מהדלת האחורית: על החתמתו של האוול בחולון

הספק של דרוקר, רצון ההנהלה והקנס שהכריע. מאחורי הקלעים

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים  20.10.19 - 14:05
תחילת כתבה

על הנייר, ריצ'ארד האוול בהפועל חולון זה שידוך די מתבקש - סוג של סיטואציה שבה נראה שכל הצדדים יוצאים מורווחים. אבל למען האמת, הדרך של הסנטר המתאזרח לחולון לא היתה כל כך פשוטה. עובדה שזה קרה רק עכשיו, יש שיאמרו אפילו בלית ברירה.

תחושת פספוס
הסיפור מתחיל עוד במהלך העונה הקודמת. האוול בדיוק סיים לרצות את עונש ההשעייה בשל השימוש בחומרים אסורים ובחולון רצו לצרף שחקן גבוה, כאשר שון ג'ונס לא סיפק את הסחורה בזמנו. פניה נעשתה להאוול, שסרב, רק כדי לחתום כעבור מספר שבועות בהפועל תל אביב - ובשכר נמוך מזה שהציע לו שלמה אייזיק. בחולון הרגישו פספוס גדול מכך שאחד הישראלים הטובים בליגה ברח להם מבין הידיים, ועוד לקבוצה שלא משחקת באירופה. הם הסתובבו לאורך כל העונה, שהסתיימה בהפסד מתסכל לראשון לציון בפלייאוף, בתחושה ש"עם האוול, זה היה שונה".

בהנהלת הקבוצה האוול אהוב מאוד, אייזיק אפילו "גילה סוד קטן" בהודעה הרשמית הבוקר - שכבר בתחילת העונה הוא מאוד רצה לצרף את האוול, אבל העסקה לא יצאה לפועל. למה? בעיקר לאור העובדה ששרון דרוקר פחות מאמין בחבילה הכוללת ששמה ריצ'ארד האוול.

צריך להבהיר: פרט למכבי תל אביב ואולי גם הפועל ירושלים (משום שגם שיחק בה), מעטות הקבוצות שמסוגלות לומר "לא" לשחקן ישראלי ברמתו של האוול, אפילו כאשר אין חוק רוסי. הבעיה של דרוקר עם האוול היא לא מקצועית, היא קשורה בעיקר בסיפורים שצצו סביב התנהלותו מחוץ למגרש, שעלולה להשפיע בצורה שלילית.

בקיץ, כאשר המאמן החדש התחיל לגבש בראשו את הסגל החדש, היו לו מספר העדפות לעמדות הפנים. סולימאן בריימו ששיחק תחתיו בהפועל אילת היה אחד המועמדים המובילים, אך בסופו של דבר הוחתם סנטר זר אחר, לטאביוס וויליאמס - שמגלה יכולה טובה מאז פתיחת העונה. כאשר דיברו בחולון על סנטר ישראלי, המועמד של דרוקר היה עידן זלמנסון, שגם שיחק אשתקד באילת. אבל גם אחרי ש"זלי" בחר בירושלים, האוול לא היה על הפרק מבחינת דרוקר והוא בחר לצרף שחקן זר (חמישי) לעמדת הגבוה המחליף - ג'יילן ג'ונסון.

בשביל מה לשלם על ג'ונסון?
בכוונה צויינה העובדה שג'ונסון הוחתם כזר החמישי. מלכתחילה, דרוקר בנה את הסגל עם חמישה זרים, כאשר הכוונה המקורית היתה לרשום את כולם לליגה וגם לאירופה, כדי לא ליצור מצב שבו יהיו שני סגלים שונים במשחקים בין המסגרות. אחרי שהעונה התחילה, נבנו שלושה סיפורים במקביל, שהביאו בסופו של דבר לכך שנסללה דרכו של האוול לחולון: סיפור הקנס המופחת, היכולת הדלה של ג'ונסון והלחץ של ההנהלה שהגיע בעקבות זאת.

חולון, כאמור, בנתה את עצמה מראש עם חמישה זרים בידיעה ברורה שהיא תשלם את הקנס על הרישום של כולם. אלא שכרגע הקנס עומד על חצי מיליון שקלים ובמועדון בנו על הסעיף בהסכם בין המנהלת לשחקנים, במסגרתו נכתב כי ייתכן שקבוצות שמשחקות באירופה יקבלו הקלה. אבל הליגה נפתחה, ואין שום הקלה או הנחה. בחולון עוד היו אופטימיים אחרי המחזור הראשון שאוטוטו זה משתנה, והקנס יופחת לאיזור ה-250 אלף ש"ח, אבל אנחנו כבר במחזור השלישי ואין שינוי. עבור אייזיק וחולון, הבדל של 250 אלף ש"ח הוא משמעותי.

אבל ייתכן שחולון היתה רושמת חמישה זרים בכל זאת, אלמלא היתה מאמינה שבאמת יש לה חמישה זרים טובים. העניין הוא שג'ונסון פשוט לא נראה ברמה והוא כבר בדרך החוצה. לכן, מבחינת חולון, "לבזבז" עליו את הקנס זה להישאר קירחת משני הצדדים. למה לשלם את הקנס (ברגע שנרשמו חמישה זרים באותו משחק פעם אחת - הקנס מופעל) על שחקן שבמילא נמצא בדרך החוצה?

החלטה מתבקשת
במצב הזה היו לחולון מספר אופציות: לצרף זר חמישי במחיר זהה לזה של ג'ונסון - כ-70 אלף דולר - ולרשום חמישה זרים או להמשיך עם רוטציה של ארבעה. האופציה השניה הייתה להחתים גבוה ישראלי - האוול או אפילו ג'ו אלכסנדר, שיפתור את שתי הבעיות הנ"ל.

דרוקר מאוד לא רצה להגיע למצב שבו הוא מתמרן בכל משחק עם זר אחד פחות, בעוד שבהנהלה העדיפו להימנע מלשלם את קנס המנהלת, שעדיין לא ברור האם יופחת (ובכמה, אם וכאשר). תוסיפו לכך את העובדה שבהנהלה גם מאוד מעריכים את האוול, ותקבלו את הפתרון האידאלי לסיטואציה, מבחינת המועדון. קצת פחות מבחינת המאמן, שקיבל אמנם שחקן טוב, אבל כזה שהוא לא שלם איתו.

עכשיו חובת ההוכחה היא בעיקר על האוול, שמגיע לחולון אמנם כאחד הישראלים הטובים בליגה, אבל דרך הדלת האחורית. אחרי עונה לא טובה בהפועל ת"א, הוא מקבל הזדמנות נוספת בקבוצה שמכוונת לכל התארים. לפני שלוש שנים, כשהוא הגיע באמצע עונה לקבוצה שרצתה אליפות, הוא גם זכה בה, ואם יעשה זאת שוב - כנראה שאף אחד כבר לא יטיל בו ספק.

הדפס