קיץ בלתי נשכח הסתיים בסוף עצוב: נבחרת הנוער של ישראל סיימה את דרכה באליפות העולם עד גיל 20 כשהפסידה הערב (חמישי) 1:0 לאורוגוואי. הנבחרת תנסה לחזור מארגנטינה עם מדליית הארד - כשתפגוש ביום ראשון את המשחק על המקום השלישי מול דרום קוריאה. הסלסטה, שהיו בסופו של דבר טובים יותר, יתחרו על הגביע העולמי.
צפו בתקציר >>>
(התקציר באדיבות כאן 11, תאגיד השידור הישראלי)
אחרי שבמשך קמפיין שלם, נבחרת הנוער הציגה מסע שכולו אמונה ורוח שאי אפשר לא להתרגש ממנה - זה לא היה הלילה שלה. הבחורים של אופיר חיים עוד היו קרובים במחצית הראשונה, אבל בחצי השני היא לא נכנסה למשחק כמו שצריך - אורוגוואי השתלטה על המשחק, היתה טובה יותר והרוויחה את הכרטיס לגמר בצדק רב.
אבל גם המשחק הקשוח הזה, על תנאי מגרש מאוד לא טובים ומול יריב שלא בחל במשחק פיזי (לפעמים אלים ממש), לא ישכיח את ההופעה הגדולה של נבחרת הנוער - חבורת שחקנים שהיתה אלמונית עד לא מזמן, אבל הצליחה לרגש מדינה שלמה.
זה היה הקיץ של תומר צרפתי, ועילאיי פיינגולד, וסתיו למקין, ואור ישראלוב, ואיליי מדמון הקפטן, ודור תורג'מן - וכמובן אופיר חיים, שכולם סיפקו התעלות מרגשת, שבירה של כללי המשחק המוכרים של נבחרות ישראליות, והגעה למקומות שאיש לא האמין שיהיו בהם.
אחרי מסע שכולו אמונה (getty)
נבחרת הנוער רק רצתה להמשיך לחלום (getty)
ושיחקה טוב במחצית הראשונה (getty)
אבל לא התמודדה עם אורוגוואי (getty)
שהתעלתה (getty)
ולמרות שהיא נתנה את כולה (getty)
היא ספגה (getty)
והחלום הכחול נגמר (getty)
אז עם מה אנחנו נשארים? הרבה כבוד, תחושת גאווה עצומה בנבחרת המדהימה שבנה סביבו המאמן אופיר חיים - ששברה כמעט כל תקרת זכוכית אפשרית, אבל גם מחשבות על העתיד לבוא - ועל חבורת השחקנים הזו, שהוכיחה את הפוטנציאל העצום שיש בה, ותחזור כעת למציאות של הכדורגל הישראלי.
הקיץ הזה צריך לתת מסר ברור לפרנסי הכדורגל שלנו - יש כאן דור נהדר של שחקנים, שהוכיח שהוא ראוי להזדמנות. גם בקיץ שעבר, עם ההופעה הגדולה וההגעה לגמר אליפות אירופה, והיום כשהיא בחצי גמר המונדיאליטו (אולי עם מדליית ארד) - יש לנו המון עתיד, וכדאי לתת לו הזדמנות להוכיח את עצמו גם בליגת העל, כבר בעונה הבאה.
ועוד מסר אחד הגיע מנבחרת הנוער: העובדה שבכדורגל, ובכלל בחיים, שום דבר לא קורה אם לא מאמינים בו. שבחיים, ובוודאי בכדורגל, שום דבר לא גמור עד שהוא גמור - וגם החומות שאנחנו מציבים על עצמנו, הם לא יותר מאשליה. אז לקראת המטרות הבאות והקמפיינים שיבואו, אפשר להניח בצד את הציניות - ופשוט להאמין שיכול להיות יותר טוב.
אז תודה לך נבחרת הנוער. אנחנו ממשיכים להאמין.
"יכולים להיות ניסים
כשאתה מאמין
למרות שהתקווה שברירית, קשה להרוג אותה
מי יודע אילו ניסים אתה יכול להשיג?
כשתאמין, תוכל לעשות זאת איכשהו
זה אפשרי כשתאמין..."
הסוף אולי מאכזב (getty)
ואולי עצוב (getty)
אבל הגאווה נשארת (getty)
אחרי קיץ של חלומות (getty)
של אופטימיות (getty)
ושל תקווה (getty)
את האמונה ניקח הלאה (getty)
תודה לך נבחרת הנוער (getty)