פלדין: "לולא הקורונה, אין לי ספק שהייתי נשאר בי-ם"

הסיבה לעזיבה ("אם הייתי נשאר, הקבוצה היתה נחלשת"), הפספוס הגדול ("ההפסד האחרון הורג אותי"), הרגע שיזכור, היעד הבא ולמה עודד קטש לא עונה לו להודעות? ראיון פרידה

רועי כהן
רועי כהן  02.08.20 - 09:00

תגיות: ליגת ווינר

תחילת כתבה

רק לפני שנה וחצי, היה נדמה שג׳יימס פלדין יסיים את הקריירה בהפועל ירושלים. במסיבת עיתונאים מיוחדת באמצע חודש ינואר 2019 הודיעו האדומים על הארכת חוזהו בשנתיים נוספות, עד סוף עונת 20/21. לירושלים היתה אופציה לממש את החוזה עד תומו, אך משיקולים כלכליים נאלצה להיפרד ממי שהפך לפנים שלה בשנתיים האחרונות. יום אחרי שהמועדון הודיע על פרידה מהגארד, הוא אומר בראיון בלעדי לערוץ הספורט: ״ייקח לי קצת זמן לעכל את מה שקורה. אין לי ספק שאם לא הקורונה, אני נשאר וממשיך במקום שהיה לי לבית״.

אז מה השתבש, למה אתה בעצם לא ממשיך?
״כל הסיטואציה של הקורונה הפכה את המצב לגמרי. החוזה שלי בעונה הבאה היה אמור להיות גבוה מאוד, ונוצר מצב שלקבוצה היה קשה מאוד לעמוד בו. אני לא רציתי להעמיד אותם במצב שבו הם היו מכבדים את החוזה, אבל אז המשמעות היא שהם לא היו יכולים לשלם שכר סביר לשחקנים אחרים, והקבוצה היתה לא מאוזנת ואפילו חלשה יותר, אז הבנתי את המצב. זה משהו שהתבשל בשבועיים האחרונים וקיוויתי שזה לא יגיע לזה, אבל זה קרה״.

אז למעשה אתה אומר שתוך כדי ששיחקת, הבנת שאתה לא ממשיך?
״זה היה באוויר. אני יודע שכל התקופה הזאת גיא הראל עבד קשה מאוד כדי להביא משקיעים ולגייס כספים לעונה הבאה, ומשהו בי לא רצה להאמין שנגיע לזה. ניסיתי לא לתת לזה מקום או ביטוי תוך כדי המשחקים, אבל ידעתי שזאת אפשרות שעלולה להתממש״.

אז הקורונה מנעה ממך להישאר בירושלים?
״בהחלט. אין לי צל של ספק שאם לא הבלאגן הזה, הייתי נשאר, כי הקבוצה היתה ממשיכה ליהנות מההצלחה הכלכלית שהיתה לה, והיא היתה יכולה להרשות לעצמה לשלם לי ולשחקנים נוספים ברמה גבוהה. אני הייתי מוכן לספוג קיצוץ מסוים בחוזה, אבל זה לא מה שהיה עוזר לקבוצה בטווח הארוך״.

יש לך איזה שהן טענות כלפי ההנהלה, על כך שלא הצליחו לעמוד בחוזה?
״ממש ממש לא. אין לי אפילו מילה אחת רעה להגיד עליהם. לאורך כל התקופה שלי בירושלים, כל מה שרציתי, כל מה שביקשתי, כולם עשו הכל כדי שארגיש שם בבית. אני בטוח שהפועל ירושלים היא לא הקבוצה היחידה שנפגעת כלכלית מהמצב הזה, זה מצער מאוד אבל אלה החיים״.

אתה לא מרגיש פספוס על כך שבתקופה שלך לא הצלחתם להעפיל לגמר הפלייאוף?
״ההפסד האחרון עדיין יושב אצלי בראש וזה הורג אותי כבר שבוע. בשנתיים האחרונות הקבוצה היתה מצוינת, אני לא יודע להצביע על הסיבות שבגללן לא הצלחתי להעפיל לגמר. זה בהחלט יושב לי בראש אבל מי יודע, אולי יום אחד אחזור ונעשה ביחד תיקון״.

שנתיים בירושלים, אני מניח שצברת הרבה חוויות. מה תיקח איתך הלאה?
״את הזכייה בגביע הראשון, לעיני הקהל הביתי שלנו. זה היה ערב בלתי נשכח, לראות את כל האוהדים שלנו בארנה, לחגוג איתם, זה משהו שאני אזכור כל חיי״.

למה הכי תתגעגע בישראל?
״אה, זה קל. לשלוח סמסים לקטש רק כדי שהוא לעולם לא יענה לי. זה היה קבוע. אני שולח לו הודעה, מצפה לתגובה, היא לעולם לא מגיעה, ואז הוא רואה אותי באימון ומתנהג כאילו הוא שכח לענות לי. זה קרה מאות פעמים״.

התחנה הבאה שלך היא בטיס בספרד?
״אני מעריך את זה ב-50-50. עכשיו שברור שאני לא ממשיך בירושלים וכולם יודעים שאני שחקן חופשי, אז אני אתן לזה עוד כמה ימים כדי לראות מה השוק מציע ולראות לאן זה יכול להתפתח״.