אנדוני איראולה. קלופ הספרדי? על המאמן החדש של ליברפול

האופנה העדכנית ביותר בעולם הכדורגל היא מאמנים ספרדיים. בגמר ליגת האלופות האחרון ראינו שניים כאלה על הקווים של קבוצות מערי הבירה של אנגליה וצרפת. הנבחרת הספרדית זכתה באליפות אירופה בהובלת מאמן שעבד בנבחרות הצעירות במשך שנים, ובסבירות גבוהה בעונה הבאה יהיו שלושה מאמנים ספרדיים בקבוצות ה"טופ 6" של אנגליה. זה, כמובן, לא כולל את המאמן הספרדי האגדי שעזב את מנצ'סטר סיטי אחרי עשור.

הגל החדש הזה בהובלת מאמנים כמו צ'אבי אלונסו, מיקל ארטטה או לואיס אנריקה מבוסס על שחקנים גדולים לשעבר שהפכו למאמנים מצליחים, ומי שעשוי להצטרף לרשימה הוא אנדוני איראולה, מאמן ליברפול.

אנדוני מי? איראולה הבאסקי שיחק במשך 12 שנה באתלטיק בילבאו ואף רשם שבע הופעות בנבחרת ספרד הגדולה בין 2008 ל-2011, כשהוא היה מגן ימני מוערך. קריירת האימון שלו התחילה דווקא בליגה הקפריסאית, כשהוא אימן את לרנקה אך פוטר ממנה אחרי חצי שנה שכללה חודשיים ללא ניצחון.

מהתקופה בלרנקה הוא התקדם למיראנדס, עולה טרייה לליגה הספרדית השנייה, שהדהימה עם עלייה לחצי גמר הגביע הספרדי כולל ניצחונות על סלטה ויגו, ויאריאל וסביליה. משם הוא עבר לראיו וייקאנו, אחת משתי התחנות המשמעותיות ביותר בקריירה של בן ה-43. גם כאן הוא הגיע לחצי גמר הגביע הספרדי, ואף עלה ליגה עם אחת הקבוצות הקטנות של מדריד בעונה בה היא סיימה במקום השישי והתעלתה דרך הפלייאוף.

אחרי שנים בהן עלתה וירדה ליגות, וייקאנו קבעה יתד בליגה הבכירה, לא מעט בזכות איראולה. במהלך 2022/23 הוא קיבל הצעה מלידס יונייטד מהפרמייר ליג והביע נכונות לעבור, אך וייקאנו חסמה את המהלך. בסיום אותה עונה הוא עזב את ספרד כשתם חוזהו, ומצא את עצמו בבורנמות' אותה הדריך בשלוש העונות האחרונות.

בדומה לוייקאנו, בורנמות' לא קבוצה גדולה, בלשון המעטה. אצטדיון הוויטאליטי שלה הוא מהקטנים באנגליה. איראולה הגיע לקבוצה שסומנה בידי רבים בתור יורדת בטוחה, שנה אחרי שהם סיימו במקום ה-15 והתאוששו מחרפת ה-9:0 מול ליברפול. בפתיחת העונה זה נראה רע, כשהם היו מתחת לקו האדום במחזור ה-11.

בשלב הזה איראולה מצא את הנוסחה שעובדת וראה את קבוצתו מנצחת שישה משחקים מתוך שבעה, מה שהקפיץ אותה לאמצע הטבלה בה היא סיימה את העונה. דומיניק סולאנקי הפך לשחקן של 21 שערים, מה ששכנע את טוטנהאם לרכוש אותו ב-65 מיליון ליש"ט. זה עלול להפוך למכת מוות לקבוצה, אבל לא לבורנמות'.

איראולה וקרקז. יתאחדו באנפילד (Robin Jones - AFC Bournemouth/AFC Bournemouth via Getty Images)

איראולה שילב בין ניצול הזדמנויות, כמו השאלתו של קפה אריסבלאגה המושמץ מצ'לסי, לזיהוי כישרונות שהתבטא בהחתמתם של דין האוסן, שמיעט לשחק ביובנטוס או עלי ג'וניור קרופי המבטיח מלוריין. הפעם הקבוצה פתחה את העונה בצורה מעט טובה יותר, לא הייתה במאבקי תחתית ואף לא הייתה רחוקה ממקום באירופה, כשהיא הייתה במקום החמישי במחזור ה-25. אחרי ארבעה הפסדים בחמישה משחקים היא צללה למרכז הטבלה וסיימה במקום העשירי, חרף עונה מוצלחת בה הספיקה בין היתר לנצח את ארסנל, מנצ'סטר סיטי, טוטנהאם ומנצ'סטר יונייטד.

בהעדרו של סולאנקי, בורנמות' שינתה את פניה. הקבוצה הסתמכה בעיקר על ההגנה שלה בהובלת קפה, האוסן, איליה זברני ומילוש קרקז. ארבעתם עזבו בסיום אותה עונה, כשהשחקנים שפרצו בבורנמות' מצאו את עצמם בארסנל, ריאל מדריד, פריז סן ז'רמן וליברפול בהתאמה. גם כאן הקבוצה ניצלה את הכסף כדי להחתים שחקנים אנונימיים, הפעם בסכומים גבוהים יותר (באפודה דיאקיטה, למשל, הגיע מליל תמורת 34.6 מיליון ליש"ט). פתיחת העונה, לעומת זאת, הייתה שייכת לשחקן אחר.

אנטואן סמניו נראה כמו אחד השחקנים הכי טובים בפרמייר ליג. סגן מלך השערים של העונה הוביל את בורנמות' למצב בו היא במקום החמישי שמוביל לליגת האלופות אחרי חמישה מחזורים. לאחר מכן הגיעה דעיכה גדולה, בפרט בחלק ההגנתי, שהתבטאה בחודשיים בלי ניצחון. בתחילת ינואר הם היו במקום ה-15 בליגה, אמנם רחוקים מהקו האדום, ובלי סמניו שעבר למנצ'סטר סיטי.

בשלב הזה הקבוצה שינתה את פניה. בורנמות' לא הפסידה בליגה ב-2026 (!), שיפרה משמעותית את ההגנה וראתה את ג'וניור קרופי, בן 19, מבקיע 13 שערי ליגה. בסופו של דבר אחת הקבוצות העניות ביותר בפרמייר ליג, באופן יחסי, סיימה את העונה במקום השישי. אם אסטון וילה הייתה מסיימת חמישית, אז היא הייתה מעפילה לליגת האלופות. כל זה כשהיא מארחת את משחקיה באצטדיון בן 11,307 מקומות, מעט יותר קטן מאצטדיון שלמה ביטוח.

מפתח שחקנים (Stu Forster/Getty Images)

בסופו של דבר גם כאן איראולה בחר להתקדם, כשהוא יגיע לליברפול בה יתאחד עם שחקנו לשעבר מילוש קרקז. הוא מגיע למרסיסייד עם קווי דמיון מסוימים ליורגן קלופ האגדי, בעיקר ביכולת המוכחת בפיתוח שחקנים ובהתעלות במשחקי נוקאאוט שהתבטאה בעיקר בתקופתו בספרד. הוא יהפוך לאחד המאמנים הצעירים ביותר בתולדות ליברפול, כשהדמיון לגרמני בולט גם ברמה הטקטית.

בשונה מהניסיונות של ארנה סלוט לשלוט בכדור ולשלוח כדורים ארוכים, מה שהעניק לליברפול אליפות בעונה הראשונה אך הפך אותה לקבוצה צפויה ואנמית בעונתה השנייה, איראולה מאמין בלחץ גבוה, בניסיונות לחטוף כדור ובעיקר בתנועות עומק. אמנם הייתה דרושה כאן הסתגלות מצד שחקני הקבוצה, אבל הלחץ הזה הפך להשתלטויות מהירות על הכדור ויכול להביא לידי ביטוי את היכולת של אלכסנדר איסאק למשל, שאכזב במשחקים בהם היה כשיר העונה, או את הלחץ של קודי גאקפו שהיה באנקר בהרכב של סלוט.

ליברפול, כמובן, קבוצה עם אמצעים כלכליים אחרים לחלוטין מאלו של בורנמות', גם לאחר קיץ בו הוציאה הון, מה שיכול להוביל לעקרונות התקפיים שונים. מי שעשוי להיות המרוויח הגדול הוא כנראה פלוריאן וירץ, שרשם עונת בכורה מורכבת אך לא רעה. איראולה דורש מהשחקנים שלו לנוע כל הזמן, דבר שימושי עבור פליימייקר שנכנס פנימה ומחפש שחקנים שיעשו את תנועת העומק. אפשר למצוא בכך גם קווי דמיון מסוימים ללברקוזן של צ'אבי אלונסו, במדיה וירץ פרץ לפני שנרכש ע"י האדומים מאנפילד.

התקפה שמתבססת על תנועה יכולה להפוך את ליברפול לקבוצה מסוכנת יותר באופן משמעותי, כשבמקרה של איראולה זה כולל גם תנועה של המגנים למעלה. קרקז נראה אבוד בחלק משמעותי מתקופתו בליברפול, אך הצטיין במדי בורנמות'. ז'רמי פרימפונג (שהתמודד עם פציעות בחלק גדול מהעונה) יכול להרוויח גם הוא מהסיטואציה, אך לפני שהם ינועו קדימה ליברפול צריכה להשתדרג בעמדות הבלם. איברהימה קונאטה יעזוב בסיום החוזה אחרי עונה לא טובה, בזמן שווירג'יל ואן דייק המזדקן צריך נוכחות פיזית לידו. סביר שנראה את ליברפול מחתימה בלם בכיר אחד לפחות בקיץ הקרוב.

במקביל, הקבוצה צפויה לצרף שחקן כנף בהתחשב בעזיבתו של מוחמד סלאח, אך הנוכחות של וירץ והסגנון של איראולה עשויים להוביל לכך שהיא תבחר לצרף שחקן פיזי יותר, כזה שיכול ללחוץ ולנוע בלי הכדור. איראולה עדיין לא אימן קבוצה שמשחקת בשתי מסגרות, והוא מגיע לליברפול שהתמודדה העונה עם מכת פציעות קשה מאוד ואחרי מונדיאל. זה עלול להוביל לשינוי בסגנון הכדורגל שלו או לסגל עמוק יותר.

מה היתרון הגדול ביותר שלו, לפחות מבחינת אוהדי ליברפול? הוא אינו ארנה סלוט. ההולנדי עזב את ליברפול עם חדר הלבשה מפורק, כשאגדות מועדון כמו סלאח מעלים נגדו פוסטים בחשבון האינסטגרם שלהם וזוכים לגל של תמיכה. איראולה נחשב למאמן שקרוב לשחקנים, מה שהתבטא בין היתר בהתקדמות ששמות כמו קרקז, האוסן או סמניו עשו תחתיו ובדברים שהם אמרו עליו לאורך הקריירה. האינטנסיביות הזאת מזכירה יותר את קלופ, כשקרקז למשל אמר ש"הוא הפך אותי לאדם טוב יותר. אני מעריך את האמון שלו".

לאורך ההיסטוריה של ליברפול, אלו היו המאמנים שהצליחו. ההשוואה המתבקשת היא קלופ, אבל גם אם הולכים אחורה לבוב פייזלי או ביל שנקלי אנחנו רואים מאמנים שהגיעו עם דרישות טקטיות גבוהות בזמנו, אבל הלכו עד הסוף עם השחקנים שהאמינו בהם וידעו מתי לשחרר. איראולה מגיע לאתגר הגדול בחייו, אבל עושה זאת בתור מאמן מוכח בפרמייר ליג שהביא נקודות ומקבל כאן שחקנים שעשויים להתאים לסגנון המשחק שלו. האם הוא יחזיר את ליברפול לצמרת? אפשר להיות אופטימיים.

אנדוני איראולה. קלופ הספרדי? על המאמן החדש של ליברפול

מהקשר החם לשחקנים, דרך שיטת המשחק והלחץ הגבוה ועד המרוויח הגדול מהגעתו. אנדוני איראולה ינסה לשקם את ההריסות של ארנה סלוט, כשיש לא מעט קווי דמיון לענק הגרמני. היכרות