מכבי תל אביב חגגה הערב (שלישי) אליפות מתוקה במיוחד. הצהובים הניפו את הצלחת בפעם ה-58 לאחר 79:83 על הפועל תל אביב בדרך ל-1:3 בגמר. בסיום, עודד קטש העניק ראיון לתכנית 'חמישיות'.
"זה מיוחד מאוד, זה אחד הגדולים", אמר קטש, "מאוד רצינו לגמור את זה במשחק השלישי. עכשיו אפשר להגיד על מה שדיברנו - היינו מאוד קצרים, אני מאוד חששתי. אחד הרגעים, כשג'ון דיברתולומיאו נפל על המרפק, לקח נצח עד שהוא יישר אותו. כבוד גדול לשחקנים. ככל שהתארכה הסדרה שיחקנו כדורסל פחות טוב, ובצדק. חלק מזה מנטלי וחלק מאוד פיזי. חלק מזה שחקנים שחסרים בשביל השטף שאנחנו רגילים. בסוף ניצחנו שני משחקים בהגנה, זה משהו שאנחנו לא רגילים. כבוד לכדורסל הישראלי. זו סדרה עם הרבה אמוציות. זו הייתה הסדרה הכי ספורטיבית מזה הרבה שנים וזה כבוד גדול".
ברגע הזה רגב פנאן הצטרף לראיון והילל: "עודד יש אחד, הוא לא רק מאמן גדול - הוא קודם כל בן אדם. הוא אח גדול, כמו אבא בשבילנו. בבלגרד הוא דאג לכל אנשי הצוות, הזמין אנשים לארוחות ערב ודאג שאף אחד לא ישאר לבד. הוא לא רק מאמן גדול, הוא קודם כל בן אדם. ובן אדם גדול מביא אליפויות גדולות למערכות גדולות"
לאחר מכן קטש המשיך ואמר: "במשחק 3 היינו הרבה יותר לחוצים מהיום, אתה מוביל 0:2 ורוצה לגמור את זה כבר. זה מזכיר לי את הסדרה מול מונאקו במשחק 3. הרגשנו שהשחקנים רוצים יותר מדי. זו (מצביע על הקהל) הסיבה האמיתית שלשמה עושים כדורסל. לא תכננתי לקבל אהבה כל כך גדולה מהקהל הזה. אני חושב שקהל, עזבו כדורסל, הקהל מבין אנשים. הקהל יודע מה עברנו, יודע שצריכים אותו, הוא יודע מה זה להיות רחוק והדחיפה שהוא נותן לנו זה מרגש, זה יוצא דופן".
“מיוחד מאוד, אחד הגדולים“ (אלן שיבר)
קטש נשאל האם הרגיש שמכבי הגיעה כאנדרדוג והשיב: "בטח לא פייבוריטית, אבל גם לא אנדרדוג. אם מסתכלים על העונה, הפלייאוף, אני חושב שזה הגיע לנו. בסוף במהלכי ההקרבה, ואני חושב שהשחקנים הרגישו את זה, שהגיע לנו. סיימנו את העונה הסדירה במקום הראשון והייתה תחושה שאנחנו הולכים לעשות את זה".
"עברנו דרך כל כך קשה", המשיך, "הבטחנו יתרון ביתיות, היינו שם כקבוצה וחזרנו כקבוצה. יש הרגשה שזה מגיע. אם עכשיו יהיה כדור 50-50 ולך יש תחושה שמגיע לך יותר, אתה תיקח. אי אפשר להגיד שאנחנו פייבוריטים על הפועל. מגיע לה כל הכבוד, לשחקנים, למאמנים ולצוות. אם יש אלוהי הכדורסל, אז הוא דחף את זה לכיוון שלנו".
קטש הוסיף: "הדאבל הזה זה אחד המיוחדים, באמת, ועברתי רכבת הרים - אלו החיים של מאמן. היו כאן שלוש שנים מטורפות, וגם העונה הזו, זה הופך את זה למאוד מיוחד. אמרתי שאם נצליח לעשות את זה, זה יהיה אפילו מיוחד יותר. בדרך כלל אחרי דבר כזה אתה רוצה לחגוג, אני רוצה לנוח איזה יומיים".
"אנחנו חסרים שחקנים מרכזיים בעמדות מרכזיות, שמי שמכיר את מה שאנחנו עושים... גם תמיר וגם שני ה-4 שלנו, הישראלים, עם דגש על זה... היינו צריכים לעשות דברים אחרת. אני גאה בלב של השחקנים ובמאמץ שלהם. התפללתי אחרי המשחק ששחקנים יגיעו להתאוששות ויהיו בריאים כי ידעתי שככל שהסדרה תתארך, זה יפגע בנו. מגיע הרבה קרדיט להפועל שהקשתה עלינו. שינו מצ'אפים ושינו סגלים, עכשיו זה מתוק".
“עברנו דרך כל כך קשה“ (אלן שיבר)
על ההחלטה לא להלביש את לוני ווקר בסדרה: "יצא לי לשמוע כל מיני תהיות לגביו. ברמה האישית אני מאוד אוהב אותו והוא היה טוב עבורינו. יש אפס עניינים אישיים, אפס החלטה אישית, נטו מקצועית. הייתי חייב גארדים מובילי כדור והוא לא אחד כזה. לא יכול להמר, ברגע שתמיר בלאט נפצע, זה די הכריע את זה. אם תמיר לא היה נפצע יכול להיות שהיינו עושים שינויים אפילו כדי לנהל עומס. ברגע ששני הגבוהים לא נמצאים, אי אפשר לוותר על גבוה כדי להשאיר את בריסט ולוני. ברגע שאני רושם שני גארדים, וצריך עוד גבוה בגלל שגור וטי ג'יי לא נמצאים, וג'יילן ואושיי הם עוגן... לא הייתה ברירה. כל הספקולציות לא רלוונטיות. לוני היה חיובי ואדיר, הגיע לכל אימון. אני גאה בו על זה, זה לא פשוט".
"זה עניין של ניהול סגל ישראלי, היו כאן פציעות משמעותיות", המשיך, "טי ג'יי וגור נפצעו, ואתה צריך להגיב. לוני עשה דרך ועשה תהליך מאוד חיובי. יש אפס בעיות אישיות. הוא נפצע תוך כדי העונה וזה הקשה עליו. הוא די טרי באירופה, כל מי שהגיע מהג'י ליג או מה-NBA חווים את זה, אבל הוא חיובי. בסוף ניצחנו כקבוצה. מערכת היחסים שלנו כל כך טובה, שלא הייתי צריך לדבר איתו - הוא הבין את זה, חיבק אותי לפני המשחק, אחרי המשחק ולפני כל משחק. הוא מבין את זה, לא יכולנו. אפילו כשניסיתי במחשבה להקשות על הפועל, לא יכולתי לרשום בסדרה הזו זרים אחרים".
על ההגנה של הקבוצה בסדרת הגמר אמר: "גם הגנתית, יש סוג של שיטה וסוג של הבנה. אני חושב שהחסרונות ההתקפיים שלנו הביאו לזה שיכולנו לשמור יותר טוב. שינינו סגנון, וזה מזכיר לי את פאו שיצא לי לאמן באמצע עונה עם ליאור ליובין ז"ל, שאני חושב עליו 24 שעות רצוף בערך. לא היה לי רכז אפילו בפאו. מנסים לעשות את המקסימום עם מה שיש לנו. אפשר לנצח משחק כדורסל בכמה דרכים".
כנשאל על אושיי בריסט, אמר קטש: "זה די ברור... אפשר לדבר גם על הורטון טאקר מפנר, זה לא אותו שחקן שהתחיל את העונה. יצא לי לדבר עם שאראס אחרי איזה משחק, זה כדורסל שונה. מבחינת ריבאונד התקפה, בריסט אחד השחקנים הכי טובים ביורוליג. באירופה כל פוזשן ומשחק חשוב, הדבר הזה מחלחל מעבר לעניינים הטקטיים, וזה מאוד משמעותי".
אושיי בריסט. “לא אותו שחקן שהתחיל את העונה“ (אלן שיבר)
על עתיד הסגל אמר: "לווקר יש חוזה, מאוד רוצים גם שבריסט ימשיך. אני חושב שגם ההנהלה מבינה את האירוע. בתחילת העונה הייתה חסרה המשכיות, היה חסר ניסיון יורוליג והייתה חסרה איכות מסוימת. הצטרפו איפה איזנה אותנו מאוד, אבל חסרנו את כל הדברים האלה. חלק מזה זה תקציב, חלק מזה זה שלא היה GM מוקדם יותר בעונה הקודמת. מעבר לזה, חלק מזה גם קשור לתחרות הגדולה בכדורסל הישראלית שלקחה ביס גדול מהתקציב. אני חושב שההנהלה של מכבי מבינה את זה וצריך לקבל החלטות".
"הלוואי וג'ון דיברתולומיאו יחתום", המשיך, "יש עניין עם תמיר בלאט, רומן סורקין בקבוצה... צריך להחליט אם רוצים להיות דומיננטים בליגה ישראלית, או גם ביורוליג. בסוף ההנהלה מבינה את זה וצריכה לקבל החלטות. עם כל סיפור הבעלים ומה שקרה, אני ניסיתי לסגור חללית מסביב לקבוצה ולא להתעסק בזה. הדבר החשוב היה אליפות, ונצטרך לראות מה קורה בקיץ".
קטש המשיך והתייחס: "אני ארצה להלחם עם מה שיהיה, בתור מאמן, אמרתם שאני אוהב לבוא אנדרדוג, אז עברתי כמה דברים בחיים והדרך שעשיתי הביאה אותי למצב שבמעמדים כאלה הייתי אנדרדוג. עם גליל, עם אילת, לפעמים עם ירושלים. אני ממש בשל להיות פייבוריט. אני מוכן, בבקשה, אני ממש בשל לנהל את התקציב הכי גדול ביורוליג".
"לא ציפיתי למה שקרה בשנים שלי במכבי, אני לא חושב שלחתול יש מספיק נשמות לעבור את מה שאני עברתי", הודה קטש, "אני יודע שהיו הצעות והתעניינות בי, ברגע שביססתי את מעמדי ביורוליג וקיבלתי הערכה מאוד גדולה משחקנים, מאמנים, מנהלים מקצועיים אז זו הייתה השאיפה שלי. עזבתי בדמעות את הפועל ירושלים כדי לנסות את דריסת הרגל הראשונה בפאו, ואחרי זה חיכיתי להזדמנות ועשיתי את זה במכבי. הרגשתי שאני שווה ורוצה להיות שם. עם הזמן, אני מאוד גאה במקום שאני בו והחלטתי להאריך חוזה, זהו - אני גאה ושמח".
קטש המשיך ואמר: "בארבע השנים האלו היו כמה סיטואציות שלכולם היה ברור. עברתי דברים, בסוף בחיים של מאמן זה סנטימטר מזל. הייתי רחוק הפסד במילאנו וזה... לא מאשים אף אחד, אלו חייו של מאמן. איפשהו בשנה השלישית, באילת, הרגשתי שנוצר איזה קליק. הרגשתי שאני מוכן".