110 שנים של יריבות

249 משחקים נערכו עד היום בכל המסגרות והיתרון נוטה בבירור לטובתה של ברצלונה שניצחה 104 פעמים, ריאל מדריד ניצחה ב-90 משחקים ועוד 55 הסתיימו בתיקו. מעט מוזר, בהתחשב בעובדה שריאל זכתה באליפות ספרד 31 פעמים וברצלונה רק 21, אבל צריך לזכור שבמסגרת הליגה היו עד עתה 163 משחקים (וכאן ריאל מובילה ביתרון 64:68 במאזן הנצחונות). 86 משחקים נוספים נערכו במסגרות אחרות (גביע, גביעי אירופה, סופר-קופה, גביע הליגה ומשחקי ידידות), שבהם ברצלונה ניצחה ב-40 וריאל? היא רק ב-22.

כמה שעות לפני המשחק ה-250 בין שתי היריבות הגדולות, כדאי לחזור בזמן 102 שנים לאחור ולספר את סיפורו של המפגש הראשון, כששתי הקבוצות היו עדיין צעירות מאוד.

ברצלונה נוסדה ב-1899 ע"י חבורה של שוייצרים, אנגלים, גרמנים וכמה מקומיים, כשהרוח החיה היתה שייכת למהגר השוייצרי האנס קאמפר ששינה לאחר מכן את שמו לז'ואן גאמפר, שם קטאלוני למהדרין.

את ריאל מדריד הקימו, עד כמה שהדבר יישמע מוזר, שני סוחרי בדים ילידי קטאלוניה, חואן וקרלוס פאדרוס. אם כי הם עברו עם המשפחה למדריד בגיל צעיר. האחים פאדרוס ייסדו את "קלוב אספניול דה מדריד" (המועדון הספרדי של מדריד) ב-6 במארס 1902. אגב, רק ב-1920 כ-18 שנה לאחר ייסוד המועדון הוא קיבל את שמו הנוכחי, ריאל מדריד (מדריד המלכותית), ע"י המלך אלפונסו ה-13. אותו מלך היה בעצם הסיבה לקיומו של ה"אל קלאסיקו" הראשון – למרות שאף אחד כמובן לא קרא לו כך אז.

אלפונסו ה-13 נולד בעצם מלך. אביו, אלפונסו ה-12 נפטר ב-1885 כאשר הבן היה עדיין ברחם אימו, מריה כריסטינה. אולם טכס ההכתרה הרשמי התקיים רק בשנת 1902, כשאלפונסו ה-13 הגיע לגיל 16, הגיל שבו על פי החוקה ההכתרה אפשרית. את ההכתרה חגגו ברחבי ספרד בשורה של אירועים: מסיבות, קבלות פנים, קרבות שוורים וגם טורניר כדורגל.

"קופה דה קורונסיון" – גביע ההכתרה – זה היה שמו של הטורניר שהתקיים במדריד בין ה-13 ל-15 במאי 1902. לטורניר הוזמנו חמש קבוצות: ביסקאיה (אתלטיק בילבאו מחוזקת בשחקנים באסקים נוספים), ברצלונה, אספניול, מועדון הכדורגל של מדריד (לימים ריאל מדריד) ומועדון הכדורגל החדש של מדריד. משחק הגמר התקיים יומיים לפני טכס ההכתרה עצמו.

אגב, בעקבות הצלחת הטורניר החליטה התאחדות הכדורגל הספרדית לקיים מדי שנה טורניר גביע כלל ארצי, שזכה לברכתו של המלך. ואכן, החל מ-1903 מתקיים ה"קופה דל ריי", הלא הוא גביע המלך. הגביע הספרדי.

בחזרה לטורניר ההכתרה במדריד. במשחק הגמר ניצחה ביסקאיה את ברצלונה 1:2 אבל מבחינה היסטורית המשחק המשמעותי ביותר בטורניר היה חצי-הגמר בין ברצלונה למדריד – ה"קלאסיקו" הראשון, שנערך ב-13 במאי 1902.

צריך לזכור שהקבוצה ממדריד היתה פעילה אז רק חודשיים וקצת לעומת ברצלונה שכבר שיחקה באופן קבוע בטורנירים בקטאלוניה כשלוש שנים. היא הייתה קבוצה מנוסה יותר וטובה יותר וניצחה די בקלות 1:3. ארתור ג'ונסון הבקיע את השער היחיד לזכות הקבוצה ממדריד, בעוד שעבור ברצלונה הבקיעו הגרמני אודו שטיינברג (צמד) והמייסד ז'ואן גאמפר.

ג'ונסון האנגלי היה הכוכב הראשון של מדריד. הוא היה איש עסקים שהביא מאנגליה את יסודות המשחק ולימד את חבריו המקומיים איך עושים זאת נכון. ג'ונסון גם היה זה שהציע שהקבוצה תשחק בתלבושת כל-לבנה, מה שהפך לסמל המסחרי של הקבוצה ולכינוי שלה – ה"בלאנקוס".

מדיווחי העיתונות המקומית של אותם ימים, הטורניר עורר עניין רב בקרב המדרילניוס. היציעים של ה"היפודרומו" (איצטדיון מירוצי הסוסים) במרכז העיר היו מלאים למרות שמחירי הכרטיסים לא היו נמוכים, בין 10 ל-25 סנטאבוס. המארגנים הוסיפו גם יציעי עץ נוספים, כי הביקוש לכרטיסים עלה על ההיצע המקורי. אורח הכבוד בטורניר היה הנסיך בן ה-16 שעמד להיות מוכתר למלך החדש של ספרד, ונוכחותו היתה גם היא אטרקציה עבור המקומיים.

אגב, אחרי שמדריד הפסידה בחצי-הגמר, המארגנים (ובראשם נשיא מדריד קרלוס פראדוס) החליט לקיים משחק על המקום השלישי, שלא היה בתכנון המקורי. מישהו דאג להביא מהבית גביע מאולתר, ובעיתונות התקופה נכתב כי "מדריד זכתה בגביע", אחרי הניצחון 1:3 על אספניול.

באותם ימים לא הייתה עדיין יריבות של ממש בין שתי הקבוצות. בשנים הראשונות של הכדורגל הספרדי הקבוצה המובילה במדינה הייתה בכלל אתלטיק בילבאו. אבל החל משנות ה-30 של המאה הקודמת החל התהליך שהציב את ריאל ואת בארסה בראש הפירמידה, מה שיצר כמובן את היריבות הגדולה. יריבות שתודלקה עם השנים גם עם אלמנטים פוליטיים, לאומיים וכלכליים.

כמעט 110 שנים אחרי אותו מפגש היסטורי ראשון במדריד, בארסה וריאל שוב נפגשות הערב, בפעם ה-250. ומי יודע, אולי לא בפעם האחרונה העונה.