השחיינית האולימפית אנסטסיה גורבנקו היא אחת מהספורטאיות המצליחות בספורט הישראלי. גורבנקו חתמה את אליפות אירופה אמש (שני) ללא מדליה אישית, משהו שהיא ציפתה להשיג, וכך גם הצוות המקצועי.
במשחה החזק שלה, 200 מטר מעורב אישי, היא החזיקה בתואר אלופת אירופה. במשחה הגמר גורבנקו סיימה במקום השביעי ולא הצליחה להגן על תוארה. בשאר המקצים אליהם העפילה למשחי הגמר, גורבנקו לא הצליחה להתברג במקומות הגבוהים, אליהם היא תמיד מכוונת.
גורבנקו סיכמה את האליפות בתחושת פספוס: ״היו לי ציפיות גבוהות מעצמי, ואני בהחלט מאוכזבת מחלק מהביצועים שלי. יחד עם זאת אני מבינה ויודעת שזה חלק מהדרך, אמשיך לעבוד קשה בכדי להגיע לשיא שלי בהמשך, ולעשות את הכי טוב שאני יכולה. תודה לכל מי שעודד וצפה מרחוק״.
גיא ברנע, פרשן ערוץ הספורט, ניתח את האליפות של גורבנקו כשהוא סוקר את הכושר עימו היא הגיעה לאליפות, האימונים במכללה בבריכת יארדים שהשפיעה על הזמנים והאיכות, ועל התזמון העכשווי הנכון לחשוב על תכנית עבודה מעט שונה יותר, כדי להשתפר כמה שניתן בקמפיין האולימפי הנוכחי למשחקים בלוס אנג׳לס 2028.
ברנע: ״אירופה מגיעה אחרי שנסטיה מסיימת שנה מלאה, עונה ממש מלאה מא׳ ועד ת׳ במכללות, במכללת לואיוויל שבה היא שוחה ומתחרה, עם אותה התכנית של המכללה. זה היה מבחן טוב לראות איך היא תהיה באליפות. היא מתמקדת במכללה ביארדים, היא עושה את התוכנית שם, ואנחנו רואים שכשזה מגיע לבריכות ארוכות, זה לא התחבר בשום צורה".
"באף לא אחד מהמשחים שלה זה לא התחבר, אני לא יודע בדיוק מה הם עשו בתכנית בהתאם לזה. זה גם קרה לדעתי בגלל הפוקוס שהפוקוס היה על יארדים. יארדים זו בריכה מאוד קצרה, היא אפילו יותר קצרה מהבריכה הקצרה שאנחנו מכירים, וזה גם התוכנית אימון שהיא עבדה לפיה שם״.
״אני חושב שזה גם הרבה עניין של יריבות אימון, או חוסר ביריבות אימון. נסטיה הייתה יכולה ללכת בעצם לכל מכללה בארצות הברית שהיא הייתה רוצה, עם שחייניות חזקות ומטורפות, אבל היא בחרה ללכת למכללה שבה היא השחיינית הכי טובה. במהלך העונה היא עשתה כל מיני גיחות למקומות אחרים כדי להתאמן עם המאמן תום ראשטון, שאיתו היא התאמנה במחזור האולימפי הקודם. ככה שיצא שהיא עשתה גם איתו ועם השחיינים שלו מחנה גובה, ואז היא הצטרפה למחנה גובה של הישראלים. זאת אומרת התוכנית הייתה קצת... היא לא עבדה״.
״עכשיו זה באמת איזושהי נקודת זמן של לעשות שינוי. אני חושב שהדבר הכי ״מסוכן״ נקרא לזה ככה זה להגיד ׳טוב, בואו נמשיך באותה התוכנית, יכול להיות שהגוף צריך להתרגל׳ וכאלה. ברוב המקרים הדבר הזה לא עובד. ואחרי מה שראינו באליפות, זה צריך להיות איזשהו דגל אדום שכזה לקראת ההמשך, ולקראת המשחקים בלוס אנג׳לס בעוד שנתיים״.
הגיע הזמן לשינוי. גורבנקו (צילום: באדיבות סימונה קסטרווילארי)