$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"לטס גו ברנדון": התופעה שמשגעת את ארה"ב

טעות תמימה של כתבת בראיון עם נהג המירוצים ברנדון בראון הולידה סמל מחאה נגד הנשיא ג'ו ביידן. מהשיר שעקף את אדל, דרך המוצרים שהפכו ללהיט ועד הכוח של הקהל. על סערה ספורטיבית פוליטית

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  03.11.21 - 13:50

בין שלל הספורטאים הגדולים שיש לארצות הברית להציע, יש ספורטאי אחד ששמו מוזכר ברחבי המדינה יותר מכל אחד אחר, והוא לא מי שאתם חושבים. עם כל הכבוד ללברון ג'יימס, טום בריידי וסטף קרי, השם הכי "חם" באמריקה נכון להיום שייך דווקא לנהג המירוצים ברנדון בראון, שבלי לעשות כלום, הפך לסיוט של הנשיא ג'ו ביידן.

ב-2 באוקטובר ברנדון בראון בן ה-28 זכה לראשונה בקריירה בסדרת "נסקאר אקספיניטי" שנערכה באלבמה, ולאחר הניצחון הוא נעמד על מסלול המירוצים והעניק לרשת NBC המקומית ראיון שמהר מאוד הטריף את כל ארה"ב. בעוד שבראון התמוגג מהזכייה ("זה רגע בלתי ייאמן"), המראיינת קלי סטאוואסט הסבה את תשומת לבו למתרחש ברקע. "אתה יכול לשמוע את הקריאות 'לטס גו ברנדון' מהקהל", אמרה, אלא שבפועל נאמר "פאק ג'ו ביידן".

אותה טעות (מכוונת או לא) הפכה לוויראלית ומאז "לטס גו ברנדון" הפך לביטוי הכי פופולרי בארה"ב, לכזה שכל אמריקאי מכיר אפילו בלי לדעת מיהו בראון או מה זה "נסקאר". אותם אנשים שמתנגדים לממשל הנוכחי מבקרים בקלות את ביידן באמצעות הקריאה הזו שמאפשרת להם "להתחבא" מאחורי השם 'ברנדון' ולהימנע משפה בוטה ופוגענית כלפי הנשיא, וכך, ביחד עם ההתלהבות מהסיפור המשעשע, נולדה לה תופעת ענק שלא נראתה כמותה בהיסטוריה של ארה"ב.

ספורט ככוח חברתי
הראיון עם ברנדון בראון הצית את המדורה, אבל הסיפור שלנו התחיל בשבוע הראשון של ספטמבר עם שנת הלימודים החדשה. הסטודנטים חזרו לקולג'ים השונים בעיצומה של תקופה לא פשוטה שעוברת על ארה"ב (קורונה, מדיניות החיסונים, אינפלציה והכישלון באפגניסטן), ואת הכעס שלהם הם הוציאו באצטדיוני הפוטבול עם טרנד חדש.

קריאות "פאק ג'ו ביידן" נשמעו במספר אצטדיונים (בעיקר במדינות שתומכות בדונלד טראמפ), הן הפכו לדבר הכי נצפה ברשתות החברתיות ובהמשך ניתן היה לראות את המחאה יוצאת מגבולות המכללות ומגיעה גם למקומות אחרים. במשחק הבייסבול למשל בין ניו יורק יאנקיז לניו יורק מטס, אוהדי הקבוצות התאחדו בסיום ושרו נגד הנשיא המכהן.

הקריאות המשיכו להתפשט בכל רחבי אמריקה, בתקשורת המקומית נטען כי "אף אחד לא יכול לעצור את האוהדים" וזה מחזיר אותנו לאותו מירוץ ב-2 באוקטובר - אז הקהל המקומי גידף את ביידן בזמן שברנדון בראון חגג את הרגע המאושר בחייו. מעתה ואלך, המשפט "לטס גו ברנדון" תפס תאוצה בקצב פשוט לא נורמלי.

ובמקום הראשון ב-iTunes: "לטס גו ברנדון"
אם במקרה שכחתם, מדובר באמריקה שיודעת למכור ולשווק כל דבר שזז, כך שגם כאן "לטס גו ברנדון" לא הסתכם בקול מחאה שנשמע רק באצטדיונים או בהפגנות. רק לפני שבוע וחצי הראפר האמריקני ברייסון גריי הוציא שיר בשם "לטס גו ברנדון" בו הוא מבקר בחריפות את ביידן וממשלו, והוא הצליח להדיח את השיר החדש של אדל, 'Easy On Me', מפסגת מצעד השירים המושמעים ביותר של iTunes.

השיר, שבמהלכו משתף גריי פעולה עם צמד ראפרים נוספים, כולל שורות כמו "המגפה איננה אמיתית/הם רק תכננו אותה", "הפוליטיקאים האלה הם שדים, רק בתחפושת", ו"ג'ו הוא נוכל, הוא יודע איך להונות". את המקום השני במצעד, אגב, תפס גרסה נוספת של השיר, מעט שונה, בביצועו של הראפר לוזה אלכסנדר.

אם תכתבו "לטס גו ברנדון" באמזון, תקבלו לא פחות מ-8000 תוצאות, ביניהן חולצות, כוסות, דגלים, מסכות, תחפושות ומה לא. המוצרים הפכו ללהיט היסטרי באתרי הקניות, ועל פי המספרים מעבר לים, החולצה הנמכרת ביותר בארה"ב היא חולצה עם הסלוגן שהתחיל אי שם על מסלול המירוצים.

הגיע גם לבית הנבחרים
תאמינו או לא, "לטס גו ברנדון" הגיע עד לפוליטיקאים המקומיים בבית הנבחרים, ביניהם טד קרוז, ביל פוזי, ג'ף דאנקן, רנדי פיין ודאג אנרדרס, שהשתמשו בביטוי הזה בצורה כזו או אחרת (כולל בנאום). על עובדי ממשל בקנדה נאסר ״לעודד״ את ברנדון בשום צורה שהיא. מי שיזכיר את ברנדון - יפוטר. בנוסף, פורסם סרטון בו טראמפ נראה מחויך בזמן שהוא שמע את הקריאה במשחק בייסבול. 

אירוע נוסף שחולל הד תקשורתי אירע כשטייס של חברת התעופה "סאות'ווסט" אמר "לטס גו ברנדון" בקול רם לנוסעיו במהלך אחת הטיסות לאחרונה. רבים הצהירו כי לא ישתמשו בחברה עד שהטייס יפוטר, בעוד שאחרים טענו כי מדובר במהלך מוגזם, משום שמפורסמים שהקניטו בעבר את טראמפ בשידור חי לא איבדו את עבודתם.

התופעה כמעט ולא נגעה ב-NBA, פרט למשחק אחד בין אינדיאנה לטורונטו בו אוהדי האוהדים שרו "לטס גו ברנדון" בתוך האולם. המתח בין ליגת הכדורסל הטובה בעולם לבין מדיניות ביידן מתבטא בעיקר בהתנהגות של כוכב ברוקלין קיירי ארווינג ותומכיו, שמתנגדים בנחרצות לחובת החיסונים בניו יורק. קיירי, כזכור, רואה את עצמו כמוביל דעה, הוא לא התחסן וטרם שיחק משחק העונה.

האירוע החמור ביותר בגזרת ארווינג הגיע לפני כשבוע וחצי כשהנטס אירחו את שארלוט, אז למעלה מ-100 אנשים שמתנגדים לחיסונים/למדיניות קראו ל"שחרור קיירי", תוך שהם מנסים לפרוץ לברקליס סנטר ומתעמתים באלימות עם השוטרים שהיו במקום. כוחות הביטחון שנכחו בברוקלין נאלצו לסגור את שערי האולם.

אחרי חודשים ארוכים בהם לא היו אוהדים במגרשים בשל מגבלות הקורונה, התופעה הזו באה להזכיר כמה משמעות יש לחבורת אנשים שעל פניו "בסך הכל מגיעים לצפות במשחק". יש שיגידו שאין לערבב ספורט ופוליטיקה, ויש שיראו בשילוב הזה חלק מחובתם כאזרחים שרוצים להביע את דעתם במקום בו יכול להיות להם כוח. וזה בעצם המהות של הספורט - בידור פשוט שמסוגל גם לאחד וגם לפלג בין אנשים בצורה הכי עוצמתית שיש.