מי שמכיר את ג'רמי פארגו יודע שיכולתו המצוינת בתקופה האחרונה, במהלכה הפך לבורג המרכזי במכונה הקרויה מכבי ת"א, אינה מספיקה לו. בשנים האחרונות הגארד בצהוב משחק עם צ'יפ על כתפיו, עול שהוא נושא עימו, על כך שלא הגיע ל-NBA כמו אחיו ג'נארו (ששיחק גם הוא תחת דייויד בלאט ברוסיה). ממעמד של כוכב במכללה נחשבת כגונזאגה, פארגו מצא את עצמו מגיע לקבוצה קטנה במדינה זעירה, גליל/גלבוע. התכנון המקורי של מכבי העונה היה שפארגו ישמש כמחליף לגארדים, והחתמתו הגיעה רק לאחר התמוטטות מקייל טוראנס. אך אחרי שלכד את תשומת הלב של הקבוצות הגדולות באירופה ולא מעט סקאוטים שצפו העונה ביכולתו, פארגו מגיע לשעת ה-ש' שלו. למבחן האמיתי.
- 21:00, מכבי תל אביב מול ברצלונה בקרב על ראשות הבית. שידור ישיר באתר
לחץ אינו דבר זר לפארגו, אומרים סביבו. מדובר בבחור קשוח שמציב לעצמו מטרות ודואג להגשימן. הוא אינו מרבה לחייך גם כשהאווירה נינוחה יותר ולא מסתחבק, אלא אם כבר ביצע את המוטל עליו. עודד קטש, שהביאו לגליל וזכה עימו באליפות, ניסה לנצל את יחסיו הטובים עימו כדי שיילך בעקבותיו גם להפועל ירושלים, אלא שפארגו כבר חשב בגדול יותר וחיכה לליגה הטובה בעולם, ובסופו של דבר הסתפק רק בקבוצה שתהווה את המקפצה הגבוהה יותר לשם. דייויד בלאט רצה בו, רצה בו מאוד, וזכה.
"ג'רמי הוא לא רק שחקן שמשחק השנה לראשונה ביורוליג, אלא נמצא רק שנתיים מחוץ לקולג'", מספר מאמן מכבי, "הרבה אנשים שרואים אותו אומרים שהוא ופרקינס הם שניים מהגארדים הכי טובים שיש באירופה. אני חושב שהוא עמד בלחץ בצורה יותר מיפה, ואני גם מכיר את ג'רמי - הוא לא מישהו שנכנע ללחץ. הוא בא לשחק עם תאווה, עם רצון, תשוקה והנאה. יש ימים שהוא מדהים ויש ימים שהוא קצת פחות טוב, אבל זה אף פעם לא בגלל פחד, היסוס או מעמד. אין לי ספקות לגבי התפקוד שלו במצבי לחץ".
דייויד בלאט יודע על מה הוא מדבר. לצד הסימנים החיוביים את העונה הנוכחית במכבי, כמו גם זו אשתקד בצפון, ליוו עליות וירידות ביכולתו של פארגו. לכן, המשחקים הגדולים ביותר הם אלו שמקבעים את מעמדו ויפתחו בפניו דלתות. "ג'רמי הוכיח את עצמו גם העונה", אמר שחקן ששיחק עם פארגו בעונה שעברה בגליל, "הוא שחקן ענק. המשחקים החשובים הם דברים שרק מקפיצים את היכולות שלו. מה היתרון שיש לו במצבים כאלו? הוא לוקח את הדברים בקלות, בא להנות מהמשחק ואוהב משחקים גדולים. הוא לא מתייחס על הדברים כעול או לחץ, אלא להיפך הוא בא לעבוד ולא משנה היכן. הוא עם הרגליים על הקרקע". "ג'רמי שיחק היטב לאורך כל העונה", מפרגן ריצ'ארד הנדריקס, "הוא אחד ממוליכי הכדור ויש לנו בטחון מלא בו. הוא עזר להוביל את הקבוצה לרקורד מצוין וצריך לתת לו קרדיט על זה".
כדי להגשים את החלום פארגו חייב לפתח אספקטים נוספים במשחקו, כי ל-NBA אין לו את הגובה המספק לעמדה מספר 1 ואת היד הנחוצה כדי להיות שוטינג גארד. לפחות עדיין לא. לכן המחוייבות שלו בהגנה שודרגה פי כמה וכמה מהיכולת שהראה בגליל. משחקו השתנה פלאים במכבי, מסקורר בעל כורחו - ליוצר. חבר נוסף מהעונה בגליל מדגיש: "הדבר החשוב ביותר לגבי ג'רמי? הוא איש של עבודה קשה. הוא לא מוותר לעצמו, לא עושה קיצורי דרך ומאמין בעצמו מאוד. יש בו המון אמונה ואין שמץ של פנטזיה".
גם היום פארגו שב וחוזר על המנטרה שליוותה אותו עוד בתחילת דרכו בגונזאגה, זו שבלאט מתפאר בה ככוח היחידה המגובשת שלו העונה: "אם הקבוצה לא מצליחה אז גם אני לא מצליח. אם הקבוצה מנצחת, זהו גם ניצחון שלי. לא משנה מול מי אני משחק, מי נמצא בקבוצה שלי ומי אצל היריבה, הפוקוס היחיד שלי הוא לצאת עם היד על העליונה ולדעת שעשיתי כל מה שנחוץ כדי להשיג את הניצחון. זהו הסיפוק הגדול ביותר שיש לי כשחקן".
העונה הזו היא מגדירת קריירה עבור פארגו, ומבחינתו חייבת להפרידו סופית מצילו של אחיו או לפחות להביאו לבמה בה הוא משחק. מקורביו מספרים כי לקח קשה את העובדה שדטרויט החליטה ב-2009 לוותר על שירותיו כרכז שלישי, מחליף גם לוויל ביינום, וגרמה לעזיבתו לאירופה. "אחיו הקטן של ג'נארו חתם במכבי", נכתב בכלי התקשורת במולדתו לאחר שהגיע לצהובים. "ג'נארו הוא שוטר ואני מוביל כדור", אמר פארגו ערב פתיחת העונה, "אלו שני דברים שונים לגמרי ואנחנו שני שחקנים שונים". את השוני הזה ג'רמי פארגו מנסה להבליט. כדי לא להיות יותר ה"אולי מחליף לוויל ביינום", בטח ובטח שלא "האח של ג'נארו". ג'רמי פארגו רוצה שיכירו בו כג'רמי פארגו. כמישהו שאולץ לרדת מההר במהירות, אך הצליח להשלים את המסע המפרך בדרך חזרה למעלה.
(בהכנת הידיעה סייעו רועי גלדסטון ואסף אפל)