$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
ליגת העל 2023-2024
קבוצה מש’ נצ’ הפסד % נק’
1 מכבי תל אביב 24 21 3 87.5%
2 מכבי עירוני רמת גן 23 17 6 73.9%
3 הפועל תל אביב 22 16 6 72.7%
4 הפועל ירושלים 22 13 9 59.1%
5 הפועל חולון 22 12 10 54.5%
6 עירוני קרית אתא 22 11 11 50%
7 בני הרצליה 23 12 11 47.8%
8 הפועל עפולה 23 10 13 43.5%
9 הפועל חיפה 23 10 13 43.5%
10 עירוני נס ציונה 23 9 14 39.1%
11 הפועל אילת 22 6 1516 27.3%
12 הפועל גליל עליון 23 5 17 26.1%
13 הפועל באר שבע/דימונה 22 5 17 22.7%
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

יאסו: למה מאמנים יוונים מגיעים לישראל?

הדור הישראלי האבוד, הרגולציה החסרה, המשבר הכלכלי ואפקט יאניס. איך העובדה שיש לך ס' בסוף שם המשפחה הפך לתנאי סף להיות מאמן בליגת העל? כל הסיבות לנהירה מיוון

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים  28.01.20 - 15:31

אחרי ההחתמה של יאניס קאסטריטיס בהפועל תל אביב, לא פחות מחמישה מאמנים זרים, שלושה מהם יוונים, יהיו העונה בליגה. קרוב ל-50 אחוז, שיא כל הזמנים - וזה ממש לא מקרי. אז למה בעצם שוק המאמנים הזרים, והיווני במיוחד, כל כך קורץ לקבוצות הישראליות?

ישראל

דלות מקומית
ההסתכלות לכיוון שוק המאמנים הזרים מגיעה מתוך צורך מסוים. באופן מסורתי, ישראל היא מדינה שידעה לייצר מאמנים, לרמות הגבוהות ביותר, לא רק בליגה שלנו, אלא אפילו ברמה האירופית והעולמית. בשנים האחרונות זה ממש לא ככה. בליגת העל היום אין אף מאמן ישראלי מתחת לגיל 40 ויש רק מאמן אחד מתחת לגיל 45, ליאור ליובין (שחזר העונה כמאמן ראשי לקווים אחרי חמש שנים), כשנדב זילברשטיין היה בן 45 השנה.

למעשה, בעשור האחרון לא גדל פה אף מאמן ישראלי בכיר. אם בעשור הראשון של שנות ה-2000 צמחו דן שמיר, דני פרנקו, עודד קטש, שרון דרוקר, גיא גודס, אריאל בית הלחמי ומאמנים נוספים, הרי שבעשור הקודם זה פשוט לא קרה. השאלה למה.

יש כאן עניין של ביצה ותרנגולת. יש בישראל מאמנים צעירים - חלק קיבלו צ'אנסים בליגה הראשונה כמו שמוליק ברנר, אלעד חסין או ברק פלג, אבל לא הצליחו לתקוע יתד, אחרים כלל לא קיבלו - כדוגמת אבנר יאור או ניר קפלן. בליגת העל כיום, ההנהלות מפחדות "להמר" על מאמן ישראלי צעיר וכך הגלגל הזה מתגלגל: מאמנים, מוכשרים ככל שיהיו, לא זוכים להזדמנות וממותגים מראש כ"מאמני ליגה לאומית" שמתקשים לעשות את קפיצת המדרגה. כאלו שקיבלו הזדמנות ולא הצליחו, מתקשים גם לקבל הזדמנות נוספת.

לא ברור מה בא קודם: חוסר האמון של ההנהלות במאמנים הישראלים הצעירים, או ההיתכנות שהם אכן לא מספיק טובים/לא מספיק מוכנים לאמן קבוצה בליגה הראשונה. לאור העובדה שאין מאמנים צעירים שעולים כיתה, ומאמנים מהדור הוותיק יותר כבר לא בלופ מספר שנים (מי מבחירה ומי שלא) נותר ואקום והשוק המקומי כולל מספר מצומצם של מאמנים. לכן, כאשר מתפנות משרות בקבוצות כמו הפועל חולון, הפועל תל אביב או מכבי חיפה - ובטח ובטח במכבי תל אביב של השנים האחרונות - ההנהלות פונות לחפש בחוץ, במיוחד כאשר אין באמת קריטריונים.

רגולציה
בליגות הגדולות באירופה, כמו צרפת ספרד ואיטליה, ישנם מספר סעיפים נוקשים שמאמנים חייבים לעמוד בהם כדי לקבל אישור עבודה בליגה הראשונה. לדוגמה, להגיע עם רזומה של 5 עונות באחת הליגות הבכירות, להיות מאמן יורוליג בחמש השנים האחרונות ועוד קריטריונים נוספים המשתנים ממדינה למדינה של הצלחה בפלייאוף והצלחה עם נבחרות לאומית. כדי לאמן בישראל, אין צורך בשום רזומה, הדלת פתוחה.

"אני לא בא בטענות להנהלות, הן עושות את מה שמשרת את האינטרס שלהן בצורה הטובה ביותר", אומר מאמן ישראלי, ומפנה את התלונות כלפי מעלה: "הבעיה שלי היא עם הגופים שאמורים לשמור על המאמן הישראלי, כמו איגוד הכדורסל, משרד הספורט או וינגייט. הם אלו שאמורים להגן על האינטרס של המאמן הישראלי, שהוא לא פחות טוב ממאמנים שמגיעים לפה מחו"ל. אנחנו עובדים קשה ולא עצלנים, למה אין פה רגולציות? למה אין פה חוקים שיקדמו את המאמן הישראלי כמו שיש באירופה? בקרוב עוד יגיעו לכאן מאמני נוער זרים ואנחנו לא נוכל לעשות שום דבר".

מולי קצורין, שאימן 10 שנים באירופה, בין היתר את נבחרת פולין וקבוצות כמו נימבורק ואלבה ברלין, מוסיף: "כשאני יצאתי לחו"ל, זה היה אחרי שאימנתי במכבי תל אביב ובנבחרת, היה לי רזומה מסוים, היום אתה יכול להביא לישראל מאמן שלא עשה הרבה בקריירה. שלא יובן לא נכון, מאמנים טובים יש בכל מקום ואני מאמין שגם יבואו לפה עוד מאמנים זרים. אני לא יכול להיות צבוע כי גם אני אימנתי במדינה זרה, ואין לי בעיה עם מאמנים זרים, אבל צריך לשים קריטריונים. צריך להיות רף, מסננת מסוימת, אלו בסופו של דבר גם מקומות עבודה של מאמנים ישראלים".

רוצים שינוי
פרט לנדב זילברשטיין, שמאמן כל הקריירה בנס ציונה, כל ששת המאמנים הישראלים האחרים כרגע בליגה אימנו לפחות בשלוש קבוצות שונות בליגה הראשונה. לצורך העניין, גם אריאל בית הלחמי ושרון דרוקר, שפוטרו במהלך העונה, עברו בהרבה מאוד תחנות. לאור העובדה, שכאמור, השוק לא מתחדש, המועדונים מרגישים את הצורך בריענון. "קבוצות רוצות דברים חדשים, כשבא מאמן מבחוץ אז הכל מרגיש חדש וטרי", מסביר קצורין, "כאן כולם מכירים את כולם, אז ברגע שאתה מחליף מאמן ישראלי במאמן ישראלי, באיזשהו מקום אתה ממשיך עם מה שהיה קודם. קבוצות מחפשות משהו שונה".

אבל זה לא רק ה"מחסור" בכח אדם, ייתכן שיש בעיות נוספות שגרמו לקבוצות לרצות לראות מאמנים זרים על הקווים. קצורין מסביר: "המאמנים הישראלים, מי יותר ופחות חזקים, עומדים הרבה פעמים חזקים, אפילו חזקים מדי, מול ההנהלות. יש כאלו שמחוברים לעיתונאים או לסוכנים, והדברים האלה משפיעים בסופו של דבר ביום-יום. מאמן זר שמגיע, באופן טבעי, ייתן יותר כבוד ויכניס רוח חדשה למועדון".

מכבי תל אביב עברה מזמן למודל של מאמן זר, למרות שעד יאניס ספרופולוס לא ממש הצליחה עם ז'אן טבק או איינארס בגאצקיס. גם הפועל ירושלים פנתה לכיוון הזה, כשמינתה את סימונה פיאניג'אני ואת פוטיס קציקאריס, עד שהגיע עודד קטש. "מדברים פה בצדק כל הזמן על הפיחות במעמד המאמן הישראלי, אבל גם למאמנים יש חלק בזה", אומר גורם בהנהלת אחד המועדונים, "לפעמים אתה מרגיש שיש חוסר לויאליות בין המאמנים. יש כאלה שרוצים אחד את התפקיד של השני ופשוט פועלים מאחורי הגב של מאמנים אחרים. זה גול עצמי עבור כולם".

יוון

המשבר הכלכלי
אז המועדונים פונים לחפש בחו"ל, והאופציה היוונית נופלת להם לידיים כפרי בשל - קודם כל בגלל העניין הכלכלי. הליגה היוונית נמצאת במשבר גדול, קבוצות מתקשות לשלם ומשאירות מאמנים ושחקנים לעיתים חודשים שלמים ללא שכר. בקבוצות שהן לא פנאתינייקוס או אוליפיאקוס, המאמנים מרוויחים סכומי כסף זעומים, אפילו באיזורים של בין 3,000 ל-6,000 דולר בחודש. וזה כשהצ'קים מגיעים. יאניס קאסטריטיס, לדוגמה, ברח מהיראקליס למרות שהקבוצה עדיין חייבת לו כספים, רק כדי להגיע לקבוצה אחרת.

מעבר לרצון של מאמנים יוונים לעזוב את מדינת האם שלהם, למשבר הכלכלי יש השלכה נוספת: מאמנים טובים מוצאים את עצמם ללא קבוצה בכלל ולכן מוכנים להגיע תמורת כסף לא גדול במיוחד. "אף אחד לא מבטיח שהמאמן היווני יהיה יותר טוב ממאמן ישראלי עם אותו רזומה ובאותו גיל", אומר גורם בקבוצה בליגה, "אבל הוא בוודאות יהיה יותר זול, לפעמים ב-50%, ולפעמים יותר מכך".

צריך לציין גם שאותו משבר כלכלי גם מביא, בין היתר, לכך שמאמנים אפילו מדרג הביניים ומטה מחפשים את הדרך החוצה מיוון. כך יוצא שמתגלגלים לישראל מאמנים בשלב מוקדם יחסית של הקריירה שלהם, בעלי רזומה לא מרשים במיוחד - במיוחד קאסטריטיס של הפועל ת"א, שלא רשם אף הישג משמעותי בקריירה טרם הגעתו לליגה הישראלית.

קצורין מסביר: "הפועל ת"א רצה להציע חוזה לחצי עונה - אף מאמן ישראלי לא היה בא בתנאים האלה, בלי שום התחייבות לעונה הבאה. עבור קאסטריטיס, שרק רצה לצאת מיוון, לא היתה בעיה לקבל את ההצעה הזו".

מנטליות
שתי הקבוצות האחרונות שהלכו על מאמן זר, הפועל חולון והפועל ת"א, עשו זאת לראשונה בגלגולן הנוכחי. "היוונים דומים מאוד לישראלים, בטח אם אתה משווה אותם למאמנים ממדינות אחרות, ממרכז או ממזרח אירופה", אומר גורם ניהולי בליגה.

לכן, לאור הראשוניות של המהלך מבחינת הקבוצות, הן חיפשו מאמן שיהיה עבורן "נחיתה רכה" מבחינת ההתנהלות הבין אישית, שכן עצם הבאת מאמן זר למערכת שלא רגילה לכך היא אתגר בפני עצמו. החתמה של מאמן יווני, כך לפחות רואים זאת בישראל, מקלה לפחות על עניין ההתקאלמות של שני הצדדים.

ואסור לשכוח, יוון היא אחת ממדינות כדורסל הטובות באירופה, והנחת היסוד של הקבוצות היא שמאמנים שאימנו בליגה הזו, גם קבוצות ממרכז-תחתית הטבלה בליגה הראשונה, מגיעים עם ניסיון מסוים באחת הליגות התחרותיות ביבשת. "ברגע שאתה מביא מאמן זר, זה תמיד סוג של הימור", אומר מנהל באחת הקבוצות בליגה, "אבל כשאתה מביא מישהו מליגה בכירה ועם מנטליות ששחקנים יוכלו להסתדר איתה, זה מחזק את הבטחון אצל המועדון לקבל את ההחלטה".

היכרות עם השוק
לפני שקבוצות מחתימות מאמן זר, הן משתדלות לבצע תחקיר יסודי ככל הניתן על המועמד. הן בודקות רקע על המאמן מול ההנהלות הקודמות, משוחחות שחקנים ששיחקו תחתיו, עם קולגות ועם סוכנים.

המידע פה הוא אינסופי ומאוד סובייקטיבי. העניין הוא שברגע שיוון היא כאמור אופציה ראשונה, הקבוצות כבר "שוחות" בשוק ומצליחות להגיע לכמה שיותר מידע, בעיקר בזכות היכרות קודמת עם הגורמים המעורבים שעוזרת לקבל החלטה שלמה ככל הניתן.

אפקט יאניס
הרבה דברים נאמרו על ערן זהבי, אחת המנטרות שחזרו על עצמן יותר מכל היא ש"הוא פתח את ישראל לשוק הסיני". לראיה, חברו לקבוצה לשעבר טל בן חיים החלוץ כמעט חתם שם ומאוחר יותר גם הגיע דיא סבע, שללא זהבי, ככל הנראה לא מוצא את עצמו מגיע לגוואנגז'ו. את מה שעשה זהבי לישראל בסין, עשה יאניס ספרופולוס למאמנים היוונים בישראל.

"יש פה סוג של טרנד", אומר גורם המעורה בשוק האירופי, "אם במכבי היה מאמן קרואטי שמצליח, אז יכול להיות שהקבוצות היו מכוונות למאמנים קרואטים. ההצלחה של יאניס בסופו של דבר פתחה את הדלת עבור המאמנים היוונים".

לחולון והפועל ת"א, לצורך העניין, היה ברור שהמאמנים שהביאו לא יהיו יאניס ספרופולוס. הוא הרי הגיע למכבי ת"א אחרי שהצליח ברמות הגבוהות של אירופה, בניגוד לדדאס ובטח לקאסטריטיס, שנמצאים בתחילת הקריירה. אבל ההצלחה של יאניס בישראל והחיבור שלו למועדון שבו הוא נמצא, הביאה קבוצות "לבדוק ביוון כאופציה ראשונה", כפי שמסביר אותו גורם. חולון, אגב, ניסתה בתחילה להביא מאמן יווני אחר ובעל רזומה עשיר יותר, איליאס זורוס, שלא הגיע עימה להסכמות כספיות.

"אני מחריג את ספרופולוס, כי הוא מאמן יורוליג מוכח, אבל ההצלחה שלו בוודאי עזרה", אומר קצורין. "חולון הביאה דדאס ובינתיים במבחן התוצאה הוא מצליח - אז בהפועל ת"א אמרו שאם הם בחולון הצליחו, אז למה שלהם זה לא יצליח? בעונה שעברה בגרמניה לדוגמה, וכטה היתה הפתעת העונה, כשמאמן אותה פדרו קאז'ס הספרדי. פתאום בקיץ, כל הקבוצות בגרמניה מחפשות מאמנים ספרדים. ככה זה, אלו דברים שמדבקים, אחד רואה את ההצלחה את השני ורוצה גם".