שחקנים גדולים יודעים להתעלות ברגעים החשובים, ואנטוניו בלייקני הוכיח העונה שהוא כזה. מופע שלשות שלו (32 נקודות ו-6 טריצות בסך הכל) במשחק השלישי והמכריע מול ולנסיה סידר להפועל תל אביב מקום בגמר וזה המשיך עם שתי תצוגות מול גראן קנריה (17 ו-27 נקודות) בדרך לזכייה היסטורית ביורוקאפ. רגע לפני שהוא רוצה להוסיף את גביע לארון המתהווה שלו, סיפר הגארד בן ה-28 בראיון לערוץ הספורט על ההחלטה להגיע להפועל ת"א, ההתחלה המגומגמת שלו והג'קט שהבטיח לו עופר ינאי.

איך תל אביב לעונת ערים אחרות שהיית בהן?
"כיף להיות פה ולהפסיק לנסוע ולטייל. ת"א מדהימה. הדבר הטוב ביותר בת"א זה הים. הכל פה מהמם גם המזג האוויר מצוין. מצד שני, אני לא אוהב לנהוג פה, זה די קשוח. מקצועית, הייתי שם את ישראל כטופ 2 בקריירה המקצוענית שלי. אהבתי מאד לשחק בשיקאגו, אז מקום שני זה לגמרי תל אביב. לא קל לגור לא בבית שלך, במקום שבו נולדת. מיאמי זה לגמרי המקום האהוב, לואיזיאנה ושיקאגו גם שם, אבל תל אביב זה המקום מחוץ לארצות הברית שהוא האהוב עליי".

ספר על הילדות שלך
הייתה לי ילדות טובה. גדלתי עם אחים שלי ובני דודים שלי וגרנו כולנו אצל סבתא שלי. אמא שלי עבדה המון, סבתא שלי גידלה אותנו. התחלתי לשחק כדורסל בגיל מאד צעיר, ככה נהייתי שחקן טוב. הייתי מאד תחרותי מגיל צעיר. אבא שלי לא היה נוכח בחיים שלי, אני לא יודע יותר מדי עליו. כשהייתי בין 3, עברנו לפלורידה. הוא לראשונה יצר איתי קשר מחודש כשהיה בכלא ואני הייתי בקולג'. אני לא יודע למה הוא נעצר, הוא לא סיפר לנו עד עכשיו. הוא הפסיק להתקשר אליי ואני אליו. אין לנו קשר היום. אני מאד קרוב לאמא שלי.

שיחקת ב-NBA, מרגיש שמבחינת יכולת אתה שם?
"אני מהאנשים שמאמינים שהכל מלמעלה ואני נמצא איפה שאני צריך להיות. יש לי את היכולת לשחק גם ב-NBA. אני שמח שאני מחוץ לארה"ב ואני כאן בישראל. אם חלום ה-NBA יגיע אליי, לדלת אפתח את הדלת, אבל אני לא רואה את עצמי רודף אחר החלום".

עשית החלטות טובות לאורך הקריירה?
"יש מספר החלטות שהייתי לוקח אולי שוב ובאופן שונה. כשהייתי ב-NBA, והייתי מאד סקרן ותחרותי, רציתי לשחק. יש שם אנשים שמקבלים משכורת לשבת על הספסל ולמחוא כפיים. כשהייתי קטן, לא רציתי להיות ככה. לא מחאתי כפיים עבור אחרים, רציתי לשחק. לא יכולתי להיות שמח עבור כולם".

מה למדת ב-NBA?
"מוסר עבודה. זה לא שעה-שעתיים וסיימת. מגיעים שעה לפני להתמתח, תזונאית, הכל משנה. כל דבר קטן. זאק לוין אמר לי 'כשתהיה גדול יותר, תצטרך לדאוג לגוף שלך. אתה חייב'. לא הבנתי עד הסוף מה צריך לעשות. חשבתי שזה רק להגיע ולזרוק. עכשיו אני רואה את ההבדל כי אני הבחור שמגיע קודם להתמתח ולעשות את האקסטרה. הדרך שמתייחסים אלינו פה, זה כמו ה-NBA. כאן בת"א יש לנו 3 מאמנים כל הזמן כשאנחנו נוסעים, טיסות טובות וישירות, שיחקתי בסין ובבחריין, זה לא היה ככה עם הטיסות והיחס".

"בסין היה שונה. הכל היה מאד פשוט. גרתי בבייג'ין. המסעדות היו אותן מסעדות, החיים שם מאד פשוטים. לא היה לי חיי חברה כמו כאן. ולכן עבורי זה היה פרופר עבודה. הייתי עובד קשה. הליגה נחמדה. בסין אפשר 4 מקומיים ורק זר אחד. כאן זה ההפך. התחרות היא שונה. בסין היה יותר מקומיים. שם התפקיד של הזר הוא יותר משמעותי".

“יש לי את היכולת לשחק ב-NBA“. בלייקני במדי הבולס (getty)

איך היה בבחריין?
"הייתי שם חודשיים. לא שילמו לי. הם איחרו, ואז עזבתי לב"ש. כאן זה שונה, עופר לפעמים מקדים במשכורת. הם לא שילמו לי. אחרי מספר ימים שהם לא משלמים בזמן, אפשר לעזוב. ב"ש הייתה התחנה הבאה. הם ביקשו את המכתב שחרור מהקבוצה מבחריין והם לא נתנו, הם לא אישרו. לכן פספסתי 4/5 משחקים. הסוכן שלי אמר שקבוצה מישראל רוצה להחתים אותי. שהם נלחמים על הפלייאוף, הם ניצחו את מכבי ת"א. הם קרובים לתחתית, אבל הם תחרותיים. ב"ש היא מהממת. לא ת"א, אבל יש מסיבות, מסעדות ועוד. שעה מת"א. היה לי כיף בב"ש".

מכבי ת"א פנתה אליך הקיץ?
"קיבלתי טלפון ממכבי ת"א. קיבלתי את הכל מהסוכן שלי. מכבי ת"א זאת הייתה אחת האופציות שלי. הפועל גם רצתה אותי לאחר זמן מה. היתה לי כבר מערכת יחסים עם דדאס ועופר. הייתי צריך לחתום בשנה שעברה. הם רצו אותי, הם רצו ללכת הכי רחוק שאפשר, להגיע ליורוליג. עופר שכנע אותי. הם שיחקו טוב, הם היו עם 8 ניצחונות רצופים, 'רציתי עוד שחקן' הוא אמר לי, עוד שחקן שיעשה את ההבדל, ורציתי להיות חלק ממשהו גדול, אז זה קסם לי".

אז מכבי ת"א לא הייתה על הקו בקיץ?
"הם היו כמובן על הקו, אבל אחרי שדיברתי עם עופר, זה נגמר. אחרי שדיברתי עם הפועל ת"א, זה נגמר. לא דיברתי עם אנשי מכבי, רק הסוכן שלי ניהל את הכל. אני דיברתי עם עופר ינאי. הכרנו עוד מהעונה שעברה".

ואז הגעת והיה לחץ
"היה לחץ בהתחלה. אני שמתי את עצמי בלחץ, מוטלי בדיוק עזב את הקבוצה. המשחק הראשון שלי היה בדיוק אז. הרגשתי שאולי אוכל לשים את עצמי במקומו, להנהיג את הקבוצה. חשבתי שהוא שחקן מצוין וגם אני, חשבתי שאוכל להיכנס לתפקיד שלו בקבוצה. לא היה קל, לא הייתי בכושר טוב. לא קל להיכנס לקבוצה חדשה באמצע השנה כשאתה עוד לומד את התרגילים. חוויתי את המשחק הראשון שלי יום אחרי שנחתתי. טסנו לחו"ל מיד אח"כ. היה לא פשוט. הרגע הגעתי והיה לחץ כמובן, גם ממני, שרציתי להוכיח ועל הקבוצה, שהייתה תחת לחץ לנצח משחקים. עבורי סיפור מוטלי היה שונה. הוא היה בחוץ כשהגעתי. כשהגעתי, הוא סיים".

לא קיבלת כ"כ הרבה הזדמנויות
"בהתחלה זה היה עליי. לא הייתי בכושר טוב. אחרי הרבה זמן, הוא כן שיחק איתי. לקח לי זמן להיכנס לעניינים".

שמעת את הרעשים סביב היכולת שלך
"כמובן. כל אחד היה משקר אם היה אומר שלא. כותבים לי בפרטי, באינסטגרם הודעות ישירות. אנחנו גרים לבד, מחוץ לבית, אנחנו בטלפונים. זה מגיע עם העבודה הזו. זה נותן לי מוטיבציה להיות טוב יותר. היו גם כאלה שהיו לגמרי איתי ואמרו לאורך התקופה הזאת שהם יודעים שאשתפר ועכשיו כשאני טוב יותר, הם אלו שאומרים 'וואלה, אמרתי לך שתהיה טוב'".

זה לא קל אני מניחה כשזה מגיע מהאוהדים שלך
"זה לא קשה עבורי. אני יודע מה מגיע עם העבודה הזאת. אני גם אוהד של קבוצה. אם הלייקרס משחקים רע, אני גם ככה. מקלל ורוצה שדברים יראו אחרת. הם אוהדים שרופים. זה שונה מאוהדי ה-NBA. זה לא גורם לי להרגיש רע. אני מבין אותם, גם אני אוהד. אני לוקח את זה למקום של מוטיבציה. לא ידעתי מה קורה איתי בטוויטר. הוא לא עובד כאן. לפעמים הישראלים היו מראים לי - בר טימור או ים מדר, יראו לי ציוץ. הייתי לוקח את הטלפון של מרכוס בינגהאם והייתי רואה מה קורה שם, מחפש את השם שלי. אני יותר באינסטגרם. אני מרגיש את האהבה עכשיו".

הקבוצה התפתחה בצורה מדהימה
"לעולם לא הייתי בקבוצה שככה התפתחה עם הווייב, עם כל מה שקורה סביבה. כשהגעתי לפה, כולם היו רבים באימון. עכשיו זה לא ככה. גם בזכות איטודיס. זה בזכות כולנו, גם בזכות הזמן שעבר. כל הקבוצה הזאת היא אוסף של שחקנים שהיו הכי טובים בקבוצה שלהם בשנה שעברה. מרכוס היה הכי טוב בליטא, אני הכי טוב בסין, איש וויינרייט גם - כל הזרים. וזה לוקח זמן לג'נגל את האגו. הרבה אישיות, הרבה אגו. לא תתאהב בבחורה בחודשיים, זה יקח זמן. חדר הלבשה מצוין, אנחנו בצחוקים, הישראלים והאמריקאים. אנחנו מבלים ביחד. הכל מאד בריא".
איך הסתדרת עם איטודיס?
"כששמעתי שהוא מגיע, הייתי לחוץ. חיפשתי עליו, לא באמת הבנתי מה קורה. הייתי בטוח שהוא מאד משוגע. כשהוא הגיע לפה, הבנתי שהוא מגניב, אבל הוא אכן קשוח אבל הוא ווינר הוא רוצה לנצח. כשאתה רוצה לנצח, אתה ככה. בהתחלה החטאתי זריקות והוא היה עושה פרצוף. לאחר מכן הוא היה לוקח אותי הצידה ואומר לי - AB, אם הבת שלי תעשה משהו לא בסדר, אכעס עליה, אבל עדיין אוהב אותה. זה גם תקף אליך. אני מאמין במשחק שלך, אבל אעשה פרצופים אם תעשה דברים לא טובים. הוא עשה אותי שחקן טוב יותר בהגנה. אני עושה דברים שלא חשבתי לעשות אותם הגנתית. גם אחרי משחקים טובים הוא יישב עלי ויגיד אני יכול לעשות עבודה טובה יותר - הדרישות מאד גבוהות. גם התקפית הוא עשה אותי שחקן טוב יותר. לקרוא את המשחק טוב יותר, מסירת שורט רול, לחשוב מסירה. השתפרתי, אבל הוא יושב עליי".

אתה ער לשיח שאתה שחקן שממעט למסור
"כמובן, האוהדים מספרים לי. אני יודע למסור. אני סקורר. אם אני מקבל את הכדור, אני חושב טבעת, אני חושב לקלוע. אני יכול למסור את הכדור. היו לי 4 אסיסטים במשחק האחרון. אני לא כריס פול, אני לא יכול לראות את הכל. אם אני רואה את הטבעת, אני רוצה לזרוק. כמובן שאם יש עלי שני שחקנים, אנסה למצוא את המסירה".

איטודיס אומר לך שאתה צריך למסור יותר?
"כן. הוא מלמד אותי. הוא מנסה לגרום לי לקרוא את המשחק בצורה טובה יותר".

אתה בתקופה טובה. למה אתה מייחס את זה?
"אנחנו מתאמנים חזק. אני מתאמן אקסטרה. תמיד הייתי עובד קשה. אני עובד על זה".

איך שיתוף הפעולה עם מרכוס פוסטר?
"הוא הבחור שלי. אחד השחקנים היחידים שיש לנו לחיצת יד. הכרתי אותו בסין, שיחקתי מולו. אכלנו ביחד ושיחקנו יחד ביליארד אחרי משחק שהיה לנו. היו לנו יחסים עוד לפני ישראל, אז שמחתי שאנחנו יחד".

מי הסקורר הטוב בליגה?
"כמובן שאני חושב שזה אני"

מתי הבנת שהגביע יהיה שלכם?
"ידענו שיש לנו צ'אנס. אחרי המשחק מול ולנסיה, הבנתי שאף אחד לא ייקח את זה מאיתנו. חדר ההלבשה היה משוגע. כמו בריכה. הכל רטוב. כולם השתגעו. לא זוכר הכל - הייתי גמור. דדאס ואיטודיס נכנסו ושפכנו עליהם מים. היה מדהים. במשחק ההוא הבנו שאנחנו לא מוותרים. היינו בפיגור. הייתה אווירה שאנחנו מנצחים. כשהיינו בפיגור הרגשנו שזה זה, למרות הרגעים הקשים. הרגשנו שאין סיכוי שאנחנו מפסידים".

לפני גראן קנריה, ידעת שתנצח?
"ידענו שננצח. לא רק כי ניצחנו אותם פעמיים, אלא בגלל המיוחדות של הקבוצה שלנו. ים מדר שיחק גמור, ברונו קבוקלו גם משחק פצוע, הוא מקבל טיפולים בישראל, רגלנד עושה הכל כדי לשחק, טס גם הוא לישראל. אבל כולם שמחו. בר טימור לא שיחק כ"כ ולאף אחד לא אכפת, כולם רצו את התואר. גם אם הם לא קיבלו דקות".

ספר קצת על ים מדר
"אכפת לו כ"כ מהפועל ת"א. הוא רצה את התואר. זה הוא. הוא שם את טובת הקבוצה לפניו. תמיד אם צריך משהו, זה להתקשר אליו. הייתי רע במשחק מול מכבי כשחזרנו מהפגרה. הוא אמר לי אני 'אמצא אותך, אני אהיה איתך'. אכפת לו מהקבוצה מאוד, הוא לא חושב על עצמו".
היה עניין סביבך במילאנו ובדובאי. מה גרם להפועל ת"א להיות קורצת יותר מכולן?
"אנחנו בונים פה משהו גדול. אנחנו עולים ועולים. כיף להיות חלק ממשהו גדול, לבנות כאן משהו גדול. אני מרגיש חלק מהיסטוריה. למה לוותר על משהו כזה בכזו קלות?".

בעונה שעברה עופר הבטיח לשחקנים שעון אם הם יזכו באליפות בעונה הבאה?
"אחרי המשחק הראשון מול גראן קנריה, עופר לבש ג'קט יפה של לואי ויטון, שהוא אחד המעצבים האהובים עליי. החמאתי לו והוא אמר לי שאם אזכה בגביע, הוא ידאג להביא לנו את הג'קט. מהרגע ההוא ידעתי שאני מביא את הג'קט, זה היה ברור. לדעתי אולי יביאו לנו את השעון אם נזכה באליפות. זה מסר לעופר ינאי. הוא נתן לנו את הג'קט כדי שנמשיך להיות עם מוטיבציה, עד שנגיע לשעון. אי אפשר לקבל יותר מדי כל כך מוקדם".

חששת להגיע לישראל?
"לפני שהגעתי, אמא שלי דיברה עם אנשים בישראל. ידענו על כיפת ברזל. היו לי פה חברים שהרגיעו. מרכוס פוסטר, ג'ו רגלנד... דיברתי איתם לפני שהגעתי. אני די התרגלתי לאזעקות".

מי הפייבוריט לאליפות?
"אני לא רוצה להיכנס להאם אנחנו פייבורטים לאליפות מול מכבי. זאת המטרה שלנו. לא היינו פייבוריטים מול ולנסיה, והנה אנחנו פה".

הספקת לשחק עם פטריק בברלי בתחילת העונה
"לא היה פשוט כשהוא עזב. הכרתי אותו מה-NBA. הוא עזר לכולם להישאר עם מוטיבציה ועם רגליים על הקרקע. הוא היה חבר טוב לקבוצה. כולם היו צריכים לעשות את קפיצת המדרגה. זה קורה לא מעט. עושים על שחקנים טרייד, חותכים שחקנים".

הוא ישן במלונות נפרדים, עשה דברים שונה. זה הפריע לכם?
"לא הרגשתי את זה, גם הגעתי יחסית מאוחר. הוא היה מתלבש שונה. זה לא הפריע לאף אחד, זה ה-NBA. הוא היה שם לאורך 30 שנה".

היית ער לוויכוח בין איטודיס לבברלי?
"ידענו שמשהו קורה, כי הוא הושעה. איטודיס אמר לנו שפטריק בחוץ כי הוא עשה דברים שלא צריך לעשות. לא נכנסנו לדברים שקרו".

לדעתך זה שיפר את הקבוצה?
"לדעתי זה שיפר את הקבוצה, כי כולם היו צריכים לעשות יותר. כשהוא עזב, לכולם הייתה את ההזדמנות לעשות יותר, אם זה ים מדר, אני כמובן, מרכוס פוסטר. כשזה קרה, קיבלנו יותר הזדמנויות, ולכן השתדלנו יותר וזה עשה את הקבוצה טובה יותר. הבנו שצריך לעשות קפיצה".

ההחלטה הכי טובה שעשית בקריירה
"לחתום בהפועל ת"א. זכינו באליפות, לא עשיתי זאת בעבר. לעולם לא הייתי חלק מקבוצה שזאת בכלל הייתה שאיפה שלה. מההתחלה זה מה שעופר ינאי רצה, הקבוצה רצתה לנצח. לא זכיתי בכלום עד כה. כל אחד רוצה להיות ווינר, להיות חלק מקבוצה מנצחת. זה גרם לי להיות ווינר. לרצות להיות הכי הכי שיש. גם אם לא היינו זוכים, אנחנו משחקים כדורסל מנצח".

ההחלטה הגרועה
"ללכת לבחריין. לא קיבלתי משכורת, לא נהניתי שם. תבעתי אותם והם שילמו לי הכל".

המאמן הכי טוב שאימן אותך
"איטודיס. זכיתי תחתיו באליפות. לעולם לא שיחקתי עבור מאמן כה מעוטר".

הרכז הכי טוב
"ים מדר, כריס דאן ששיחקתי איתו בשיקגו, סקיילר מייז".

משחק מספר 3 בהיכל מול מכבי - מי החמיישה הפותחת?
ים מדר, אנטוניו בלייקני, איש ווינרייט, תומר גינת, ג'ונתן מוטלי. זכינו ביורוקאפ שם. לא שבור, אז למה לתקן?

וזה יגמר באותה הדרך?
"כמובן, כן".

ספר על הרגע שבו נעצרת בארה"ב
"הייתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. הייתה לי דירה על שמי, שיחקנו שם פוקר, הימרנו. התפתח ריב ופתאום היה מישהו ששלף אקדח וביצע שוד. כשהתקשרו למשטרה, נשארתי שם כי הדירה על שמי. האנשים שנשדדו אמרו שאני הבאתי אותם לשם בכוונה על מנת שהשוד יתבצע, אבל זה לא היה הסיפור האמיתי כמובן. נעצרתי, שוחררתי והיה לי אליבי שלא אני גרמתי לשוד להתבצע. המשטרה בארה"ב זה שונה, העובדה שאני שחור לא עזרה. המשטרה עשתה מה שהיא רוצה. זה השפיע על הקריירה שלי. אנשים ראו את זה ולא רצו אותי. לאחר מכן הגעתי לבחריין. הייתי צריך להראות שאני רציני לגבי המשחק. שנפלתי קורבן".

קבוצה		מש’	נצ’	הפסד
1	מכבי תל אביב	26	22	4
2	הפועל תל אביב	26	23	3
3	הפועל ירושלים	26	20	6
4	בני הרצליה	26	15	11
5	הפועל חולון	26	14	12
6	מכבי עירוני רמת גן	26	13	13
7	עירוני נס ציונה	26	12	14
8	הפועל גלבוע/גליל	26	12	14
9	הפועל באר שבע/דימונה	26	12	14
10	הפועל גליל עליון	26	11	15
11	אליצור נתניה	29	10	19
12	הפועל עפולה	29	10	19
13	קריית אתא	29	10	19
14	הפועל חיפה	29	4	25

בלייקני: "מכבי היתה על הקו. אבל אחרי שדיברתי עם עופר, זה נגמר"