"מדמיין איך זה יהיה כשנצא מהאולם עם צלחת או גביע"

אחרי המעבר להפועל, חואקין שוכמן מכוון גבוה. בראיון מקיף הוא מדבר על ההתאקלמות ("המקום אידיאלי לעזוב בשבילו את הבית") והמעבר מגן נר לת"א ("אכתיב איך אני חי")

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים  26.07.19 - 19:30
תחילת כתבה

הפועל תל אביב עשתה בקיץ האחרון שידוד מערכות כולל והלכה באופן מובהק על סגל ישראלי חדש, צעיר ורענן. חואקין שוכמן היה למעשה ההחתמה הראשונה של המועדון, ומהיכרותנו את כל הצדדים במשוואה הזו, יכול להיות שמדובר בסוג של שידוך משמיים. "זה עדיין אותו אדום שהכרתי, אבל הסמל שונה", אומר שוכמן בראיון לאתר ערוץ הספורט. "זה סמל מרגש ואני שמח ללבוש אותו".

למה דווקא הפועל תל אביב?
"כשעליתי לארץ, המשחק ראשון שראיתי היה נהריה מול הפועל ת"א בעין שרה. היו שם אלפי אוהדים, תשוקה - ובכל פעם מאז שאני רואה אותם בטלוויזיה זה מרגש. זה כיף, זה כל מה ששחקן כדורסל צריך. זו בשבילי גם סגירת מעגל, כי כילד הייתי אוהד נהריה והייתי הולך אחרי הקבוצה לכל חור בארץ. האולם היחידי שלא הייתי בו זה אוסישקין, וזה תמיד הרגיש לי כמו מין מועקה כזאת. אז אני מאושר שאשחק בהפועל, בדרייב אין החדש, ומקווה שנעשה דברים לא פחות גדולים ממה שעשו השחקנים של הפועל בזמנם באוסישקין".

אומרים שאתה "מתאים ב-DNA להפועל". אתה מסכים עם הקביעה הזו?
"אם לא הייתי מתאים להפועל, אז האנשים שמקבלים את ההחלטות לא היו מקבלים את ההחלטה להביא אותי. באופן אישי אני מרגיש מוכן ובשל, זה חלום שמתגשם לשחק במועדון כזה, עם מסורת היסטוריה ועם כמות אוהדים כזאת. הם מכירים אותי לא מעט זמן ואני חי מזה, מהתשוקה, מהאנרגיות ומכל מה שאוהדים יכולים להביא למשחק כדורסל".

"הפועל זה המקום האידיאלי לעזוב בשבילו את הבית"
שוכמן יוצא לדרך חדשה אחרי שלאורך כל הקריירה שיחק רק בקבוצה אחת: גלבוע/גליל, מועדון נעוריו. משנה לשנה מעמדו בגן נר התחזק והוא אף היה הקפטן, אבל בסופו דבר, הבין שהגיע הרגע לעזוב את הבית. "עם כמה שזה היה קשה, זו היתה החלטה מאוד שלמה, הרגשתי שאני צריך אתגר חדש", הוא אומר, "עטפו אותו שם מכל הכיוונים, נתנו לי אהבה, פרגון ותמיכה, בטוב וברע. בכל סיטואציה תמיד היה מי שיחבק ויראה לי את הדרך הנכונה לחזור למסלול. אבל בתוך תוכי הרגשתי שאני מוכן לצעד הבא ואני חושב שהפועל זה המקום האידאלי לעזוב בשבילו את הבית".

בקיץ שעבר היו לך לא מעט הצעות, גם הפועל ירושלים. למה לא עזבת אז?
"בשנה שעברה הרגשתי שאני עוד לא שלם עם עצמי - באופי וברמת המוכנות המקצועית. אני שומע שבשנה האחרונה הלכתי אחורה מבחינת מספרים וכו', אבל אני הראשון שיבקר את עצמי וינסה לראות איפה טעיתי. מבחינתי, אני מרגיש שהשנה האחרונה היתה הכי לימודית, אספתי הכי הרבה כלים מקצועיים והשתפרתי בהמון אספקטים במשחק. ההחלטה שלי להישאר עוד שנה בלגלבוע תתרום לי הרבה במעבר להפועל".

הביקורות השפיעו עליך? אמרו שהיתה לך ירידה העונה
"לאנשים תמיד יהיה מה להגיד ותמיד יהיו ביקורות. זה חלק מהספורט ובאיזשהו מקום אנחנו נמדדים בדברים האלה. אני פחות איש של מספרים, זה פחות מעניין אותי, אז מה שאנשים אומרים פחות נוגע בי, כי זה לא מה שאני מתעסק בו ביום יום ובקריירה שלי. נכון שמספרים טובים הם חלק ממה ששחקן כדורסל צריך, אבל אותי באופן אישי זה פחות מעניין. אני מקווה שהשנה תהיה קבוצה מספיק טובה בהפועל ת"א ואחזור למספרים שכולם מדברים".

מוזר לך להחשיב את היכל שלמה כבית או שכבר התרגלת?
"זה מוזר, אין ספק. כל מעבר הוא מוזר בהתחלה, אבל בכל יום שעובר ואני מגיע מחדש לאולם ומצלצל באינטרקום שיפתחו לי. זה הופך להרגל. כל יום זו תחושה יותר טובה וטבעית ואני באמת מתרגש להתחיל".

"אם אני לא רואה רגש בשחקן - קשה לי עם זה"
גם אם ראיתם את שוכמן משחק פעם, לא הייתם יכולים לפספס את ההתלהבות שלו, מכל פעולה - ולו הקטנה ביותר, כזו שגורמת בדרך כלל לקהל להתלהב אפילו יותר. "כששואלים מה זה ספורט בשבילי, או אם מבקשים ממני לאפיין את הספורט במילה אחת - מבחינתי זו תשוקה", אומר הגארד בן ה-24. "כשאתה תשוקתי למה שאתה עושה ואוהב את מה שאתה עושה אז הדברים יבואו לך".

למה לא רואים יותר שחקנים כאלה, בסגנון הזה?
"אני לא יודע, אבל כזה אני. זו הדרך שלי לבטא את הרגשות שלי. אני יכול להגיד שכשאני צופה בטלוויזיה ויש פעולות כאלה ואחרות - אם אני לא רואה רגש בשחקן, קשה לי עם זה. יש כאלה שיסיכימו איתי ויש כאלה שלא, אבל כזה אני. אתם תראו את זה כל כך הרבה פעמים השנה בהפועל, כי הקהל יוציא את זה ממני באקסטרים".

לאוהדים יהיה קל להתחבר אליך?
"חד משמעית כן. הכדורסל שלי מאופיין באנרגיות ותשוקה, מזה אני חי. זה הספורט מבחינתי. גם את הקהל של הפועל אפשר לאפיין ככה. הוא תשוקתי לקבוצה ואני חושב שזה יהיה קל ומהיר".

לקהל גדול ותשוקתי יש גם חסרונות. הוא יכול להלחיץ, לקלל
"אני אדם מאוד חיובי ואוהב להסתכל על הדברים הטובים שהמקום הזה יכול להציע ולהביא. אין סיבה לחשוב על דברים שליליים. נכון, הסיכוי שזה יקרה יושב באיזו פינה בחלק אחורי של הראש, אבל אני בטוח שאיך שהקבוצה תיבנה ותשחק טוב - הדבר הזה לא יפריע לנו".

"המעבר עם אריאל להפועל זה משהו גדול"
שוכמן אמנם מגיע למקום חדש, אבל הוא ייתקל בלא מעט פרצופים מוכרים - חבר הילדות תומר גינת, וכמובן - אריאל בית הלחמי, שהוא למעשה המאמן היחידי שאימן אותו בכל קריירת הבוגרים ברמת הקבוצות. "אמרו שאני מפחד לנסות מאמנים אחרים", מספר שוכמן, "אבל אני באופן אישי מאמין שבספורט צריכה להיות נאמנות וצריכה להיות מחויבות כלפי מועדון וכלפי אנשים".

כמה משמעותית היתה ההגעה של אריאל לכך שבחרת בהפועל ת"א?
"מאוד משמעותית. החיבור שלי עם אריאל הוא לא סוד, הוא חלק עצום בהצלחה האישית שלי. הרבה אנשים ביקרו אותי על מה שאמרתי, אבל אני נאמן לבן אדם הזה, אני אוהב אותו, את הגישה שלו, את החברות שלו. המעבר להפועל ביחד עם אריאל זה משהו גדול ואני מקווה שעם כל מה שבניתי יחד איתו, ההתאקלמות שלי בהפועל תהיה חלקה".

מה תומר גינת אמר לך?
"קודם כל, אני עדיין לא ממש מעכל שאני הולך לשחק יחד איתו בהפועל ת"א. לזה שהוא כאן יש משקל גדול בהחלטה שלי להגיע להפועל. הוא ליווה אותי בכל התהליך של קבלת ההחלטה, ואני מאמין שהחיבור איתו ועם אריאל וגם עם ים מדר יהיה טוב לכל הצדדים. בכלל, אני מאמין שלשחק לצד חברים זה משהו שיכול להוציא ממך עוד דברים".

"אני מסתכל אחורה ויכול להיות גאה"
שוכמן אמנם מגיע למועדון גדול, עם מסורת ארוכה וקהל אוהדים רחב - אבל בפועל, התואר האחרון שהקבוצה הזו זכתה היתה בכלל לפני שהוא נולד, אי שם בשנת 1993. "מהשיחות שלי עם אנשי הפועל אני מבין שהם צמאים לזה ורוצים את זה ואני אעשה הכל כדי שזה יקרה", הוא, ומרשה לעצמו לפנטז: "אני אוהב לדמיין דרבים ואוהב להרגיש תחושות שעוד לא קורות באמת. כמו שבכל פעם שאני נכנס לדרייב אין, אני מריץ בראש איך הוא יישמע שהוא יהיה מלא - כך אני מדמיין איך זה ייראה כשנצא מאולם עם צלחת קטנה או גביע. אני מאמין שזה יהיה עצום ובלתי נשכח".

מה תיחשב הצלחה העונה?
הפועל תל אביב זו קבוצה שצריכה להיות בפיינל פור באופן קבוע. עם כזה קהל וכזו מסורת, מגיע לה להגיע לאירועי השיא של הכדורסל הישראלי. מה המטרה? זה משהו שאנשים מעליי יקבעו. באופן אישי באתי למועדון הגדול הזה כדי להביא הישגים ולשאוף לשם. אני בטוח שיש אנשים שיבנו את הקבוצה שתעמוד בציפיות של הקהל וההנהלה".

איך אתה חי עם המעבר מגן נר לתל אביב?
"זה שינוי דרסטי, אבל אני אגיד שאני מאוד מאמין שהבן אדם עושה את המקום ולא המקום עושה את הבן אדם. האופי שלי ודרך החיים שלי - אביא אותה זה לתל אביב. אני מספיק חזק ומכיר את עצמי ואני בזוגיות מדהימה, כך שאני מאמין שהשינוי הזה יעבור חלק. אני פתוח להכיר הרבה דברים, אני כן רוצה לראות דרך חיים אחרת ממה שחייתי בגלבוע. אבל כמו שאמרתי, המקום לא יכתיב לי איך אני אחיה, אני אכתיב למקום איך אני חי".

ניסית לחפש פה חניה, לחפש דירה?
"כן, זה לא פשוט. בגן נר אתה זורק את הרכב בכל מקום, משאיר פתוח והולך. עכשיו מתחילים להתרגל לזה, לדרך אחרת, אבל אלו דברים קטנים שלא יטרידו אותי".

בסך הכל, אתה מרוצה מאיפה שאתה נמצא?
"כשמועדון כמו הפועל תל אביב קורא לך, והוא זה שרוצה אותך - זה מחמיא בטירוף, זאת זכות גדולה, זאת ממש הגשמת חלום. אני נזכר בימים שהייתי משחק בחוץ כילד, ובמלוא הצניעות - שזו תכונה שאני מאוד מאמין בה - אני מסתכל אחורה על מה שהשגתי ואני יכול להיות גאה. אני רק מקווה שהילד חואקין שוכמן, היום בגיל 24, יתגאה בעצמו גם בעוד כמה שנים".

הדפס