לא תצעד לבד: על החיבור בין סטיבן ג'רארד לליברפול

הרבה ענקים עברו במועדון, אבל לא כמוהו. הסמל חוגג 40

אריק רייניש
אריק רייניש  30.05.20 - 10:35
תחילת כתבה

כיף לאהוב את ליברפול הנוכחית, המלהיבה והמנצחת. חלק נכבד מאוהדיה המסורים לא זכה לעדנה כה ארוכה מקבוצתו, בעוד אלו הוותיקים יכולים לספר להם שלא מדובר במחזה חדש, ובעבר הרחוק ליברפול שלטה באירופה. משאנקלי ועד פייזלי, מקיגן ועד דלגליש, סונס, ראש - ואפילו רוני רוזנטל. במשך זמן רב המועדון מהמרסיסייד שלט ביד רמה בליגת האנגלית, והפגין עליונות גם בזירה הבינלאומית.

אך בין אותן תקופות, לליברפול היו קבוצות אחרות, עם תדמית שונה. מעט לוזרית, בעלת מנעד רגשות רחב לכאן ולכאן. היו הצלחות וגם לא פעם הישגים מרשימים. אך במרבית הזמן ראו הסקאוזרים את היריבות עוקפות אותם בסיבוב, כשמעל כולן שנואת נפשם - מנצ'סטר יונייטד.

למזלם, באותם זמנים קשים הם יכלו להתהדר בשחקן שבלט מתחילת הקריירה וכמעט עד לסופה והכי חשוב, נשאר נאמן למדים האדומים. בהקשר הזה, ניתן לומר שהיו לליברפול הרבה שחקנים גדולים, אך לא טובים כפי שסטיבן ג'רארד היה עבורה.

"בשיאו, הוא היה הכדורגלן הטוב בעולם", טען עמיתו, זינדין זידאן. "קיוויתי שנשתף פעולה בריאל מדריד. אני יודע שהמועדון פנה אליו פעמיים, אבל הוא לא מוכן לעזוב את ליברפול. לא הרבה שחקנים סירבו לריאל.. זה מראה עד כמה הוא נאמן".

במובן מסוים, סטיבן ג'רארד היה הגיבור הטראגי של ליברפול. ממש כמו משה רבנו. הוא הנהיג את אנשיו בתקופתם האפלה, הגן עליהם מפני פרעה הסקוטי ממנצ'סטר ומשאר מבקשי רעתם, ולבסוף - החליק רגע לפני שהגיע לארץ המובטחת, האליפות. אם רק ידע שכשאנשיו יגיעו לנחלה, יוביל אותם נסיך מצרים..

ג'רארד היה מעבר לקשר התקפי שמרבה לאיים על השער ולייצר מצבים לחבריו. לאורך מרבית רגעי המפתח, הוא היה שם עבור ליברפול כשהיא הייתה זקוקה לו. עונת 2005/2006, כמובן, זכורה במיוחד. בשלב הבתים במסגרת ליגת האלופות, מול אולימפיאקוס, הוא הפגין מנהיגות יוצאת דופן, כבש את השער המכריע והוביל את הקבוצה למהפך בדרך לשלב הבא.

בהמשך הגיע מהפך גדול יותר, בגמר ליגת האלופות, באחד מהמשחקים הזכורים ביותר אי פעם. ליברפול חזרה מ-3:0 לניצחון אדיר בפנדלים, כשג'רארד סוחב את קבוצתו בדרך לזכייה הירואית, כובש את השער הראשון ומתכבד בתואר מצטיין הגמר - בערב שכולו קסם.

ומעבר לאותה העונה, היו עד אין ספור רגעי שיא. למשל, השער האדיר מול מנצ'סטר יונייטד, שהיה גם הראשון שלו מול השדים האדומים, הטיל שהרשית במדי הנבחרת מול גרמניה, או הפצצה שיצאה מרגלו נגד ווסטהאם – ששלחה את המשחק להארכה ולמעשה הכריעה את גמר הגביע האנגלי.

אין צורך להשתמש בעוד דימויים מעולם הארטילריה בכדי להמחיש את איכות הבעיטה של סטיבי ג'י. וכשמוסיפים לתמהיל נחישות בלתי נגמרת, מנהיגות סוחפת, יכולות טכניות נהדרות, כישורי מסירה נפלאים, ותפקוד הגנתי טוב - מקבלים שחקן שלם ברמה הגבוהה ביותר.

שחקן שבעונתו השלישית, לדוגמה, לקח חלק מהותי בקבוצה שזכתה בגביע האנגלי, גביע הליגה וגביע אופ"א, וזכה בתואר השחקן הצעיר של השנה באנגליה וגם נכנס לנבחרת העונה. שנוכחותו המרשימה זיכתה אותו בתפקיד קפטן הקבוצה שתי עונות לאחר מכן, בגיל 23 בלבד, ושל נבחרת אנגליה בהמשך.

ספורטאי שזכה בתארים קבוצתיים (11) ואישיים רבים (שחקן השנה של אופ"א, שחקן השנה באנגליה, 3 פעמים בהרכב השנה של פיפ"א, והשחקן שנבחר הכי הרבה פעמים להרכב השנה של הפריימירליג – 8 פעמים) – כשבדרך הוא אוסף ציוני דרך מרשימים: הקפטן המנוסה בתולדות ליברפול (473 הופעות כקפטן), הכובש המצטיין שלה בליגת האלופות (30), המבשל המצטיין שלה בפרמיירליג (92) וסגן הכובש המצטיין שלה בפרמיירליג (120).

ניסו להדביק לו את תדמית הלוזר משום שלא הצליח להוביל את קבוצתו לזכייה באליפות – למרות שהיה קרוב לכך פעמיים. אלא שחייבים לקחת בחשבון כי בשנות פעילותו כשחקן, ליברפול הייתה עשירה פחות מהמתמודדות על הכתר, ונוהלה בצורה פחות מוצלחת. על אף שהמועדון לא נוהל בידי אוליגרכים, מנהליו הרשו לעצמם לבזבז כספים רבים על שחקנים שבדיעבד יכולתם לא תאמה את הסכום ששולם עליהם – דבר שהוביל למצב כלכלי לא פשוט.

לכן, חשוב לשים את נאמנותו והישגיו של ג'רארד במסגרת הזו לפני שממהרים לשפוט. איזה שחקן ברמה הזו היה מסרב להצעות נדיבות מכל גדולות היבשת? "ניסיתי להביא אותו לצ'לסי, לאינטר ולריאל מדריד, אבל הוא נותר אויב יקר", סיפר ז'וז'ה מוריניו. "בזכותו הפכתי למאמן טוב יותר – למדתי מהניסיונות לעצור אותו. ולנסות לעצור אותו, זה דבר קשה מאוד. אני שמח עבורו שהוא נשאר בליברפול וסירב להצעות מדהימות, כי זה שהוא עבר קריירה מדהימה עם אותם אוהדים – זו תחושה שתישאר איתם לנצח".

אין ספק שגם ג'רארד אינו חף מחסרונות. מאמן מילאן בעבר, אריגו סאקי, טען שלג'רארד יש את סט הכלים שהופך אותו לכדורגלן גדול, אך לא לשחקן גדול – משום שלא ידע לנצל את יכולותיו להצלחת הקבוצה. וליברפול של ג'רארד לא הצליחה להיות קבוצה מנצחת לאורך זמן.

אבל כמו ליברפול, גם ג'רארד לא היה מושלם. לכן אין פלא שגם בשיא ההצלחה, אוהדי הקבוצה מתמוגגים מהשמועות שסטיבי ג'י ירש את תפקיד מאמן הקבוצה, גם אם זה יהיה על חשבון מאמנם האהוב יורגן קלופ. הם לא זקוקים לציון יום הולדתו, שחל היום, בכדי להיזכר בו. הוא האיש שלהם, כפי שהם תמיד היו האנשים שלו. עבורם, לאן שלא יפנה, ג'רארד הוא האיש שלעולם לא ילך לבד.