המונולוג של סקוטי ווילבקין. אכזבה במכבי ת"א ביום שאחרי ההפסד להפועל ירושלים בגמר גביע ווינר, במה שרבים מאמינים שהיה אחד המשחקים היותר טובים בשנים האחרונות, בטח שבמפעל הזה. אבל אם תשאלו את ווילבקין, מדובר בהיפך הגמור.
"זה היה אחד ממשחקי הכדורסל הגרועים שהשתתפתי בהם", הוא ירה. "רק בגלל שהיה צמוד זה לא אומר שהיה משחק טוב. בשני המשחקים הקודמים זה היה אותו הדבר, אותו סיפור. אתה יודע למה אני מתכוון. אני לא מדבר על השופטים, ובבקשה תצטט אותי במדויק כי אני לא רוצה להיקנס, אבל זה משוגע. ירושלים שיחקו הגנה מצוינת בלי לבצע עבירות בכלל... ואנחנו עשינו יותר מדי עבירות. תמיד אותו סיפור. אני כבר לא יכול לחכות שהיורוליג יתחיל, זאת ליגה נהדרת עם קבוצות מצוינות ושם כולם מקצוענים. אנחנו נשים את גביע ווינר מאחורינו, יש לנו את היורוליג".
נקודות האור בצהוב: ההפסד של מכבי הגיע בהפתעה בעיקר בגלל שבמשחקים האחרונים הצהובים הראו עד כמה העומק שלהם יכול להיות קטלני. אולם העומק הזה לא הצליח לבוא לידי ביטוי בגמר אמש (שבת). מה שיאניס ספרופולוס יכול לקחת מהמשחק הזה הוא למשל האגרסיביות של יובל זוסמן, שמעבר לנוכחות ההגנתית, אתמול הוא גם לקח על עצמו יותר בהתקפה ועזר לחבריו להיכנס לקצב. טעון בירור: מדוע המאמן היווני הלך לרגעי ההכרעה בלעדיו?
ספרופולוס, יש לו נקודות אור לקחת מהמשחק (אלן שיבר)
נקודת אור נוספת היא היכולת של ווילבקין ליצור לאחרים. 7 אסיסטים היו לו בגמר, וכן 5 הוסיף נייט וולטרס, ושניהם סיפקו יותר ממחצית האסיסטיים הקבוצתיים. לפיכך, שאלת הרכז המוביל אולי טעונה בירור ברמת היורוליג, אבל ווילבקין ו-וולטרס הם השניים שאמורים למלא את המשבצת.
עם הפנים למוסקבה. אמנם אין קשר בין המקרים, אבל אי אפשר שלא להיזכר שההפסד היחידי של הפועל ירושלים בהכנה היה לחימקי מוסקבה, יריבת מכבי ביום חמישי הקרוב, וזה קרה ב-34 הפרש. כמאמן מכבי, יאניס ספרופולוס נשאל על הקשר, והוא ענה בכעס: "הדיבור הזה מתאים יותר לשיחה בפינת הקפה ולא בדיון רציני על כדורסל. אין שום משמעות לכך שירושלים ניצחו אותנו והפסידו לחימקי. אנחנו משחקים בלו"ז קשה, ובכל זאת היינו עד הסוף במשחק".
אלייז'ה בראיינט, שבמהלכים המכריעים איבד שני כדורים ובחר לתקוף את הטבעת במקום למסור לשחקנים פנויים, אמר: "אני מרוצה מההחלטות שקיבלתי, אבל אני אצפה בווידאו ואראה איפה אני יכול להשתפר".
בראיינט, שני איבודים מכריעים (אלן שיבר)