בית רחוק מהבית

ההערכה למנהלי הקבוצה, החיבור עם קטש, ההתעניינות בתקשורת המקומית והציפייה ממנו להתעלות במאני טיים. הסיפורים שהובילו להישארותו של ג'יימס פלדין בהפועל י-ם

רועי כהן
רועי כהן  15.01.19 - 15:34
תחילת כתבה

מסיבת העיתונאים של הפועל ירושלים אתמול (שני), שבה הודיעה על הארכת חוזהו של ג'יימס פלדין עד שנת 2021, אולי נחשבה מעט לאנטי קליימקס לנוכח הבילד אפ שנבנה לאורך כל היום, כאשר בירושלים סירבו לפרט על איזו הכרזה מדובר.

היו שמועות על הודעה שקשורה בליאור אליהו, באזרחות של אמארה סטודמאייר או אולי בחשיפת המשקיע המסתורי שהמועדון מנסה להסתיר, אבל למהלך עצמו, שמשאיר בבירה שחקן שכל ההערכות דיברו על כך שיחזור למקומו הטבעי ביורוליג - ישנן משמעויות רבות שמלמדות על האופן שבו ירושלים נתפסת בעיני שחקניה, ובעיקר על החוסן הכלכלי במועדון, שרבים חששו שייפגע עם עזיבתו של אורי אלון.

נתחיל במספרים. בקיץ הקרוב ירושלים מפנה לעצמה נתח תקציבי עצום של כמעט שישה מיליון שקלים מחוזיהם של ליאור אליהו ויוגב אוחיון (עלות מעביד לעונה אחת). זו הסיבה שעסקת פלדין, המוערכת בכ-900 אלף דולרים לשנתיים (עלות מעביד של יותר מארבעה מיליון שקלים לשנתיים) הפכה לאפשרית.

פלדין, יש לציין, כבר קיבל איתותים מקבוצות יורוליג לעונה הבאה, ייתכן שבסכומים גדולים יותר. אבל כמו שהוא הסביר במסיבת העיתונאים, ההחלטה שלו להישאר נובעת ממכלול שיקולים, שאותם ננסה להסביר כאן.

בין בלגרד לירושלים
פלדין שיחק בעונה שעברה בכוכב האדום בלגרד, מועדון שמאז ומתמיד נקט בקו ברור של קידום כשרונות מקומיים. ככזה, הגישה לשחקנים זרים היתה בהתאם: הם לא המופע המרכזי, אלא שחקני חיזוק, והדבר בא לידי ביטוי בתנאים, בטיפול וביחס. בירושלים זו אופרה אחרת: הזרים מקבלים תחושה של "Home away from home" - אווירה ביתית, סביבה אמריקנית וטיפול צמוד בכל צרכיהם. כך למשל, לפני מספר שבועות הקבוצה ערכה לשחקניה מסיבת חג מולד מושקעת, ובכל חג אחד השחקנים הישראליים מקפיד להזמין חלק מהזרים לארוחת החג.

שלא במקרה, פלדין בחר לציין במסיבת עיתונאים שני אנשים נוספים לצד השמות הבכירים: מנהל הקבוצה דיוויד בסן וסגניתו יעל ותקין. בסן, שבאופן פורמלי מכהן גם כדובר הקבוצה, תפקיד שהוא מבצע כמעט על בסיס חשק ונחשב לדמות קשוחה וצינית בהתנהלותו מול העיתונאים, אבל השחקנים מספרים על אדם שיהיה מוכן "להתאבד" בשבילם ובשביל הנוחות שלהם. ותקין, שלפני שהצטרפה כעובדת של המועדון היתה ועודנה אוהדת מושבעת, נחשבת אף היא לדמות אהובה מאוד בקרב השחקנים, מעין דמות אימהית שתעשה הכל למענם. פלדין יודע להעריך את היחס הזה, במיוחד לעומת תחושת "סוג ב'" שהאמריקנים מקבלים בבלגרד.

"אחוות פאו"
החיבור של פלדין עם עודד קטש עבד מהרגע הראשון. כבר במפגש הראשון בין השניים, עברו רק כמה דקות עד אשר שניהם החלו לדבר על המכנה המשותף - השנים בפנאתיניאקוס.

פלדין נהנה במיוחד מהחופש שקטש נותן לשחקנים, ובעיקר לגארדים. כך למשל, לפני הנסיעה לאתונה במחזור הראשון של ליגת האלופות, פלדין אמר כי מוצאת חן בעיניו העובדה שקטש מעודד אותו לשחק פיקנרול - אלמנט שהוא לא ממש ה"טיקט" של פלדין. "הוא רוצה שכולם יעשו הכל מהכל", אמר אז, "אני יודע שאני יכול לשחק פיקנרול, אבל המאמנים שהיו לי עד עכשיו העדיפו שאני אצמד לתחום המומחיות שלי, שזה לקלוע. קטש נותן לי לבוא לידי ביטוי גם בדברים הפחות מובהקים שלי, וזה כיף".

הרצון של פלדין לשחק ולנצח בכל משחק הוביל לכך שכאשר קטש החליט לא לרשום אותו בסגל למשחק הביתי נגד הפועל אילת לפני כחודשיים, פלדין היה מאוכזב במיוחד. ירושלים נחלה במשחק הזה הפסד ביתי ראשון, וקטש לא רצה לסכן את פלדין, שסבל מפציעה קלה. ההחלטה הזאת הפריעה לפלדין, ששוחח על כך עם המאמן וקיבל את עמדתו. קטש, מצידו, העריך את העובדה שפלדין היה מוטרד מכך שלא התלבש והבין שיש לו פה עסק עם שחקן שלא מוכן לקבל הפסדים.

מתעניין בתקשורת המקומית
על שחקנים זרים רבים אפשר לומר כי הנעשה בתקשורת המקומית פשוט לא מעניין אותם. הם בכל מקרה לא מבינים עברית, ורבים רואים בעצמם אורחים לרגע, אז למה להתעסק במה שכותבים או אומרים? פלדין שונה גם באספקט הזה. הוא מתעניין במה שכותבים ואומרים עליו בתקשורת, לפעמים שולח למשפחתו גזירי עיתון שקשורים אליו, ולעיתים מבקש מאנשי המדיה שיתרגמו עבורו דיווחים וכתבות על הקבוצה.

בקבוצה יודעים להעריך את הניסיון שלו בעבודה מול העיתונאים, ובמצבים רגישים בדרך כלל הוא השחקן שנשלח לדבר עם התקשורת. כך למשל, בסאגת ליאור אליהו, הוא התייצב ודיבר למצלמות אמנם אחרי תדריך שעבר, אבל היה ניכר שהוא מדבר בכנות: "ליאור הוא כמו אח בשבילי. אני אוהב אותו עד מוות ואנחנו נעבור את זה ביחד", אמר אחרי הודעת הקבוצה על השעייתו של הקפטן.

המודעות התקשורתית של פלדין אף הובילה אותו לבקש מאנשי הקבוצה לוודא שהעיתונאים יפסיקו לשאול אותו על כך שהוא למעשה שחקן יורוליג, והאם הוא רוצה לחזור לליגה הבכירה. "אני כאן וטוב לי כאן, וכך זה יישאר", אמר כשנשאל שוב בנושא לפני כמה חודשים. באותו זמן גם בקבוצה התחילו להבין שפלדין רוצה להישאר מעבר לעונה הנוכחית.

מחכים לפרעון במאני טיים
בירושלים יודעים לציין את החיבור הטוב שלו עם השחקנים הישראלים. בהרבה קבוצות נוצרים מטבע הדברים מעגליים פנימיים, אלו של הזרים ואלו של הישראלים. פלדין משתדל לטשטש את השיוך הזה, ובנסיעות הקבוצה מרבה לשבת לצד הישראלים, שואל אותם שאלות ומתעניין בערים השונות שהקבוצה מגיעה אליהן.

בירושלים מרוצים מהעובדה שלפלדין אין "דארק סייד" - צד אפל שיש חשש שמתישהו הוא יתפרץ. לכוכבים בשנים האחרונות כמו דנטה סמית' או קרטיס ג'רלס, היה כזה, אבל פלדין עדיין עושה רושם של הגוד גאי.

לדבר אחד ממתינים בירושלים: להוכחה אמיתית של פלדין במשחקים גדולים ובמאני טיים. נכון, כולנו זוכרים את סל הניצחון הגדול על הפועל באר שבע, אבל במשחקים גדולים של ירושלים עד כה, או ברגעי הכרעה אחרים, פלדין לא ממש סיפק את הסחורה. נגד מכבי ת"א הוא קלע 10 נק' באחוזים מזעזעים, בהפסד לאא"ק אתונה הוא אמנם קלע 16 נקודות אבל לא הצליח להנהיג את חבריו לניצחון, ובהפסד לגלבוע גליל הוא "קלקל" ערב מצוין של 19 נקודות כשנחסם בזריקה על הבאזר.

בירושלים משוכנעים שככל שהעונה תתקדם, לפלדין יהיה חלק קריטי בהבאת הפיינל פור של ליגת האלופות לארנה. הערב נגד פואנלברדה, קבוצה ששיחק במדיה שנתיים, הוא יכול להוכיח שוב מדוע ירושלים נותנת בו את האמון, ומדוע הוא בחר בבירת ישראל כמקום שבו הוא ישחק את התקופה ארוכה ביותר בקריירה שלו עד כה.

הדפס