקות ומהירות, בנה את דרכו מדימונה, דרך הפועל באר שבע ומכבי חיפה, ועד לקבוצות הכי גדולות באנגליה: ליברפול, צ'לסי וארסנל. השחקן שחלם בגדול, הצליח גם להגשים - והפך לשם דבר בכדורגל העולמי. 102 הופעות במדי הנבחרת, שתי אליפויות וגביע במדי מכבי חיפה ואפילו זכייה בליגה האירופית עם צ'לסי - קריירה של יהלום מלוטש במיוחד.

חלוץ: אלי אוחנה
אגדה ירושלמית וישראלית. האיש שעשה הכל - פעמיים. מי שהיה גיבור מקומי בשנות השמונים, עם הגול המרהיב באוסטרליה והזכייה בגביע המחזיקות עם מכלן הצנועה, עשה זאת שוב בשנות התשעים - כשחזר לבית"ר ירושלים בליגה הארצית, וזכה איתה בשלוש אליפויות, בדרך למעמדו כסמל הבלתי מעורער של המועדון (יחד עם המנורה). הישראלי הראשון שזכה בתואר אירופי כשחקן מרכזי, השאיר אחריו 4 תארים מקומיים, שני גביעים, אליפות בלגיה אחת - וגביע מחזיקות אחד גדול מכולם. זכה בתואר "כדורגלן העונה" פעמיים תוך 13 שנה. כוכב.

חלוץ: מרדכי (מוטל'ה) שפיגלר
האיש שהגשים את החלום הישראלי - בן לעולים מרוסיה שהגיע לארץ שנה אחרי קום המדינה, וביחד איתה (ואיתנו) צמח והתפתח. מי שהפך לכוכב במכבי נתניה, עם רגל שמאל אימתנית ויכולת כיבוש בלתי נגמרת, גדל להיות מלך גם בנבחרת ישראל - הכובש המצטיין בתולדותיה, עם 33 שערים, כולל השער היחיד אי פעם בגביע העולמי. האיש שהביא אותנו למקסיקו, הבקיע גם את השער המדהים נגד שבדיה במשחקי הגמר - עם אותה בעיטה מסובבת שהכניעה את השוער האומלל. עם היד למעלה, גאה, הוא נכנס גם להרכב של המדינה.

חלוץ: ערן זהבי
לא ברור אם הוא גדול השחקנים, ללא ספק - גדול הסיפורים. מי שבגילאים הצעירים עבר מהפועל למכבי ושוב להפועל ת"א, נכנס לתודעה במדים האדומים עם שער בלתי נשכח בטדי שהביא דאבל, נסע לאיטליה וחזר כלעומת שבא - דווקא למכבי ת"א, שם הפך לאייקון צהוב עם שלוש אליפויות ואינספור שערים בלתי נשכחים. ואז יצא לסין, והמשיך את אותה המלאכה - לא מפסיק לכבוש, לא מפסיק לשבור שיאים, לא מפסיק למצוא את הדרמה ברגע הנכון. היום הוא בפ.ס.וו שבהולנד, וגם שם - בליגה ההולנדית - הוא מקפיד להגיע צעד אחד רחוק יותר. הסיפור היחיד בהרכב הזה שעדיין נכתב, ואיך הוא ייגמר? אף אחד עוד לא יודע.

המאמן: עמנואל שפר ודוד (דוביד) שוייצר ז"ל
אל קו הגמר הגיעו שניים, לאחר שהקרב הצמוד ביניהם לא הוכרע. שפר היה המאמן שעשה היסטוריה; הראשון שהביא את נבחרת ישראל אל משחקי הגמר של גביע העולם 1970 במקסיקו.

שפר, שנולד בגרמניה ועלה לישראל בשנת 1950, שיחק כדורגל בהפועל חיפה והפועל כפר סבא עד שפרש בגיל 34, והפך למאמן - בקבוצות כמו הפועל רעננה, בני יהודה, הפועל ירושלים, בני יהודה, מכבי נתניה, בית"ר ירושלים, וכמובן בנבחרת - הצעירה והבוגרת, כשהשיא היא כמובן להביא אותה עד המונדיאל - שם רשמה 2 נקודות בסה"כ, עם שתי תוצאות תיקו מול איטליה ושבדיה.

שוייצר, שהחל את הקריירה הספורטיבית בכלל כשחקן כדורסל, שיחק בשנות הארבעים והחמישים - בין היתר, בהפועל ת"א והפועל חיפה. אחרי שפרש, הפך למאמן שזכה בהכי הרבה תארי אליפות - שישה, כמו דרור קשטן. שלוש פעמים הוא הוביל את הפועל תל אביב לזכייה בתואר, והוסיף זכיות נוספות עם הפועל רמת גן, מכבי תל אביב ומכבי נתניה.