פרשת הפיצה על סטרואידים: על חתימת אמארה

את המכה הרגשית שחטפה הפועל ירושלים ואוהדיה עם החתימה של אמארה במכבי ת"א יהיה קשה לעמעם. וגם: למה ווילבקין ודורסי זכו בלוטו. דורון קרמר מחכה לשמונה במרץ

דורון קרמר  22.01.20 - 14:56
תחילת כתבה

1. אם יש מהלך תדמיתי אחד שמכבי ת״א הייתה יכולה לעשות כדי לקבע את העליונות המקצועית והמועדונית שלה על הפועל ירושלים, מהלך שיזכיר לה את ההיררכיה ביניהם, זו ההחתמה של הבן יקיר לי לשעבר של הארנה, אמארה סטודמאייר, בצהוב. מבחינת העלבון הירושלמי, החתימה הזו היא כמו הפיצה של צ׳ורצ׳יץ׳ על סטרואידים. למרות שראינו כבר את רלף קליין מאמן את הפועל ת״א ואת מיקי ברקוביץ' משחק באדום, וגם אם זו החתמה צינית בעולם עסקי וככה עולם הכדורסל עובד ואלה חוקי הפורמט, נדמה שאת המכה הרגשית שחטפה הפועל ירושלים ואוהדיה יהיה קשה לעמעם באיזה ציטוט מהגמרא. וכשהיא מסתכלת אל עבר הספסל שלה, זקוקה נואשות לגבוה ראוי סטייל סטודמאייר שיעזור לה להביא את הפיינל פור של ליגת האלופות לארנה המקומית, היא רואה את מינדאוגאס קופשאס, בלי ציציות ובלי יכולת להשפיע על המשחק. 

2. מקצועית, הנכס הכי גדול של סטודמאייר היא תעודת הזהות שלו. בעולם נטול חובה לשחק עם ישראלים על הפרקט, מכבי ת״א לא באמת הייתה זקוקה לו כשיש לה את האנטר, אייסי, כהן, ריינולדס ובלאק שיחזור, לפי הערכות במכבי, בעוד חודשיים. אבל כשברוטציית הישראלים הקצרה של מכבי ת״א נותרו ג׳ייק כהן ודני אבדיה היחידים שכשירים לשחק בליגה המקומית, מכבי ת״א זקוקה לו כמו שהפועל ירושלים זקוקה לחיבוק כרגע.

הגירסה של סטודמאייר בקדנציה הירושלמית שלו הייתה מראה מלבב ביכולת שלו להתאים את עצמו לסגל הקבוצה ובחוסר האגו הטוטאלי שלו לעומת הרזומה המרשים שהגיע איתו. סטודמאייר לא התבייש לחסום לתמיר בלאט, לקחת ריבאונד ולמסור לבר טימור. ולעשות זאת שוב ושוב. ואז לרוץ להתקפה, לא לגעת בכדור, לרוץ להגנה, לא לגעת בכדור וחוזר חלילה. מעלה למטה, כמו שואב מים וחוטב עצים, אריס של הגארדים, כאן כדי לעזור להם. וכל זה לא חיבל באיכות המשחק שלו, לא הפך אותו לדרמה קווין שדורשת כדורים, לא פגע בחדות שלו כשהכדורים כן הגיעו, ולא ראו הבדל באינטנסיביות היחסית סבירה שלו בהתחשב שהרגליים שלו סוחבות 14 שנות NBA. כשקיבל כדורים, סיים היטב בצבע, הגן על הטבעת ושינה זריקות, הבין היטב את היכולת שלו להגיב לחילופים בפיק-אנד-רול, לעזרות ולרוטציות, ובשורה התחתונה, אין פרטנר טוב ממנו לגארדים מבוססי פיק-אנד-רול. לכן, מהבחינה הזו, סקוטי ווילבקין וטיילר דורסי זכו בלוטו. הוא החתמה מושלמת לסגל הנוכחי של מכבי, שמשופע בקלעים ובשחקנים יצירתיים שרק צריכים גבוהים ניידים שיעזרו להם בריווח, יחסמו כמו שצריך, יהיו להם ידיים טובות והתגלגלויות מהירות. מעבר לזה, דני אבדיה קיבל מישהו שיכול להיות עבורו מנטור שיכין אותו למה שצפוי לו.

ולמרות המהלך הציני הנוכחי של סטודמאייר, בירושלים הוא הראה שמדובר באדם נגיש כמעט לכל אחד, שלא התבייש ללמוד את סגנון המשחק האירופאי מאנשי מקצוע שלא חלמו שיאמנו אותו אי פעם וראו אותו רק בסרטי היילייטס. לכן, גם בפן האנושי מכבי ת״א הרוויחה וטרן שהראה יכולת להשתלב בקבוצה עמוסת כשרון ולתת את מה שהוא יכול. עד גבול מסוים כמובן. והגבול הזה עובר במשחקי היורוליג, שם אין חובה לתת לבני משה כשרים וטהורים לשחק. ולפי הדיווחים, העובדה שמכבי ת״א משחקת ביורוליג הייתה שיקול מרכזי עבורו והציפייה שלו היא לקבל דקות. ומה רע שלמחליף של האנטר יקראו סטודמאייר? כי אם לרגע נדמה שכאב הראש יעבור לספרופולוס שיצטרך למצוא לו דקות משחק, לא כך הדבר. כאב הראש עובר לג׳ייק כהן, שידחק משבצת אחת אחורה.

3. ההחתמה של סטודמאייר היא מהלך נוסף בשרשרת ההחלטות המצוינות שמכבי ת״א עושה השנה תוך כדי תנועה. קבוצות אחרות, גם מכבי של העבר הקרוב, הייתה מקוננת על מר גורלה ועל פציעותיה המרובות. אבל מכבי הנוכחית חדה, מגיבה, מוצאת את האופציה הטובה ביותר האפשרית בשוק קשה ובתקופה מאתגרת למצוא שחקנים. המאמנים שלה לא השתמשו עד עכשיו בתירוצים והיא גם לא מאפשרת להם למצוא תירוצים, כי היא כל הזמן עובדת, וכהם שורדים תקופות רזות וקשות בהצלחה מרובה, הם מרוויחים סגל מעובה בתקופות בריאות. מכבי ת״א מתכוונת כולה לפלייאוף היורוליג, שעם יתרון ביתיות עשוי להעניק לה פיינל פור ראשון מאז 2014, אירוע שנראה היסטורי ונדמה שהתרחש מעבר להרי החושך. אם זה יקרה, זה יהיה לא רק בגלל החלטות המקצועיות שנעשו באפריל-מאי, אלא גם בגלל ההחתמות שנעשו בדצמבר –ינואר.

4. לא ברור אם אתם יודעים מה התוכניות שלכם לשמונה במרץ בשעה 21:00, אבל אם אתם מתכוונים לעבור בסביבת הארנה הירושלמית כדאי שתיקחו איתכם בתיק אטמי אוזניים, כי שריקות הבוז לסטודמאייר הולכים לסדוק את חומות העיר העתיקה. ואם אתם כבר שם, אולי כדאי שתיכנסו, כי תוכלו לצפות במחזה יוצא דופן: בעלים של קבוצה שהוא גם אולסטאר NBA לשעבר משחק נגד אותה קבוצה במדיי היריבה השנואה עליה. כמו שמשה, נסיך מצרים, היה חוזר לארמון אחרי מכת בכורות.