לאחר ההעפלה הדרמטית של מנצ'סטר יונייטד לגמר הגביע האנגלי, הערב (ראשון) היא גילתה מי היריבה שלה. קריסטל פאלאס גברה 1:2 על ווטפורד והעפילה לגמר בפעם השנייה בתולדותיה.
לעיני יציעים מלאים בוומבלי, הפתיחה הייתה שייכת לנשרים. כדור קרן מצא את דמיאן דילייני, שהמשיך בנגיחה לעבר יאניק בולאסי, והקונגולזי נגח ממטר לרשת של קוסטל פנטילימון. ווטפורד לא ויתרה בכזו קלות, ובתוך 10 דקות מפתיחת המחצית השנייה, הצרעות ביצעו קרן משלהם שהסתיימה בנגיחה של טרוי דיני לרשת.
אלא שהשוויון נשמר במשך שש דקות בלבד. בדקה ה-61 קונור וויקהאם התרומם בצורה נהדרת מעל השומר שלו ושלח הגבהה של פאפ סוארה לפינה הרחוקה. החבורה של אלן פארדיו, שקרובה להבטחת ההישארות בפרמייר-ליג, רחוקה ניצחון אחד מתואר היסטורי.
המפגש בגמר בין יונייטד לפאלאס הוא למעשה שחזור הגמר היחיד הקודם של הנשרים, ב-1990, אז היא הגיעה לקרב על תהואר בוומבלי משער בחצי הגמר של לא אחר מאשר אותו אלן פארדיו, שמאמן אותה היום. בגמר לפני 26 שנים פאלאס סיימה ב-3:3 מול יונייטד של אלכס פרגוסון אחרי הארכה דרמטית, והחוקים אז קבעו משחק חוזר, בו לי מרטין הבקיע שער נדיר וקבע 0:1 ליונייטד. יש מי שטוען שאותה זכיה בגביע - התואר הראשון של פרגי במנצ'סטר - הצילה את המאמן מפיטורים מוקדמים. האם לואי ואן חאל יכול לקוות שההיסטוריה תחזור על עצמה?
עכשיו תביאו את יונייטד. אוהדי פאלאס בעננים (gettyimages)
מישהו חייב להפסיד. ווטפורד נתנה פייט, אבל לא תהיה העונה שוב בוומבלי (gettyimages)
הסוף יהיה שונה מאשר ב-1990? (gettyimages)