ליגת העל - בתום העונה הסדירה 2021/2022
קבוצה מש’ נצ’ הפסד % נק’
1 הפועל ירושלים 0 0 0 0
2 מכבי ת"א 0 0 0 0
3 בני הרצליה 0 0 0 0
4 הפועל חולון 0 0 0 0
5 גליל עליון 0 0 0 0
6 הפועל חיפה 0 0 0 0
7 הפועל ת"א 0 0 0 0
8 גלבוע גליל 0 0 0 0
9 הפועל אילת 0 0 0 0
10 נס ציונה 0 0 0 0
11 הפועל ב"ש 0 0 0 0
12 עירוני קרית אתא 0 0 0 0
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

המנהלת, מכבי והכלא: הראיון המלא עם אבנר קופל

אחרי תקופה ארוכה של שתיקה, האיש ששלט ביד רמה בכדורסל הישראלי חושף את מאחורי הקלעים של הענף. המהלך של שמעון מזרחי, הפגישה עם פדרמן והתקופה בין הסורגים. מסמך מרתק

אלון אמסלם
אלון אמסלם  19.05.22 - 15:36

הוא היה ממקימי מנהלת הליגה בכדורסל, התמנה ליו"ר איגוד הכדורסל ועל הדרך היה חבר ההתאחדות לכדורגל, חבר הוועד האולימפי והאיש החזק בסיעת בית"ר - אבל ביום אחד הוא נעלם ממפת הספורט הישראלי. חמש שנים אחרי, כשבתווך ריצה עונש מאסר, אבנר קופל שבר שתיקה בראיון מיוחד וחסר עכבות אצל שי האוזמן וסיפק גילויים חדשים מפרשת מוני פנאן, סיפר איך "נולד" הפייל פור, נזכר בימים הקשים מאחורי הסורגים ותוהה מה מוסר ההשכל של סיפור חייו.

קופל, למי שהספיק לשכוח, התחיל את דרכו אי שם בשנות ה-80 בבית"ר ת"א הקטנה. הוא היה תחילה מנהל הקבוצה, ותוך 11 חודשים התמנה ליו"ר במקום שמעון דגן. "התחלתי מהתחלה, מאפס", הוא סיפר בקטעים שירדו בעריכה. "קרעתי זוגות נעליים, החלפתי זוגות נעליים, נסעתי לכל מקום, לדרום, לצפון. שיחקתי על מגרש בלטות על גדות הירקות עד שנתנו לי לשחק באוסישקין, ואז גם הרסו לנו את אוסישקין, למרות שאנחנו היינו הקבוצה השנייה אחרי הפועל ת"א. ואתה נגרר, ואתה עובד עם ציפורניים ואתה עובד לבד. אין כספים גדולים בשוק ואתה רוצה לייצר קבוצה, יש לך עניין, ויש לך גוף ציבורי, ואתה לאט לאט עולה בסולם".

תגיד, כשקוראים לך עסקן זה מעליב אותך?
"אני לא מתייחס לזה, זה לא מילה שהיא נכונה מאוד. עסקן יותר מילה מעליבה. המושג עסקן זה כאילו שאתה מתעסק גם עם עצמך, שאתה לוקח עם בנפיט לעצמך. אני לא חיפשתי מעצמי כלום. היו לי, תודה לאל, כמה גרושים שעשיתי לבד".

אז למה אתה צריך את זה?
"אני אהבתי את זה, רציתי את זה. היה לי טוב, הרגשתי נוח. אני עבדתי בהיקף לא קטן בתקופות האלה, התחלתי את הכל מאפס. וזה נתן לי תחושה של משהו שעושה לך טוב על הנשמה. אתה שואל מישהו שאתה מנגן על כינור למה הוא צריך לנגן על כינור. אני אהבתי להיות איש ספורט שיוצר ועושה משהו, לא באתי עם דף מסרים, זה נוצר תוך כדי הליכה, תוך כדי ביצוע".

אתה מצטער שהיית עסקן?
"לא. כשאתה על הגלגל, אתה לא שם לב. המשפחה נפגעת, העבודה נפגעת, אבל כשאתה על הגלגל ורוצה מאוד - אתה לא שם לב. מתי אתה שם לב? או בדיעבד או כשקורה משהו. נכון שזה נתן לי איפשהו כח אישי, קשה לי להסביר את זה, כיף אישי בעניין הזה. מתמכרים לזה".

בדיעבד, אתה לא מרגיש שאפשר היה לעשות את זה אחרת? אתה לא מרגיש שדרכת על יותר מדי אנשים בדרך?
"לא. מעולם לא דרכתי על אף אחד, מעולם לא פגעתי באף אחד, מעולם לא קיבלתי החלטה שזורקת מישהו, מוציאה אותו, מעיה אותו, לא היה דבר כזה. להפך, אני איש של אנשים. נכון שאיפה שניהלתי, היה לי רצון שהדברים שאני מביא - אחרי שבדקתי שהם ראויים, תקניים, טובים, נכונים וישרים - שכן יבוצעו. מי שקצת עצר את זה, רציתי להבין למה ואז אולי הפעלתי קצת כח והשפעה כדי להגיע לתוצאה".

אומרים על פוליטיקאים יש להם עור של פיל. לך יש עור של פיל? או שאתה רגיש?
"רגיש מאוד".

אז מה פגע בך בתקופת העסקנות?
"ברוב המקרים לא הרגשתי פגיעה כי הייתי עושה את הכל בהסכמות, לא תמצא אצלי ברקורד דברים שלא נעשו בהסכמה. אין לי שמות ספציפיים לומר. הדבר היחידי שהגעתי איתו קצת לאי נוחות זה היה במהלך קרבות על ראשות איגוד הכדורסל. הייתה שם פעילות פחות עניינית ויותר אישית. זה מה שפגע בי, זה מה שיחסית פגע בי. תקופה לא קלה, לא פשוטה, הייתי צריך לשחק במשחק שעל פניו הכל חזק ונחמד, וכשאתה הולך הביתה אתה מרגיש קצת אי נוחות. אבל זה חלק מהמשחק, אם אתה לא יודע לשחק את המשחק הזה, ואתה לא יודע לגדל לא עור של פיל, בוא נאמר עור של איילה, אז אל תיכנס למשחק הזה".

"לא הייתה לי שנאה למכבי ת"א לרגע"
נחזור קצת אחורה בזמן עד שנות ה-70. הילד אבנר קופל, כמו כל ילדי ישראל, צופה באדיקות בערוץ 11 ביום חמישי בערב ומחכה לראות האם קבוצתו - מכבי ת"א - תייצג את ישראל בכבוד. "לא היה כיסוי ליד אליהו, היינו רואים את מכבי בגשם", הוא נזכר. אלא שנים מאוחר יותר, במהלך כהונתו כיו"ר המנהלת הליגה, מערכת היחסים של קופל עם מכבי ת"א כבר הייתה נראית אחרת לחלוטין.

אפשר להגיד שמכבי ת"א ואתה זה יחסי אהבה-שנאה?
"לא שנאה, בין יחסי הערכה ליחסים קורקטיים, אבל לא יכול להגיד שנאה. לא הייתה לי שנאה לרגע".

כיו"ר מנהלת הליגה, אוהדים של מכבי ת"א עשו מחאה שיטתית ואישית נגדך. זה לא הגיע סתם, מישהו הסית את האש מכיוון אוהדי מכבי ת"א לכיוון שלך - וזה אנשי מכבי.
"מכבי היא קבוצה לעילא ולעילא, ולא אני שנותן ציונים. זה קבוצה שבנתה את הכדורסל במדינת ישראל, הובילה את הכדורסל הרבה מאוד שנים, הייתה דומיננטית, ותמיד למדנו ממנה איך להתנהל. אבל במקרה הזה נפגעתי מאוד. אם אנחנו יושבים במנהלת, כל הקבוצות ושמעון מזרחי, ומצביעים על פיינל פור ושמעון מסכים - אני מצפה שהסגן שלי, גם אם אנחנו יודעים שזה מנוגד לאינטרס של מכבי, ילך איתי. לא יכול להיות שלאחר מכן אנשים כותבים עלי שלטים".

"איפה עוד נפגעתי? באתי הביתה ואשתי צילצלה אלי ואמרה שמסתובבים אוהדים של מכבי אצלי בחצר. אני הזמנתי משטרה ונתפסו 3-4 אנשים שהיו בתוך החצר של הבית שלי - ויש לי ילדים קטנים. לקחו אותם לתחנה ופתחו להם תיקים, אבל אחרי יומיים, כשצילצלתי לחבר בכיר במשטרה, הוא אמר לי 'על מה אתה מדבר, היה פה שמעון מזרחי ושיחרר את כולם'".

כי יש קופל יסדר, ויש שמעון יסדר.
"עד גבול מסוים. עד אלימות, תן לי את הגיבוי בעניין הזה. שמעון אדם נדיר, שלא יהיו אי הבנות, אני מכיר אותו 40 שנה - אבל אם אתה נותן הסכמה, תגבה את המערכת. שעשיתי עסקים בחו"ל, עם היפנים, הלכתי ללמוד שלושה ימים איך עושים עסקים עם יפנים. כשאתה רוצה לדעת איך להתנהל מול שמעון, אתה צריך לדעת לעשות קורס. שמעון הוא איש מכבי טהור, הוא לא אוהב אדום, הוא עושה את הכל סביב האינטרס של מכבי וזה לגיטימי ונכון".

"אלא מה קורה כשאתה יושב שבתפקידים ציבוריים, אתה צריך להתסכל על כל הקבוצות או על כל הכדורסל. לפעמים, הוא היה בוחן כל החלטה בזווית של אם זה טוב למכבי או לא טוב. לכן היה מצב שבא מישהו אחר שעשה את האיזונים האלה. אבל למה אני צריך שיסתובבו אצלי בבית בתוך החצר? למה אני צריך שהילדים שלי יראו שמסתובבים אצלי בבית? מה עשיתי רבותיי שאני צריך לקבל עונש כזה מקבוצה כל כך משמעותית, בכירה, מובילה בכדורסל הישראלי?".

הכל היה בהסכמה?
"הכל, גם הפיינל פור. אצלי לא היו הצבעות במנהלת עשר שנים. הנה אני אספר לך סוד - כשרציתי פיינל פור, הלכתי לשמעון ושאלתי לדעתו. הוא עשה פרצוף, אז הלכתי לדייויד פדרמן. אף אחד לא ידע שאני הולך לשני. דייויד אמר לי משפט מאוד יפה, הוא אמר 'יודע מה, אתה צודק. לא יקרה כלום למכבי אם אחרי הרבה מאוד שנים נאבד את האליפות לעונה אחת. זה יחזק אותנו, יחשל אותנו ונמשיך הלאה'".

"אז הלכתי לשמעון והוא אמר לי 'תלך לאדון מוני פנאן והוא יחליט. אם הוא יגיד לך כן, אני אתקדם איתך'. לקח לי שלוש פגישות בכל מיני מקומות שונים בשביל לשכנע את מוני. ואז הם אמרו לי דבר כזה - אנחנו נסכים לזה, אבל אנחנו רוצים שאתה תאשר לנו להיות נציגי המנהלת ביורוליג. חזרתי לקבוצות ואמרתי להם בוא נאשר למכבי ונלך לפיינל פור - וכך היה".

אז אתה מכרת את החלומות היותר גדולים של קבוצות כמו הפועל ירושלים בשביל סיפוק מיידי, בשביל הפיינל פור.
"במועדים האלה, כל הקבוצות שיחקו - סליחה על המילה - באולמות די פחים. כולל הפועל ירושלים. היינו צריכים לפתח את הקבוצות בארץ קודם. אני שילמתי כסף כדי שיפתחו אתרים, כדי שיהיו דוברים. מכבי ת"א רצה קדימה 10 שנים, אתה צריך להעלות את הקבוצות לכיוון מכבי ת"א כדי לעשות ליגה מעניינת. באתי ואמרתי 'תשאירו את מכבי באירופה, היא כבר משומנת, היא משופשפת, הם יודעים את הכל, מכירים את הכל. בואו אנחנו נבנה בארץ'. במלחה היו תקופות שלקראת הקיץ אי אפשר היה לשחק שם".

נעבור למוני פנאן. בזמן אמת, או קצת אחרי זמן אמת, אתה מספר שאתה ידעת על הבנק של מוני, ידעת ששחקנים מקבוצות אחרות משקיעים כסף אצל המנהל של מכבי ת"א.
"אני לא ידעתי. צילצל אלי יום אחד דיוויד פדרמן, שמעתי על הקול שלו שעוד רגע נופלת פה פצצה. שאלתי אותו 'מה קרה אדון דיוויד?', והוא שאל אותי אם שמעתי שהשחקנים שלו עושים עסקים עם מוני פנאן? אמרתי לו 'לא, אבל תן לי לבדוק'. צילצלתי לחתני, שרון ששון, שנשוי לבת שלי מאי. אמרתי לו 'שרון תשמע, אתה לא צריך להגיד לי שמות, רק תגיד לי אם יש דבר כזה'. הוא אומר לי 'כן, מה זה חדש לך?' חזרתי לדיוויד ואמרתי לו שיעשה בדק בית".

אז מכבי ת"א בדקה את זה לפני שהפרשה התפוצצה בניגוד למה שנאמר אז?
"אני שאלתי את דיוויד לאחר מכן והוא אמר שזה בבדיקה, שיהיו השלכות רציניות, ולכאורה לאחר מכן ראינו בזמן אמת שמוני עזב או הועזב, אני לא יודע. אני יכול להגיד לך דבר אחד, אחרי שמוני עזב פגשתי אותו בלאס וגאס. לא נכנס למה שהוא עשה, אבל הוא חי קצת למעלה מהאפשרויות הנורמליות. זה שהוא עזב את מכבי, לדעתי, גרם לחלק מהשגעונות שהיו לו לאחר מכן. אבל זאת המציאות, זו מכבי".

מי אנחנו יודעים שהשקיע ב"בנק" חוץ מאנשי מכבי ת"א?
"אני די מנוע מלהיכנס לזה, אבל שחקנים וכאלה".

שופטים?
"אם תגיד לי שחקנים, עסקנים שהיו במכבי, מאמנים - אני אגיד לך כן. על שופטים לא ידעתי בזמן אמת ואני לא יודע גם היום".

בדיעבד, היה צריך לעשות משהו קצת אחר בסיפור הזה? זו פצצת אטום.
"זה פצצת אטום ואני גם לא יכול להגיד שבתוך מכבי אף אחד לא ידע. אולי דיוויד, שלא בא לכל האימונים או האירועים. יכול להיות שאנשים שחיו את המערכת היו צריכים להכיר ולדעת את זה. זה סיפור מאוד קשה, מאוד לא טוב, מאוד עצוב, אבל אף אחד לא העיז בתקופה ההיא להתעסק עם מכבי. אף אחד לא רצה להתערב, לאף אחד לא הייתה אפשרות להתערב".

מכבי ת"א עדיין שולטת בכדורסל הישראלי?
"אני יכול לומר על התקופה שאני הייתי בענף. היא לא שולטת, אבל יש לה השפעה גדולה. המילה שולטת לא כל כך נכונה כי כשצריך להביא החלטה שנוגעת לכל הקבוצות, יש לה קול אחד במנהלת, אבל אם מביאים את זה לאיגוד הכדורסל - אז יש לה רוב מוחלט. לכן גם המנהלת קצת נוגדת לאינטרס של מכבי ת"א, למרות שמכבי התנהגה פייר-פליי כל הזמן. כל ההחלטות למעט הפיינל פור עברו והושלמו".

"מנהלת הליגה היא הצלחה גדולה לדעתי"
בימים אלה, 20 שנה אחרי שהוקמה בין היתר על ידי קופל, מנהלת הליגה נמצאת במאבק על המשך קיומה. ולמרות שמשרד הספורט מנסה למצוא פשרה, נראה שאיגוד הכדורסל לא הולך לוותר בקלות על השליטה. "אני מקווה שזה לא ייגמר", אמר קופל. "האנשים החכמים באיגוד ובמנהלת צריכים להגיע להבנות, הם לא צריכים לפנות למשרדי ספורט ולהביא ועדות ובוררים, הם צריכים לשבת בתוך עצמם".

זה עניין של אגו.
"אני מסכים איתך שזו טעות, כי אגו לא יוביל לשום מקום. אני לא מכיר שאגו מביא להצלחה, לתוצאות, זה לא נכון. אני בזמני, כשנתנו לי לעבוד ונתנו לי גיבוי גדול, הצמחתי אולמות, הבאתי אנשים לא רק עם כסף אלא עם חזון, עם רצון להריץ את המנהלת קדימה".

מנהלת הליגה הייתה הצלחה?
"לדעתי גדולה. כשהקמתי את מנהלת ליגה, עשיתי תכנית ל-10 שנים וידעתי שאחרי 10 שנים אני עוזב. אף אחד לא ידע, אבל יום אחד קמתי ואמרתי אני הולך. ושים לב מה קרה ב-10 שנים האלה - עד 2007 היו 37 אליפויות למכבי ת"א, משנת 2008 עד 2017 היו תשע אליפויות, שש של קבוצות שהן לא מכבי. אז מה אני בא ואומר, ברגע שאתה מכניס לתוך הגלגל אליפויות לקבוצות אחרות, אתה מביא עוד אנשים חדשים והתרבות גדלה באותו איזור".

"אנחנו העלנו את אילת בזכותו של מוטי אמסלם, ופה אני רוצה להגיד איזה שני משפטים. היו לי שלושה-ארבעה אנשים מרכזיים שעמדו מאחוריי כמו עוגנים, תמכו והלכו איתי עד הסוף. הראשון זה מוטי אמסלם ז"ל, שהיה בגבעת שמואל. אדם נדיר. יום אחד הוא בא אלי ואמר לי תשמע אני רוצה לרדת לאילת ולהביא קבוצה חדשה. מבחינתי זה עוד פריפריה, אבל איך אני מביא קבוצה מליגה שלישית שלא קיימת? הייתי גם באיגוד וגם במנהלת, ובאתי לראש העיר דאז יצחק הלוי, שהיום חבר כנסת, ואמרתי לו אתה יכול לעשות אולם? אתה תיתן כסף? אמר לי 'מה שתגיד, אני עושה'. וכך היה, הקפצנו אותם שלוש ליגות".

"השני זה חיים אוחיון ז"ל, שלקח קבוצה משום מקום ותמך והיה דמות מאוד דומיננטית במנהלת. השלישי, שיזכה לשנים ארוכות, זה דני קליין - שנתן דחיפה מכל הכיוונים ולמרות שהיה מול שמעון מזרחי, הוא ידע לעבוד לטובת הקבוצות. והיו עוד כמו אלדד אקוניס ואנשים שהיה להם חזון ועזרו לי".

שכל זה אירוני כי היו למיטב הבנתי, כשהייתה הצבעה על הקמת המנהלת היו שני אנשים שהצביעו נגד - שאול אייזנברג ואבנר קופל.
"נכון. כשישבתי באיגוד הכדורסל, אני הייתי נגד הקמה כי אמרתי לעצמי ולחברים שלי 'תגידו, אם אנחנו יושבים פה באיגוד הכדורסל, למה לא נקים ועדה בתוך האיגוד ונתחיל להפעיל?'. שזה מה שרוצים לעשות היום. אז לא היה כלום. לא היה כסף, לא מנכ"ל, לא מערכת, לא תפאורה, לא כלום. אז ישבו אצלי במשרדים, אני ניהלתי עם הפקידות שלי, שילמתי כסף מכיסי, הזמנתי את הבורקסים על חשבוני, הכל עלה כסף בשנתיים-שלוש הראשונות".

ישיבה ראשונה מתנהלת בלעדייך, בישיבה השנייה אתה יו"ר.
"נכון, כי פנו אלי אז דני קסטן ז"ל, אוברקוביץ', מוטי אמסלם, דני קליין וחיים אוחיון שהתחיל רק את דרכו - ואמרו לי 'אדוני, בוא נסה'. ועשינו את זה ביחד. זו לא הייתה שאיפת חיי להיות בעל הבית שם, אני רציתי להפוך והבאנו תוצאה. אי אפשר להגיד שהמנהלת לא יצרה, לא נתנה תנופה".

אתה הופך להיות היית הבוס הכל יכול, כוכב תקשורתי, הכל סובב סביבך, בעדך, נגדך, אתה הפנים של הכדורסל הישראלי - ואחר כך זה לא מספיק לך, אתה רוצה גם את איגוד הכדורסל. יש פה אלמנט של שכרון כח אבנר.
"שלוש-ארבע שנים ראשונות זה דם, יזע ודמעות. עד שאתה דוחף, עד שאתה מגיע ועד שאתה עושה את הכל. נכון, ידעתי לעבוד עם התקשורת - אבל להפוך את זה שאני חוויתי שכרון כח? עוד לא ידעתי שבכלל אפשר לקבל כח מהעניין הזה, עוד היו לי מכבי ת"א שישבו לי פה".

"נגיד ואני הולך בשיטתך. ב-2012, אחרי עשור, הרגשתי שהגעתי לשיא והחלטתי להעביר את שכרון הכח הזה לגוף אחר. קמתי בעצמי בהודעה פורמלית בלי שאף אחד יודע, והודעתי שאני עוזב את המנהלת. אם היה לי שכרון כח, שזה נכון בהיגיון של מי שרואה מבחוץ, למה לא להמשיך? אני מכובד בכל מקום, כותבים עלי, עושים אותי ובלה בלה בלה...".

כי אתה רצית עוד.
"אני הודעתי על התפטרות! ואז פנו אלי מהאיגוד, היה שם סכסוך נוראי, דמים, בין היו"ר שני שני לסיעות מכבי והפועל. הם החליטו שהם רוצים לעשות שינוי, ראו שאני כבר לא במנהלת, ידעו שאני איש ספורט וכדורסל ואמרו 'בוא אתה תהיה יו"ר האיגוד'".

איפה השלב, לא אם, שבו אתה מרגיש שאתה תופס את העולם באיזור החלציים? שאתה יכול להניע כל מהלך שאתה רוצה? כי אתה מניע פה מהלכים מטורפים.
"הראש שלך לא הולך בכיוון של בדיקת כח כזאת או אחרת. התקדמתי, נכון, היו לי אפשרויות - אבל כנראה שהייתה גם הערכה למה שביצעתי. לבוא ולהגיד שהייתי יכול לעשות הכל ומינפתי את עצמי... עובדה שלא לקחתי שום תפקידים אחרים, לא עשיתי שום פעילות אחרת, הפעילות העסקית שלי נשמרה אותו דבר, לא ניצלתי את זה לטובתי האישית וגם לא קיבלתי שכר".

"העונש של בית הכלא הוא לא פיזי, הוא נפשי"
בדצמבר 2013, כשקופל היה יו"ר איגוד הכדורסל, הדברים החלו להסתבך. הוא נעצר למעצר בית של עשרה ימים בעקבות פרשת ישראל ביתנו, אבל מנוקה בסופו של דבר. "זה סיפור מאוד עצוב", נזכר קופל בפרשת ישראל ביתנו תחילה. "הכסף בא ממקור ידוע, מקור ממשלתי, כפי שהציגו לי. אלה כספים של ישראל ביתנו, עודפי כספים, והם הועברו למקור ציבורי, לאקדמיה של הילדים באיגוד הכדורסל".

"אני צילצלתי ושאלתי את משרד הספורט האם זה לגיטימי, אני לא אשכח אמר לי אדון דודו מלכא 'אם תצליח לקבל את העודפים של המפלגות האלה, אתה ענק'. הוא דחף אותי. וצילצלתי ליועצת המשפטית בווינגייט, שחזרה אלי ואמרה שזה מצוין ואפשר לקבל את זה".

למה בדקת את זה?
"כי רציתי להיות בסייף סייד, חששתי. בפגישה הראשונה בא אלי מישהו ואמר המתווך ואמר שהוא רוצה 20 אחוז, אמרתי לו אתה רואה את הדלת, אתה יכול לצאת, אם אתה רוצה 7-8 אחוז. כשהוזמנתי להעיד בבית המשפט, השופט שאל אותי מה דעתי לגבי העברת הכספים הזאת. אמרתי לו שהיום בארה"ב יש הרבה מאוד אנשים שאוספים כסף עבור צבא הגנה לישאל ומקבלים עשרה אחוז".

"אני לא ראיתי בזה מהלך פישי, התפקיד שלי כיו"ר איגוד הכדורסל היה להביא כסף. כשאני הרגשתי הרגשה לא הכי מדוייקת, הלכתי ובדקתי גם במקורות ממשלתיים, גם במשרד הספורט, גם אצל יועצים משפטיים של האיגוד. כולם ידעו על הכל, על התשלומים גם כן, לא היה שום דבר במחשכים".

טעית כשהסכמת לזה?
"לא טעיתי. אני רחוק מלהגיד שהכל היה מושלם, יש לי המון טעויות, אבל המקרה הזה לא היה טעות - לראייה המדינה בדקה וחפרה ותכף נגיע לעניין אחר שלי".

ב-2017 אתה נכנס למאסר. השופטת מרגולין-יחידי מרשיעה אותך ל-20 חודשים בפרשה שקשורה בחברת "הפניקס".
"מה שהגישו נגדי, זה על סעיף שמעולם לא תבעו במדינת ישראל, עשו עלי תקדימי של 70 שנה. לא העלמתי, לא לקחתי, פשוט היה מס במקור. דומה מאוד לביבי, ותכף אני אעשה הקבלה, הסבירו לי בבירור שאותי מורידים".

מי רצה להוריד אותך?
"אני לא יכול לציין, אבל כשאני שלחתי עו"ד מאוד בכיר לפרקליטות הוא חזר אלי ואמר שהגברת ליאת בן ארי למשל, שגם כן יש לנו הקבלה מסוימת להיום, אמרה לו במילים אחרות 'עד שלא נראה אותו תלוי בכיכר המדינה, אני לא עוזבת'. אז הוא שאל אותה למה דווקא כיכר המדינה, אז היא אמרה לו 'הוא יוקרתי'.

אז למה השחילו אותך?
"מדובר על ניקוי במקור, הם טענו שאני השפעתי על הפניקס, הם טענו את כל הטענות. לראייה היינו שישה אנשים שנאשמנו וארבעה יצאו בלי כלום על אותם אישומים. עכשיו בוא רגע אחד נעשה סדר, עם כל זה שניסו לחסל, להוריד, וואטאבר תקרא לכל העניין הזה - אני באותו יום שהורשעתי, לא יכול לבוא ולהתבכיין. הודאתי".

ההודאה שלך הייתה רק לצרכים טקטיים?
"רק לצרכים טקטיים, לצורך לגמור את התיק הזה. העו"ד אמר לי 'תקשיב, עם הפניקס הם כבר עשו הסדר טיעון והוציאו את כולם בנקי, נשארת רק אתה והשותף שלך, 98 אחוז שאתה לא יכול לצאת מזה'. השופטת מרגולין הכירה אותי ולא סיפרה, היא זייפה מסמך לכאורה לפי החלטת בתי הדין. היא כבר לא שופטת מזמן, היא לא התקדמה אחרי העניין הזה. הבנתי שאני לא יכול לצאת מזה, עשו לי שבע שנים עינויי דין-משפט, שבע שנים על תיק".

למה? את מי הרגזת?
"הרגזתי את הפרקליטות. יום אחד אני אוציא ספר ואכתוב הכל. אגב, כל מה שאומרים היום בנושא הפרקליטות של ביבי - אני אומר לך חד משמעי שזו התנהלות..."

זו תפירה?
"לכאורה, לפי איך שאני מכיר כשאני עושה הקבלה לתיק שלי".

אותך תפרו כמו שמנסים לתפור את ביבי?
"בוודאי. מעולם לא הייתה עבירה כזאת, זה היה ניסיוני תקדימי. יחד עם זאת, ברגע שמדינה מגישה נגדך כתב אישום, ברגע שהואשמתי על ידי בית המשפט, אני מקבל את הדין עלי, מקבל את העבירה. לא ביקשתי עיכוב ביצוע אפילו.

עכשיו אני אגיד לך מה מדהים פה בסיפור הזה. אבנר קופל, נסיך בשלב הזה, יקיר התקשורת, פרצוף שכל בן אדם במדינה מכיר, איש עם השפעה מהמסדרונות הכי עליונים במדינה, הולך לבית משפט מחוזי בנצרת כדי שיאפשרו לו להיות נוכח בדיון שלו בערעור. והשופט אומר לך 'לא, אתה אפילו בערעור שלך לא תהיה נוכח, אתה תשב בפנים'. איך מרגיש? מושפל?
"מרגיש רע מאוד. מושפל לגמרי, בייחוד ככל שמרימים אותך בתקשורת. העונש של הבית כלא הוא לא עונש כל כך פיזי, התנאים הפיזיים שם הם טובים מאוד. זה כמו אחסניה, גם מנתהגים בסדר. הבעיה היא בעיה נפשית, אתה היית למעלה ואתה מרגיש את המצפון שלך, האגו. אתה אומר תרמתי כל כך הרבה שנים, מעולם לא הורשעתי, עשיתי עסקים בכל מיני מקומות בעולם, אף אחד לא פצה פה, הכל היה ביי דה בוק. ופתאום החליטו אחרי תקופה שמכים אותך הכאה ניצחת. כמובן שאתה חי לא טוב, הילדים מתחילים לבקר אותך פעם בשבוע".

איך מתמודדים עם אובדן החירות הזה?
"קשה מאוד להבין כיוון שהכל בהרגשה, באופי ובאגו. אתה מתחיל לשכנע את עצמך שאתה נכנס עכשיו למסגרת כמו מילואים, ואחרי חודש-חודשיים אתה חייב להצליח כי אם לא אתה הולך לאיבוד. עוזרים לך שם מאוד, פגשתי אנשים שאני מכיר, אפילו ג'קי בן זקן. הוא קיבל אותי, אני רוצה להגיד לך שאני מצדיע לו. הוא טיפל בי כמו תינוק בן שנתיים. בהתחלה אתה בהלם, אתה המום בימים הראשונים. תשמע, זה חברות שאתה לא מכיר אותה".

בוכים?
"לא בוכים, קשה לי לבכות, אבל אתה עושה חשיבה איך ולמה ומדוע. ההרגשה היא לא נוחה, אתה על סף דמעות. מה שאני עשיתי, זה ללכת לבית כנסת. גם שם, דרך אגב, בחרו אותי אחרי חודשיים להיות יו"ר בית הכנסת. אסור להתבלט, אתה צריך להיות כמו כולם, אז אכלתי שם סטירה אחת או שתיים - אבל בבית כנסת נכנסתי לדברי תורה, רבנים הגיעו, למדתי, הסתכלתי. ואני אספר לך עוד סיפור אפילו. יום אחד אמרו לי שיש קורס הורות. איך להיות הורה טוב. ואם אתה מצליח בקורס הורות, אתה יכול להביא את הילדים לתוך בית הסוהר".

תן לי תובנה אחת שהגעת אליה בזמן הבלתי נגמר שם.
"יש לזה עוצמות מיוחדות, ככל שמעלים אותך כך גם הירידה היא קטלנית למטה. אין ספק שאתה כאילו הכל יכול, אתה בכל מקום, אפשר להתמכר לזה. אני לא התמכרתי, אבל היה לזה גוון של יהירות, גוון שאני הכל יכול לעשות בתקופות מסוימות, גוון שהכל קל יחסית. חטא היוהרה? זה חלק מהחיים כנראה, אני לוקח את זה על עצמי".

מהפרקליטות נמסר: "טענותיו של מר אבנר קופל שקריות ומסולפות מיסודן, העולות כדי דיבה. אחרי שהובאו בפני בית המשפט כל הראיות בתיק בו הוא נאשם, והתנהלה פרשת ההגנה במלואה, בכלל זה חקירתו של קופל, במהלכה עלה חשד לביצוע עבירות נוספות על ידו, הוא בחר להודות בכל עובדות כתב האישום שהוגש נגדו; והורשע בעבירות מס וזיוף חמורות בהיקף מיליוני שקלים".
 
"לעניין הטענות על 'עינוי דין' - מפתיחת החקירה ועד הגשת כתב אישום עברו כשלוש שנים - קבועי זמן מקובלים, בהינתן היקפי החומרים והמרמה המתוחכמת שביצע להתחמקות ממס. בגזר הדין, דחה בית המשפט את הטענות לעניין שיהוי והעביר ביקורת חריפה על התנהלותו של קופל".

"לעניין האמירה המיוחסת לכאורה לעו"ד ליאת בן ארי - מדובר בשקר גס ובוטה, הנאמר כשמועה מפי אדם אנונימי, והדברים הם בגדר הוצאת דיבה, על כל המשתמע מכך".