ג'ון דיברתולומאו: "יאניס ספרופלוס שינה את התרבות במכבי תל אביב"

אחרי חמש שנים בישראל, ג'ון דיברתולומאו מדבר: על המאמנים שעבר ("ספאחיה לא נתן לי הזדמנות, רמי הדר נכנס לי ללב"), על אבדיה ("התבגר מנטאלית"), על מחשבות הפרישה בתחילת הדרך ("חירבנו עליי") וגם: מי המאמן שקיבל שישיית בירה במקום קנס על איחור?

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  04.07.20 - 09:00
תחילת כתבה

אחרי חמש שנים, ג'ון דיברתולומאו התאקלם סופית בכדורסל הישראלי. הרכז שעבר במכבי חיפה ומכבי תל אביב, הפך לקפטן הצהובים - ועד לפציעה הטראגית שחווה העונה, היה אחד מהשחקנים החשובים בקבוצה של יאניס ספרופולוס, שרק הקורונה מנעה ממנה את אחת העונות הטובות של מכבי בשנים האחרונות. כשהוא פצוע ולא יכול להשלים עם מכבי את העונה בליגה הישראלית, דיברתולומיאו בן ה-28 לקח את הזמן כדי לדבר במסגרת הפודקאסט של קייל היינס: על הקריירה הארוכה, על ההתחלה הקשה במכבי תל אביב, על החבר דני אבדיה - וגם על היום שאחרי המשחק.

"לא ידעתי כלום על כדורסל באירופה", סיפר על תחילת דרכו באירופה בליגה השלישית בספרד, "בשנתיים הראשונות אפילו לא עקבתי אחרי הכדורסל באירופה. לא ציפיתי ביורוליג או ביורוקאפ. לא נטמעתי בתרבות המקומית. הייתי עדיין ילד אמריקאי שמתגעגע לארה"ב, לחברים שלו, לקולג'. החודשים הראשונים ממש קשים. אני תמיד אומר לשחקנים שרוצים להגיע לפה שהם הולכים לשחק כדורסל מקצועני, אבל זה לא בדיוק מה שאתם חושבים. זו שחיקה, במיוחד בהתחלה. היו אינספור פעמים שאמרתי לעצמי 'אני לא יודע אם זה שווה את זה'. אני אוהב כדורסל, אבל אני יודע לעשות דברים אחרים. בחודש הראשון שלי בקבוצה שלחו אותי לקבוצת האם לקדם העונה והרכז שלהם היה שחקן נבחרת (ג'ונתן טאבו). שיחקתי באימון מול השחקנים האלה והייתי המום. זה ערער אותי. שאלתי את עצמי אם אני מסוגל לשחק ברמה הזו. אני לא מוכן. זה לא שווה את זה. מחרבנים עליי כל יום ואני מתגעגע הביתה. כשחזרתי לליגה השלישית, הייתה אנחת רווחה. יש הרבה שחקנים שמגיעים לאירופה ולא נמצאים ברמה מספקת והם מוותרים וחבל, כי יש שחקנים נהדרים".

אבל מהר מאוד דיברתולומאו הוכיח מה הוא שווה במיורקה, העלה אותה מהליגה השלישית לשנייה ואחרי שנודע בישראל שיש לו שורשים יהודים, הדרך לארץ הייתה מהירה: "אחרי העונה השניה בספרד, הסוכן שלי אמר לי לחכות כי יש קבוצה בישראל שרוצה לזמן אותי להתרשמות. בנוסף, אם אני מתכוון לשחק בישראל, רציתי לראות את המדינה. לא התלהבתי ממה ששמעתי על ישראל בחדשות. לא הייתי בטוח שאני רוצה לגור שם. אני אוהב כדורסל, אבל אני לא בטוח שזה שווה את זה. כשהגעתי, התאמנתי עם מאמן הנוער והוא היה מרתיע. לא הכרתי אותו בכלל והוא צרח עליי. הוא עשה לי את האימון הכי קשה שהיה לי אי פעם. חזרתי למלון והייתי חולה יומיים. בסופו של דבר הסוכן שלי אמר לי שהמאמן אהב מה שהוא ראה ונפגשתי עם הבעלים. כמה שבועות לאחר מכן חיפה הגישה לי הצעה לעונה אחת ואופציה לעוד עונה".

"היה קשה בהתחלה", סיפר על ימיו במכבי חיפה. "שיחקתי טוב ואז הגיע הרכז הראשון, שחקן נבחרת גם כן, והוא לקח את המושכות כפי שהיה מצופה ממנו והייתי צריך להתרגל לשחק לצידו. לא הסתגלתי לזה בצורה טובה. בשלושת החודשים הראשונים בחיפה שיחקתי את הכדורסל הגרוע בקריירה שלי. זה היה קשה. היססתי. המאמן שלי (רמי הדר) היה קפדן מאוד. הוא היה נהדר, אבל קפדן. הוא אמר לי שאם אהסס שוב, אצא וכמובן שהיססתי והוא הוציא אותי החוצה ולא החזיר אותי.

"אחרי המשחק התקשרתי הביתה ואמרתי להורים שלי 'אני לא יודע איך לשחק, אני לא יודע מה אני עושה'. כלום לא הצליח לי. לא נהניתי מחוץ למגרש. חשבתי רק על כדורסל ולא יצאתי והתרגלתי לחיים בישראל. המאמן אמר לי את זה. 'לך תחגוג, לך תיהנה, תפסיק לחשוב על כדורסל'. הוא היה בחור כיפי. היינו שותים בירות לפני ואחרי משחקים.  אני זוכר שאחרי הניצחון בחצי גמר הפיינל פור מול מכבי ת"א רמי אמר לנו בחדר ההלבשה שהוא לא היה מחליף אף אחד מאיתנו עם השחקנים בצד השני. מי שכיבדתי ואהבתי ברמי זה שהוא היה כנה. אני יודע שזה נכון כי הוא היה אומר דברים כ"כ קשים לאנשים מסויימים. הוא לא שמר שום דבר בלב. כשהוא היה אומר דברים כאלה מהלב, ידעת שהוא מתכוון לכך וזה נשאר עבור שחקנים".

בהמשך, סיפר דיברתולומאו כי אחרי שניצח את מכבי ת"א בפיינל פור, קיבל מהצהובים הצעה, אבל הוא חשש בגלל שבאותה עונה החליפו לא פחות מחמישה מאמנים. עם זאת, הוא אמר כי כשהגיעה ההצעה, היה לו קשה לסרב ("אפילו לא ניסיתי לשחק אותה קשה להשגה", הוא אמר). מה שמעביר אותנו לפרק הבא בסיפור - מכבי תל אביב.

"המאמן של מכבי ת"א כשהגעתי (נבן ספאחיה) אז לא היה חובב גדול של המשחק שלי, אני לא בטוח שהוא בכלל ראה אותי משחק הרבה. היה קשה. הרגשתי שקשה לי לרצות אותו, לא משנה מה עשיתי. ניסיתי לחשוב חיובי. אם אמשיך לעבוד, הם יראו את זה. בארבעת המשחקים הראשונים ביורוליג הייתי ברוטציה ואז היה לי משחק פחות טוב. המאמן התפוצץ עליי ובשבעת המשחקים הבאים לא ממש שיחקתי".

עם מי שהחליף אותו, יאניס ספרופולוס, החיבור היה קל בהרבה: "מגיע לו המון קרדיט. הוא אדם טוב, אני תמיד מעריך אנשים שלא מבקשים ממך לעשות משהו שהם לא היו עושים. הוא עובד ללא לאות. הם נכנס לפרטים הקטנים. יש לו חלק גדול בצמיחה של אבדיה וזוסמן. מההתחלה הוא אמר לי שאני משחק בצורה שונה בליגה וביורוליג וזה היה נכון. הוא אמר לי שהוא לא רוצה שחקן שונה בכל ליגה. הוא היה אמיתי איתי ואמר לי מה הוא מצפה ממני ומה לעשות. אני מעריך את זה. כאני יודע מה אני צריך לעשות, אעשה כל מה שאני צריך כדי לעשות את זה. מוסר העבודה ותשומת הלב שלו לפרטים והאופי שלו, הוא הפך את זה לתרבות של מכבי ת"א. כולנו צריכים להיות כאלה וברמה הזו".

"הייתי מרוסק בהתחלה", הוא אמר באשר לפציעה הקשה ממנה סבל. "הגעתי למצב ששיחקתי בעקביות ביורוליג והיה לי תפקיד במכבי ת"א. זה היה מושלם בשבילי. אני אוהב לחיות בישראל, לחיות בתל אביב. לא חשבתי שאשחק כדורסל מקצועני, שלא לדבר על זה. נהניתי להיות חלק מהקבוצה שלנו השנה, המאמן בנה קבוצה טובה, לכל אחד היה תפקיד, הכל זרם. הכל היה במקום כדי שתהיה לנו עונה טובה. שיחקנו טוב ביחד והיה לנו בטחון. לשבת בחוץ אף פעם לא קל, אבל לראות 10,000 אוהדים במשחק יורוליג מבחוץ זה היה החלק הקשה ביותר. אתה רוצה להיות חלק מזה ובאותו זמן אתה רוצה לתמוך בחברים שלך לקבוצה".

"קשה לתאר את זה בלי להיות שם", הוא מספר על האווירה המיוחדת. "ניסיתי לתאר את זה לחברים שלי. תמיד ידעתי שהאוהדים פה משוגעים, אבל כשאתה נמצא בצד אתה רואה את זה בצורה הכי טובה. כי כשאתה משחק, אתה מפוקס במשחק. אני לומד להעריך את האוהדים והתמיכה שלהם. הם בתוך המשחק יחד איתך. זה חלק מהסיבה למאזן הביתי שלנו העונה. העונה ראיתי את תצוגות העידוד הכי טובות שראיתי כמקצוען בישראל. הם ראו קבוצה שהם האמינו בה ורצו להיות חלק ממנה והם היו. הם מפתח עבורינו".

כמו כן, באופן טבעי דיברתולומאו נשאל גם לגבי דני אבדיה, חברו לקבוצה ואחד הפרוספקטים המסקרנים לדראפט הקרוב: "התרשמתי מאוד מהגדילה שלו. כשהגעתי הוא היה ילד. הוא היה גדול, היה אתלט, אבל קשה לראות איך זה מיתרגם. בשנה השנייה הוא היה איתנו, ראיתי פוטנציאל, אבל עדיין לא ראיתי איך הוא הופך לשחקן שמדברים עליו. הוא התאמן איתנו והוא היה עוד שחקן ולא ראיתי ממנו משהו יוצא דופן. הוא עובד קשה מאוד, הוא היה בחדר הכושר כל הזמן, תמיד עובד.

"הוא מנצל את העובדה שהוא מקבל תשומת לב מהמאמנים. בתחילת העונה הוא התחזק והוא הפך לקלעי טוב ולאט לאט הוא קיבל יותר דקות. בהתחלה היה לו קשה לעשות את המעבר מלשחק עם חברים ולשלוט ללשחק בבוגרים. התרשמתי במיוחד מההתבגרות המנטאלית שלו. הוא לקח צעד קדימה שלא ראיתי עדיין. לשחק בדרך הנכונה, לנצל מיס מאצ'אפים. צריך לזקוף את זה למאמנים ולמאמן ספרופולוס. הוא גרם לי לחשוב כמו שלא חשבתי בעבר. זה מפשט את המשחק. דני הרוויח מזה".

ומה לגבי העתיד? דיברתולומאו אפילו רומז על השתקעות בישראל: "קשה לי לדעת. החיים שלי בתוך הכדורסל סטו בצורה קיצונית ממה שחשבתי שהם יהיו. אני כן רוצה לחזור לארה"ב ולחיות שם כמה זמן. לגבי מה אעשה אחרי הכדורסל, אם זה כאן או בארה"ב, זה משהו שאגש אליו כשאגיע לזה. אני מנסה להפיק את המיטב מהזמן שאני פה. התחלתי ללמוד עברית. אני מרגיש נוח פה. אני לא מרגיש שאני רחוק מהבית. אני יודע שזה משהו שלא צריך לקחת כמובן מאליו כשחקן שמשחק בחו"ל. אם אני יכול להישאר פה בעתיד הנראה לעין, אם תהיה הזדמנות, אשמח. אני מבין שזה עסק, אני שחקן כדורסל ואני צריך לעשות מה הכי טוב לי ולקריירה שלי. אני רוצה להישאר, אבל לפעמים זה לא קורה".