אחרי הדרמה הגדולה בחצי הגמר הראשון הפועל ירושלים רק רצתה לסמן "וי" ולהעפיל לגמר. קבוצתו של דני פרנקו התקשתה מאוד אך בסופו של דבר ניצחה 78:82 את הפועל אילת. האלופה הגיעה עם יתרון ביתיות ורוב מוחלט ביציעים אך הייתה לחוצה ורק בזכות מספר החטאות של הדרומיים זכתה בכרטיס הנכסף וכעת היא תנסה להגן על התואר מול מכבי ראשל"צ.
למרות ההישג של הירושלמים מי שיזכו במרבית המחמאות מהערב הזה הם האילתים. אחרי הסוויפ הנהדר על עירוני נהריה, חניכיו של עודד קטש נלחמו, שלטו מתחת לסלים, וכבר מההתחלה הראו שהם לא מתכוונים לשמש תפאורה לאדומים מהבירה. הם היו שם לכל אורך הדרך ואף זכו למספר הזדמנויות בכדי לכפות הארכה אך כשלו, וסיימו עונה טובה עם טעם של החמצה.
קטש ניסה להסביר את ההפסד הכואב של קבוצתו: "ידענו שלירושלים יהיו את הריצות שלהם אבל ידענו כל הזמן לחזור. היינו ברוטציה של 6 שחקנים זה היה מעטים מול רבים. ברוב המשחק הרוטציה שלנו עבדה אבל זה לא הספיק. היה לנו כמה פעמים מומנטום טוב בחצי השני, אבל אין מה לעשות בסופו של דבר משחקים כאלה מנצחים הרגלים. אני מאוד גאה בדרך ששיחקנו. כואב, רצינו מאוד".
המאמן המאוכזב חווה עונה לא פשוטה אך בחר להסתכל על חצי הכוס המלאה: "יש שנים יותר פשוטות ויש פחות, זאת הייתה שנה עם הרבה התמודדויות. זה לא באופי שלי להתנחם אחרי הפסד אבל אם נסתכל על הדרך שעשינו אפשר להיות גאים. חונכתי תמיד להאמין בעצמי".
אפיק ניסים, שהציג משחק טוב במדי התכולים, העדיף גם כן להיות חיובי: "היינו קרובים עד הסוף וברבע האחרון גם שלטנו. לצערי זה כואב, אבל אני רוצה להגיד תודה לעיר ולכל האוהדים. אנחנו עושים צעד אחרי צעד ואני באמת גאה בכל המערכת".
נותר מאוכזב. ניסים (אלן שיבר)
היו קרובים להפתיע (אלן שיבר)