ליגה סדירה 2026/2027
קבוצה מש’ נצ’ הפסד % נק’
1 מכבי עירוני רמת גן 4 3 1
2 הפועל ירושלים 3 3 0
3 מכבי תל אביב 3 2 1
4 הפועל תל אביב 3 2 1
5 הפועל אילת 3 2 1
6 בני הרצליה 3 2 1
7 הפועל גליל עליון 3 2 1
8 הפועל העמק 4 1 3
9 עירוני נס ציונה 3 1 2
10 מכבי אשדוד 3 1 2
11 הפועל חולון 3 1 2
12 מכבי ראשון לציון 3 1 2
13 קריית אתא 3 1 2
14 הפועל באר שבע/דימונה 3 0 3
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

סילבן לנדסברג: "לא היינו אמורים בכלל להיות בפיינל פור ב-2014"

האש בעיניים של שמעון מזרחי כשרצה לעזוב, הצמרמורת בהמנון הישראלי ב"גארדן" והצעקות של המפקדת בטירונות ("לא הבנתי מה היא אומרת"). סילבן לנדסברג מסכם קריירה ב"בייסליין"

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט   01.11.26 - 14:25
Getting your Trinity Audio player ready...
16 שנים אחרי שהגיע למכבי חיפה כנער בן 20, סילבן לנדסברג הודיע לאחרונה על פרישה. בגיל 36, הוא רוצה להתחיל פרק חדש בחיים, אחרי שעבר בספרד, טורקיה, סין, ערב הסעודית ואוסטריה וגם זכה בתואר יורוליג עם מכבי ת"א ב-2014. בראיון ל-The Baseline Podcastעם ג'ונתן ריירס שיתף לנדסברג בסיפורים מהקריירה. 

אם היית יכול לחזור לעונה אחת, לאיזה עונה זה היה?
"העונה הכי מיוחדת שלי בכל הנוגע ללהיות בסביבה של כדורסל שבה אתה נהנה לבוא לעבודה, מהאנשים שלצידך זה ב-2014 עם מכבי ת"א. זו אחת השנים הכי כיפיות שהיו לי בכדורסל. זה מעבר למגרש, יצרנו משפחה. הייתי בחתונה של שון ג'יימס בקיץ. הכרתי חברים לכל החיים. השגנו דברים מדהימים. לא היינו אמורים לזכות בשנה הזו. היה את צסק"א, שהיו לה 5-6 שחקני NBA, למדריד היתה קבוצה אדירה. לא היינו אמורים בכלל להגיע לפיינל פור. היה לנו מזל, אז הצלחנו להתגבר על הרבה דברים. האופי של השחקנים ששיחקתי איתם באותה שנה... הם השאירו רושם כ"כ גדול עליי... הם הראו לי מה זו מקצוענות. הרבה משחקנים שלמדתי מהם, לקחתי לשאר הקריירה שלי. באותה העונה הגענו לנקודה שהיינו בכ"כ הרבה מצבים מחורבנים, וזה הגיע לנקודה שאמרנו לעצמו 'היינו פה, מה הכי גרוע שיכול להיות' והמשכנו להאמין בעצמנו".
האוהדים של מכבי ת"א
"היו לנו משחקי קדם עונה בארה"ב. שיחקנו נגד מילאנו בשיקאגו ואז שיחקנו מולם בגארדן ויש שם קהילה יהודית גדולה. זו היתה הצמרמורת הכי גדולה שהיתה לי בחיים, והייתי במצבים מגניבים. ילד מקווינס שעשה צבא, ללכת לגארדן, בבית שלי, לשחק עבור קבוצה שמייצגת את ישראל ולראות את כל הגארדן עם חולצות צהובות ואני לא יודע מי הזמר ששר את ההמנון וכל הגארדן שר.... זה היה מטורף. אף פעם לא ציפיתי לדבר כזה".

על השירות בצבא
"עשיתי טירונות במהלך הקיץ במקום לנסוע לארה"ב ואחרי זה הייתי ג'ובניק בתל השומר. לא החלטתי לעשות את זה, פשוט התקשרו אליי ואמרו לי שאני צריך. הייתי מעדיף להיות בארה"ב. אתה חושב שרציתי לקום בחמש בבוקר ושמפקדת תצעק עליי? הכרתי חברים בטירונות. כל מי שהיה איתי, היה אמריקאי ולא ידענו עברית. צעקו עלינו ולא הבנו מה המפקדת אומרת". 

המעבר לישראל
"לפני שהגעתי לפה, אני זוכר שדיברתי עם חברים שלי, ואנחנו רק ילדים מקווינס ולא ידענו יותר מדי על דברים מחוץ לארה"ב, בקושי מחוץ לניו יורק. אמרתי לחברים שלי 'אני חושב שאני נוסע לישראל' והם חשבו שהכל מדבר פה. אני זוכר שנחתתי עם אבא שלי וחבר טוב ושאלתי את עצמי 'איפה המדבר?'. זה היה הלם תרבות".
עזיבת מכבי ת"א
"הייתי חמש שנים במכבי ת"א ובעונה האחרונה היה בלאגן. היו לי 5 מאמנים, הם שילמו הרבה כסף לשחקנים שלא סיפקו את הסחורה. הרגשתי שהשתפרתי בכל עונה ואני עדיין צעיר ואני אקבל יותר הזדמנויות. זו היתה עונה נוראית לקבוצה ומתסכלת מבחינתי. אמרתי לעצמי שאני יודע שאני יותר טוב מזה. אני יודע שאני יכול לעשות יותר. זו היתה אחת השיחות הכי קשות שהיו לי. הייתי צריך לדבר עם ניקולה ווייצ'יץ' ושמעון מזרחי. הייתי צריך להגיד להם את זה בפנים. אמרתי לשמעון 'אני רוצה לעזוב' וראו את האש בעיניים שלו. כמו אבא כועס. זה פגע בי כי הוא עשה כ"כ הרבה עבורי והמועדון נתן לי כ"כ הזדמנויות. אבל רציתי לשחק ולהוכיח שאני יכול להיות שחקן מוביל. הייתי ציפור שכלואה בתוך כלוב".

משחק 48 הנקודות מול ברצלונה
"כל העונה הזו היתה מטורפת. קלעתי 30 מול לוקה דונצ'יץ', כמעט ניצחנו את ריאל מדריד פעמיים. ניצחנו את ברצלונה פעמיים. הובלתי את הליגה בנקודות. הלילה הזה היה הצטברות של הכל. הרגשתי שאני מרחף. הייתי יכול לבעוט בכדור והוא ייכנס. הייתי צריך לזכות ב-MVP, אבל זו היתה השנה האחרונה של לוקה באירופה...". 

סיום הקריירה
"רציתי לסיים את הקריירה בחיפה, איפה שהתחלתי את הקריירה המקצוענית שלי, אבל באותו זמן המצב עם המלחמה היה... ובמיוחד בחיפה. היו כמה מקרים שזה היה יום אחרי יום אחרי יום ואמרתי לאנשים בקבוצה 'אני הולך הביתה'. אני לא בנקודה בקריירה שאני צריך להתמודד עם זה. היה לילה שהסתכלתי מחוץ לחלון וראיתי מטוסי קרב יורים בכתב"מים....".

השלב הבא בחיים
"לא, בשום פנים ואופן לא אמשיך בכדורסל. אני יודע מה הייתי צריך לעשות כדי להיות מי אני כשחקן. הלילות ללא שנה, להתעורר מזיע כי לא עשיתי מספיק אתמול. האובססיביות. זה מעייף. אני רוצה למצוא משהו אחר. מה שעזר לי בכדורסל, זו הסקרנות ועכשיו אני סקרן לגבי דברים אחרים. לא אפסיק לאהוב כדורסל, אבל אני לא בטוח שאני רוצה להיות מאמן". 

החשיבות של ישראל עבורו
"זה הבית השני שלי. המדינה חיבקה אותי מהרגע הראשון, אפילו מחוץ לכדורסל. הכרתי פה חברים לכל החיים. אני חי היום חיים של היפי ביפו. אני גולש בבקרים. אוסף דברים חדשים, לומד. אתה רואה דברים אחרת כשאתה לא משחק כדורסל. יש דברים שעשיתי מאות אלפי פעמים, אבל התמקדתי בדברים אחרים. זה מגניב. אני מעריך דברים אחרת".

.