נגיף הקורונה עצר את הספורט העולמי ופתח בפני הספורטאים את האפשרות לחשוף ולדבר על סיפורים מהעבר. הערב (חמישי) מוטי דניאל, כדורסלן העבר של מכבי תל אביב, חשף סיפור שלא יצא לאף כלי תקשורת, במרכזו "מככב" דייויד אנקרם, במהלך עונת 1992/3 בה הפסידה הקבוצה בחצי גמר הפלייאוף לגליל עליון ורצף 23 האליפויות הרצופות נקטע באופן פתאומי.
"סיפור שמחייב גילוי נאות והקדמה ארוכה כדי להבין את הסיטואציה", כתב דניאל ברשתות החברתיות, "דייויד אנקרם היה שחקן כדורסל מצוין באחד על אחד. כשרון גדול, אבל בכל הקשור בלהיות חלק מקבוצה ולהסתדר במשחק שכולל שני שחקנים ויותר הוא היה אחד הרעים שנתקלתי בהם".
"לא אהבתי אותו ולא הסתדרנו", הוא המשיך, "אפילו היה לנו ריב מתוקשר באמצע העונה. מבחינתי הרקע למריבות היה תרומתו האפסית/שלילית למרקם הקבוצתי והעובדה שבידל את עצמו לחלוטין מחבריו לקבוצה. אף פעם לא הסתדרתי עם כאלו שחיבלו בקבוצה".
"עונת 92/3 הייתה סיוט מתמשך וגורלה נחרץ סופית לפני תחילת "בית הגמר", בהחלטה אומללה לחילוף כפול של הזרים (חוזה וארגס ודיירון ניקס) והחתמתם של אנקרם ווינפרד קינג. חוקי הליגה ואירופה התירו חילוף אחד לכל זר בעונה, כך שנתקענו עם השניים עד סוף העונה", נזכר השחקן האגדי.
סיפור לפנתיאון. דניאל (אלן שיבר)
"המאמן יעקב אדלר האמין ביכולותיו של אנקרם ונתן לו את הכדור האחרון במספר הזדמנויות. יכולת החדירה שלו הייתה פנומנלית ועם אחוז גבוה מהעונשין וקליעה יחסית טובה מבחוץ, זאת לא הייתה מחשבה רעה. הבעיה שברגעי האמת אנקרם התעקש לזרוק מרחוק במקום לחדור לסל וכך הפסדנו מספר משחקים על נקודה/שתיים", סיפר דניאל, "כולם כבר ידעו שיש בעיה להסתמך עליו בכדור מכריע. באמצע העונה הגענו לבדאלונה. במצב של שוויון וכדור שלנו - יש פסק זמן. בירידה לספסל כמה מהשחקנים אמרו לאדלר - אל תיתן לו לקבל החלטה. אדלר סימן תרגיל שבסיומו אנקרם מקבל את הכדור והולך לסל לליי אפ או עבירה".
"הרעיון כמובן שלא יישאר ליריבה זמן להתקיף במקרה של החטאה ובמקרה הגרוע נלך להארכה", הסביר מוטי דניאל, "אנקרם קיבל את הכדור, כידרר כמה פעמים ועלה לשלשה מוקדם מדי. בדאלונה של האחים ג'ופרסה קלעה סל ניצחון בהתקפה מתפרצת על הבאזר, וכאן הסיפור מתחיל: המשחק היה באצטדיון ענק וחדר ההלבשה היה ממש רחוק. כהרף עין, כל השחקנים רצו את הדרך הארוכה לחדר ההלבשה והתיישבו. לכולם היה ברור שהדרמה לפנינו. אף אחד לא הוציא הגה עד שאדלר נכנס והטיח את הלוח של המאמנים בקיר תוך כדי קללות רמות. אנקרם מלמל משהו ואדלר צעק עליו שהיה צריך ללכת לסל".
"ואז אנקרם התפרץ לעברו", הוא המשיך, "למזלו של אדלר, לבן מרסר וקינג (באחת הפעולות החיוביות הבודדות שלו בקבוצה) תפסו אותו וממש הניפו אותו באוויר. מוני פנאן ז"ל נכנס ביניהם וחטף מכה בחזה. לחדר הייתה דלת פנימית לחדר טיפולים והשניים משכו את אנקרם פנימה וסגרו אחריהם את הדלת".
"כולנו עדיין ישבנו המומים מההצגה", נזכר דניאל, "קמתי ואמרתי לכולם: מה שהיה פה עכשיו נשאר פה בחדר ולא יוצא החוצה. דקה אחרי נכנס לחדר דיויד פדרמן עם שני חברי הנהלה. בחיוך עצוב הוא ניסה לנחם אותנו על ההפסד מבלי לדעת בכלל לדרמה שהתחוללה שניות קודם לכן. למחרת חזרנו הביתה מבלי שהסיפור דלף החוצה. לאימון יום שבת הגענו בהבנה שמשהו צריך לקרות - אירוע בסדר גודל כזה מחייב פעולה כלשהי, אבל ההנהלה הייתה במלכוד", הוא תיאר את הסיטואציה המורכבת.
"נכנס ביניהם וחטף מכה בחזה". פנאן ז"ל
"סגל חסר ולא מאוזן מבלי אפשרות להחליף זר לא השאיר הרבה אפשרויות אלא לנסות "להחליק" ולהתקדם הלאה", כתב מוטי, "האימון החל (והסתיים) בשיחה קצרה במרכז המגרש, אך הפעם הפתיחה התעכבה. מוני הסתודד בצד עם אנקרם ולנו אמרו לבצע תרגילי קליעה בזוגות. אני עקבתי מרחוק והבנתי שהוא מסכם איתו שיתנצל בפני כולם".
אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד: "אחרי כמה דקות קראו לכולם כדי להתחיל באימון. מוני אמר שדייויד רוצה להגיד משהו ושאל: "דייויד, יש לך משהו להגיד?", אנקרם הסתכל עליו וענה בקצרה: "לא שום דבר", מוני נותר המום ושאל: "אתה בטוח?". ואנקרם השיב: "כן, אני בטוח".
"מוני לקח אותו להמשך שיחה בצד ואנחנו חיכינו בעיגול אמצע המגרש", סיכם דניאל את הדרמה, "אחרי 2-3 דקות הם חזרו ומוני אומר שוב שדייויד רוצה להגיד משהו. דייויד הסתכל לתקרה ואמר: "היי, אני מצטער שהייתם צריכים לראות את מה שקרה. זה היה ביני לבין המאמן ולא קשור אליכם".