מדוע רנדל הזר הטוב בארץ?

1: בראיין רנדל הוא הזר הטוב בליגה מחוץ לאלו של מכבי ת"א, אולי בעצם באותה נשימה איתם (ג'ורדן פארמר יהודי למי ששכח). כי מדובר בשחקן שמשנה קבוצה ברמה הגבוהה ביותר, מעבר להיותו אחד משני שחקנים שכל פעולה שלהם על המגרש משאירה אותך נדהם וסוחטת מבטי השתאות. האיש שעושה הכל מהכל, הופך את אלו לצידו לשחקנים טובים יותר, וגם המספרים מאששים זאת: בשלושה המשחקים הראשונים העונה בהם לא שיחק בשל פציעה מסרה ירושלים 15, 10 ו-17 אס', בשניים איתו 18 ו-18. הבדל של 4 אס' למשחק נותן בין 8 ל-12 נק' לקבוצה, וגם אם רנדל לא האיש שמוסר אותם, הרי שנוכחותו וריווח ההגנה שהוא מביא עימו הופכים את י-ם לאחרת. כשרנדל במשחק ודן גרונפלד מקבל דקות משמעותיות הקבוצתיות מקבלת שידרוג עצום, בטח ובטח בהשוואה להפקדת הכדורים בידי סטרוברי ובראדלי למהלכי בידוד. זה מחייה גם את לוק ג'קסון, עוד שחקן קבוצתי שניזון מאספקת כדורים נבונה. כשג'קסון יודע שיקבל את הכדור הוא נראה חי ולא אפאטי כפי שהיה עד עתה. שלוש שלשות קבר הסווינגמן הוותיק ברבע הרביעי וסייע לקטש לנצח משחק שני ברציפות. ובמקרה של ירושלים, לא התוצאה חשובה אלא הדרך. דרכו של רנדל.

2: רומאו טראוויס וכריס תומאס אולי היה הגיבורים הראשיים ב-83:88 של גלבוע/גליל במשחק מול ראשל"צ (משחק בו גיבורי המשנה היו ג'ו קרופורד ויתר הזרים של אפי בירנבוים שלא הכירו במושג מסירה ולמעט לראות את הסל לא ספרו איש סביבם), אבל ככל שתתארך העונה שווה לשים לב לג'וזף ג'ונס. הסנטר הצעיר ניחן בראיית משחק פנטסטית (21 דקות, 9 נק' ו-5 אס', שניים מהם מרהיבים), יודע לעשות הגנה (2 מ-4 החסימות של הקבוצה), ואם ליובין וברק פלג יעבדו איתו על תנועות מלוטשות יותר בפוסט יש להם מיני סופו של ממש מאחר ולג'ונס, 2.06 מטרים, יש גוף מאסיבי ורחב שאין בליגה שלנו (גם לא בליגה הבלקנית). אחרי שלוש שנים בין הליגות בטורקיה וצרפת, יש לבחור בן ה-25 צ'אנס להתפתח בליגה של גמדים, ולעשות את סגנית האלופה קבוצה מאיימת מאוד בצבע.

3: שתי דקות לסיום המשחק בין הבקעה לבני הרצליה, קפצו ארז כץ ופול דיליניי לריבאונד. כץ, ההוא בלי הניתור, המבוגר יותר והאתלטי הרבה פחות, לקח. בשיניים. אלמלא סל הניצחון של דנילו פינוק זה היה יכול להיות סיפור המשחק כי האורחת רצתה יותר, אבל שיני החלב של הקבוצה המאוחדת לשעבר והמתפרקת בהווה, כשלו. לצערה של בני הרצליה היא שוב נפלה מהרגליים, רק שהפעם בדקה האחרונה וזה כואב הרבה יותר. אחרת אי אפשר להסביר מדוע איש לא ממש ניסה לעצור את דנילו פינוק או להיצמד אליו, והזר הנפלא פשוט רץ לבלטה האהובה עליו והשלים משחק נהדר עם 19 נק', 8 ריב' ו-7 אס'. הניצחון הזה לא הגיע לאבי אשכנזי ושחקניו שרדפו כל הערב אחרי הכחולים מהשרון. אבל אם יש מישהו שטוב לראותו חוזר לככב זהו פינוק. הלב שלו, אנחנו כבר יודעים, גדול יותר משל כל אחד אחר.4: להפועל חולון, שהפסידה בבית את אשקלון, תלות גדולה מדי ברון לואיס שעשה מיני קאמבק אחרי מחזור נוראי בשבוע שעבר. הוא פתח חלש, לחלק הראשון של המאניטיים – משלהי הרבע השלישי ועד סוף הרביעי – הופיע כמו ענק, ואז נעלם שוב. נכון שבראיינט דאנסטון הוא שחקן התקפה לא ממש קונבנציונלי, אבל הוא מספק את הסחורה ומציג יכולת ברמה הגבוהה ביותר בכל אספקט אפשרי (25 נק', 16 ריב' עם 8 בהתקפה וסחיטת 10 עבירות ששווים 40 נק' מדד). כשלואיס לוהט חולון בלתי עצירה: הוא קולע, מוסר וקופץ הכי גבוה שאפשר לריב'. אבל דווקא כשהוא לא פגע ניסה הגארד ללכת לבד עם הראש בקיר בארבע התקפות רצופות. דאנסטון לא קיבל כדורים וטזמין מיצ'ל היעיל בכלל היה בחזקת נעלם. דן שמיר חייב למצוא את האיזון בין היתרונות של לואיס לאלו של דאנסטון ולנצל טוב יותר את מוטת הידיים הבלתי נגמרת והכישרון הנוזל מפטריק סאליבן, יהלום של ממש. ואז חולון תיראה טוב בהרבה.

5: סוף הרבע הרביעי בין חולון לאשקלון היה מרתק. דן שמיר שירטט מהלך של פיק אנד רול למורן רוט שלא בוצע (בגלל החלטה לא נכונה של רכז חולון והתאמה מפתיעה של אשקלון) והוביל לאיבוד כדור. אריק אלפסי ביקש מהלך בין רביב לימונד לדווין מיצ'ל, אך שמיר הדהים כששם את דאנסטון על לימונד, טרף את הקלפים וגרם ללימונד לזריקה רעה על רגל אחת וללא שיווי משקל. לפתע היה זה משחק שחמט קלאסי עוד יותר מכדורסל. בסופו של דבר אשקלון שוב הגיעה למשחק צמוד שהוכרע בתשובה לשאלה מי מבין השחקנים בעלי קבלת ההחלטות הטובה ביותר יופיע לדקת הסיום. האס היה דוויין מיצ'ל עם חסימה יוצאת דופן (כי מתי ראינו זר רודף מגרש שלם אחרי שחקן יריב ומבצע בלוק מדהים שכזה?), אסיסט גדול ונק' מהקו שסגרו את הסיפור. חושבים שבחולון מתגעגעים אליו עכשיו?.

מדוע רנדל הזר הטוב בארץ?

גרוסברד מסכם מחזור: מה השינוי הגדול שהכניס פורוורד ירושלים? וגם: ג'וזף ג'ונס בעליה, רון לואיס כסימן שאלה והלב של פינוק נשאר הכי גדול שיש