למרות שנותרו לה עוד חמישה משחקים לסיום העונה, למרות שתיאורטית היא עדיין יכולה לזכות באליפות ומעשית היא יכולה לזכות בגביע המלך, שלשום הסתיים עידן בהיסטוריה של ברצלונה, כאשר פפ גווארדיולה הודיע על עזיבתו.
לעוד טורי פרשנות וכתבות מגזין, היכנסו לאיזור הצבע שלנו
"המאמן הגדול ביותר בהיסטוריה של בארסה", הגדיר אותו הנשיא סנדרו רוסל, לפני שקם מכיסאו וחיבק אותו מול העיתונאים, חברי ההנהלה וחלק משחקני הקבוצה שישבו בשורה הראשונה. פפ חייך במבוכה. לאורך כל האירוע הוא שידר חוסר מנוחה, מין תחושה של "בואו נגמור עם זה ונלך הביתה". זה לא היה פפ הבטוח בעצמו, המאמן של הקבוצה הטובה בעולם. כי הוא כבר לא. מעכשיו הוא אדם פרטי. גם כשהכל הסתיים וכל הנוכחים נעמדו על רגליהם כדי להריע לו, הוא הגניב חיוך ומיהר לצאת מהאולם – לפני שנקרא לשוב על צעדיו, להתייצב לצילום אחרון, כשמשני צדדיו הנשיא רוסל והמנהל המקצועי אנדוני זוביזארטה.
עד שגווארדיולה הגיע, המאמן הגדול ביותר של בארסה היה יוהאן קרויף, אשר ב-8 עונות הוליך את הקבוצה ל-11 תארים, כולל זכייה אחת בגביע אירופה לאלופות. גווארדיולה סוגר 4 עונות עם 13 תארים (עם סיכוי טוב ל-14), כולל שתי זכיות בגביע אירופה לאלופות. הוא שנאמר: המאמן הגדול ביותר בהיסטוריה של ברצלונה.
עתידו האישי של גווארדיולה מסקרן, אבל לפחות בשנה הקרובה כנראה שהוא ייעלם מהעין הציבורית. מי יודע, אולי בעוד שנה או שנתיים הוא יפציע כמאמן הבא של מנצ'סטר יונייטד, כיורשו של סר אלכס פרגוסון. בארסה הייתה זו שניצחה את יונייטד בשני גמרים של ליגת האלופות. ועד כמה שההפסדים כאבו ל"פרגי", הוא הפך לאחד המעריצים הגדולים של המאמן הקטאלוני. מבחינתו הוא האיש המתאים ביותר להיות היורש. לפני מספר שבועות ביקר את גווארדיולה במתחם האימונים של בארסה לא אחר מאשר מרטין פרגוסון, אחיו של אלכס, והאיש הקרוב אליו ביותר. אף אחד לא יודע מה בדיוק נאמר באותה פגישה, אבל אפשר לשער. אגב, גם צ'לסי שלחה לקטאלוניה אדם מטעמה, המנהל המקצועי מייקל אמנאלו (אקס מכבי ת"א), כדי להיפגש עם פפ ולבדוק אצלו אפשרות שיגיע לסטמפורד ברידג'.
בינתיים אוהדי ברצלונה בעולם כולו רוצים לדעת איך תיראה הקבצה שלהם בעונה הבאה. ובכן, המסר הברור במינוי המפתיע של טיטו וילאנובה הוא: ממשיכים את הדרך של פפ. וילאנובה מעולם לא היה מאמן בכיר, אבל הוא האיש היחיד שמינויו מבטיח כי לא יהיה שום שינוי בסגנון המשחק ובדרך ההתנהלות של בארסה שראינו בשנים האחרונות. לא בטוח שהוא יצליח בתפקיד, לא בטוח שיש לו את האישיות ואת הכריזמה של פפ – אבל עצם הבחירה בו מוכיחה כי הנהלת ברצלונה משוכנעת כי אסור לסטות מהדרך אותה התווה גוורדיולה.
מה שבטוח זה שיהיו שינויים בסגל. העונה האחרונה, שבה בארסה לא הגיעה לגמר ליגת האלופות ושבה היא עומדת להפסיד את האליפות, הוכיחה כי גווארדיולה טעה בכמה החלטות, שבסופו של דבר תרמו לכישלון היחסי. הנה הרשימה:
1. התלות בשערים של לאו מסי אינה בריאה. בשנים הקודמות שיחקו לצידו סקוררים כמו סמואל אטו, תיירי הנרי, זלטאן איברהימוביץ, דויד וייה, פדרו. נטל ההבקעה התחלק בין החלוצים. העונה סבלה ברצלונה מחוסר מזל כשפדרו תפס עונה איומה ודויד וייה נפצע. אלו דברים שיכולים לקרות וחייבים לקחת אותם בחשבון. אבל גווארדיולה סירב לרכוש חלוץ חדש בינואר, אולי מתוך אמונה שכריסטיאן טייו ואיסאק קואנקה הצעירים ימלאו את החסר. בסופו של דבר, במשחקי ה"מאני טיים" מול צ'לסי וריאל מדריד, כשמסי התקשה לתפקד, בארסה נענשה.
2. מסי חייב להיכנס לרוטציה. כשהכוכב ישב על הספסל בתחילת העונה במשחק מול סוסיאדד, אחרי שחזר ממשחקיה של נבחרת ארגנטינה, הוא קיבל את העניין קשה מאוד. גווארדיולה נכנע ומאז אותו יום מסי פתח בכל המשחקים ושיחק בכולם 90 דקות. טיטו וילאנובה, שהיה מאמנו של מסי בקבוצת הקאדטים כשהיה בן 15, יהיה חייב להסביר לו שלטובת הקבוצה לטובתו שלו, מדי פעם הוא יצטרך לנוח על הספסל כמו כל יתר השחקנים.
3. צ'אבי כבר לא יחזור להיות מי שהיה עד לפני שנתיים, השחקן שכל המשחק של בארסה עובר דרכו. אותות הגיל כבר מתחילים להשפיע עליו, הפציעות הכרוניות מגבילות אותו, וכרגע נראה שבעונה הבאה הוא יוכל לשחק בכמחצית מכלל המשחקים, לא יותר. מה שאומר שתיאגו אלקנטרה חייב לקבל יותר ויותר דקות, והרבה יותר אחריות. לכולם ברור שתיאגו צריך להיות היורש של צ'אבי.
גווארדיולה תמיד האמין בסגל קצר, כדי שלא לגרום לתסכולים מיותרים אצל שחקנים שלא מרבים לשחק. בעיקרון הוא צודק, אבל יש גבול עד כמה הסגל יכול להיות קצר. עם כל הכבוד לשחקנים המוכשרים של בארסה ב', שחלקם כבר נכלל בסגל הבוגר ואחרים יצטרפו בעונה הבאה, בארסה חייבת לעשות רכש.
אחרי מה שקרה לארק אבידל, שכנראה כבר לא יחזור לשחק, מגן שמאלי חדש הוא הכרחי. ג'ורדי אלבה מוולנסיה מועמד להגיע כבר הקיץ. יש אפשרות שדני אלבס יעזוב (השמועות מדברות על הצעה קוסמת מאנז'י מחצ'קלה הרוסית), ואם זה יקרה, בארסה תצטרך גם מגן ימני חדש. הפציעות של ג'רארד פיקה והגיל של הקפטן קרלס פויול (34) מחייבות בלם חדש. בבארסה רוצים את תיאגו סילבה ממילאן, אבל מחירו (30 מיליון יורו) גבוה מדי.
השם החם ביותר שעשוי להצטרף לבארסה הוא רובין ואן פרסי, מלך השערים של ארסנל ושל הליגה האנגלית, שבשבוע שעבר נצפה מבקר בבית המלון בו שהתה בארסה בלונדון, לקראת המשחק מול צ'לסי. החוזה של ואן פרסי בתותחנים יסתיים בעוד שנה, ואם הוא יישאר עוד שנה, לאחר מכן הוא יעזוב ללא תמורה. עכשיו יכולה ארסנל לקבל עבורו בין 30 ל-40 מיליון יורו. וחוץ מזה, העובדה שוואן פרסי עדיין לא חתם על חוזה חדש, מגבירה את השמועות על כך שהוא מעוניין לעזוב ולעשות בדיוק את מה שתיירי הנרי עשה לפניו.
מה שלא יהיה, השבועות הקרובים עומדים להיות מסקרנים מאוד בכל מה שקשור לברצלונה. ומרתק לא פחות יהיה לראות כיצד אוהדי ברצלונה נפרדים מהמלך שלהם בארבע השנים האחרונות. מומלץ לא להחמיץ את שני משחקי הבית האחרונים של בארסה העונה, ביום רביעי הקרוב נגד מלאגה וביום ראשון בשבוע הבא, בדרבי מול אספניול.