מיקי ברקוביץ' זכור כמעט לכל ישראלי כאחד משחקני הכדורסל הגדולים ביותר שהיו לנו כאן, אם לא הגדול ביותר. אגדת מכבי תל אביב בן ה-72, שנמצא במקום השני במספר הנקודות אי פעם בליגת העל, שיחק 17 שנים במדי הצהובים והביא אינספור תארים.
בימינו מתמודד השחקן האגדי עם סיטואציה רפואית מורכבת ובתכנית של ניב רסקין ששודרה עליו הערב (שני) בקשת 12, נחשפו פרטים נוספים מהקרובים אליו ביותר על המצב הרפואי ממנו הוא סובל.
הילדים של ברקוביץ' התייחסו למצב של אביהם בתחילת התכנית: "הוא לא מודע למצב בכלל. זה קצת מקל. זה היתרון היחידי בכל המחלה, שאין לו כאב פיזי, אבל אתה רואה שזה לא האבא שגידל אותך. אותם פנים, אותו גוף, אבל הנפש לא אותו דבר. מפחידה המחשבה שיום אחד הוא לא יזהה. מאוד קשה לראות את האבא הכי גדול וחזק בעולם ככה".
אשתו שלי סיפרה על הפעם הראשונה בה שמה לב שמשהו לא בסדר: "זה היה איפשהו בקורונה, התחיל משהו בגלל הראייה. משהו ריצד לו בעיניים. זה היה בקריאה של עיתונים וצפייה בטלוויזיה. לפעמים ראיתי שיש גם איזו סטייה בנתיב שהוא נוהג. אמרתי לו בוא נלך לעשות בירור".
בנו המשיך וסיפר: "עם הזמן אתה רואה שמשהו לא תקין. ארגנו לו טיול בהפתעה, כל המשפחה בניו יורק. שם, במהלך הנסיעה באחת המוניות הוא התחיל להגיד 'פה דיזנגוף, פה גדלתי'. הסתכלנו אחד על השני והבנו שמשהו מתחיל להיות מוזר".
ביתו סיפרה גם היא: "הוא לא היה בטוח שאנחנו בניו יורק והיו הרבה אנשים. זו הייתה הליכה לא פשוטה והבנתי שאבא הוא לא כמו אבא"
אשתו חשפה: "האבחנה הייתה דמנציה. סוג של דמנציה שפוגעת בתאים במוח וגורמת לבן אדם לאבד דברים בדרך. התרגום במוח הכל הפוך. ימין זה שמאל, גבוה זה נמוך. היינו אצל רופא והוא שמע, אבל הוא לא התייחס לזה. הוא שמע והתכחש לזה מאוד. התעלם לחלוטין. כשאני עשיתי גוגל היה לי חושך בעיניים. הוא עשה הליכות כל יום עם טל ברודי והוא לא הרגיש שום קושי. אנחנו כמשפחה הרגשנו את הקושי".
“עם הזמן אתה רואה שמשהו לא תקין“. ברקוביץ`
טל ברודי סיפר גם הוא: "ככל שעבר הזמן ראיתי שיותר דברים מהזיכרון שלו נעלמו. אחרי שעשינו אימון בפארק, לפני שהלכנו הביתה, עשינו שכיבות סמיכה. ספרנו את השכיבות לפי מספרי החולצות של שחקני מכבי תל אביב. פעם הוא זכר עד 15 את כל השמות. לאט לאט בשנים האחרונות, היו פספוסים בשמות".
מוטי ארואסטי שיתף גם הוא: "בשנים האחרונות ראיתי שזה כבר לא מיקי. אתה רואה שהוא לאט לאט יורד. הייתי מדבר איתו כל שבוע לפחות פעמיים שלוש ועם הזמן אתה רואה שמשהו משתבש שם. המחלה הזו נוראית. הסיפור מכניס פרופורציות בחיים. אנחנו רצים יחד כבר 55 שנים, זה לא צחוק. חברים".
משפחתו המשיכה לשתף בכאב: "בשנתיים שלוש האחרונות אתה מרגיש איך הדבר הזה שוקע. יש בעיה קוגניטיבית. בהבנת הסיטואציה, ושוב, זה לטוב ולרע. אני לא רוצה להציב אותו במבחן ולשאול אותו אם הוא מזהה אותי. החלקיק שנייה הזה שהוא מחייך וזה הוא, זה ממלא אותנו".
אשתו סיפרה גם על הזכייה של ברקוביץ' בפרס ישראל: "זה היה הפסגה פרס ישראל. זה המעמד הכי הכי מכובד. אתה נבחרת מספר חודשים לפני והמצב היה טוב יחסית. וכל כך שמחנו. הוא קיבל המון ברכות, גם מהארץ וגם מחו"ל. הבית היה כולו סביב הנושא הזה והוא פשוט זרח"
במשפחה סיפרו על מה שהיה בטקס: "היינו בלחץ וחיכינו שזה יעבור בשלום, שישמור על הכבוד שלו ולא יעשה משהו לא מתאים. במהלך הטקס הוא פשוט לקח את המיקרופון מאביב אלוש בלי לבקש, חששנו ממה שיקרה, אבל בסוף עם כל החששות, יצא הרגע הכי מרגש בעולם. לא עניין אותו אף אחד, הפרס והכל. ישר הוא דיבר רק על אמא שלי ועל כמה הוא אוהב אותה".
"מבחינת הסטטיסטיקה הוא הכי לא היה מתאים לחלות", סיכמה אשתו וחשפה איפה הוא נמצא היום, "ספורטאי בריא, לא שותה, לא מעשן. זה לקח תקופה ארוכה עד שהחלטנו שהוא צריך טיפול 24/7. החלטתי יחד עם הילדים שהכי טוב עבורו לעבור למקום שיטפל בו. זה היה קשה מאוד וזה עדיין קשה. לידו אני לא בוכה. אנחנו 55 שנים יחד והקושי הוא מטורף. אני מבקרת אותו על בסיס יומי, וכשאני חוזרת ממנו ויושבת באוטו אני מרוסקת. אני לא מאמינה שזה קרה".