"פיתוח דרך עבודת צוות". זו הסיסמה תחתיה פועלת תכנית פיתוח הנוער הגרמנית. זאת הגישה שמכתיבה את הדרך לכל אורך השדרה. זה הבסיס עליו נבנה הסגל הצעיר ביותר ביורו 2012. מה ששם הבינו ובמרבית המקומות עדיין לא, זה שכדורגל הוא משחק קבוצתי בכל הרמות. אם יש שיתוף פעולה, יש הצלחה.
הכשלונות בגביע העולם 1998 וביורו 2000 הדליקו נורה אדומה בגרמניה. סגל הנבחרת התבגר, 44 אחוזים מהצעירים באקדמיות המקומיות היו זרים ובמשרדי ההתאחדות בפרנקפורט החליטו לנקוט בצעד משמעותי לפני שהמעידות יהפכו למחלת הנפילה. ב-2002 הושקה תכנית פיתוח הנוער המקומית – מיזם ענק שבסיסו שיתוף פעולה מוחלט בין ההתאחדות, מועדוני שתי הליגות הבכירות, ההתאחדויות האיזוריות ומערכת החינוך במדינה. המטרה הייתה ברורה: מיצוי מקסימום הפוטנציאל המצוי בכדורגל הגרמני לטובת הנוער, הקבוצות ומעל לכל - הנבחרת.
התכנית המפורטת כוללת שיתוף 22 אלף ילדים, איתור שחקנים כבר מגיל 3, הקמת 366 בסיסים איזוריים, בניית 45 מרכזים לאומיים למצוינות, העסקת מאות מאמנים מקצועיים במשרה מלאה ובעלות של 15.6 מיליון דולרים, הצבת 28 בתי ספר לשחקני ושחקניות העילית בגילאי הנוער, הכשרת מורים להעברת אימונים, יצירת מסגרות לימודיות בתוך המערכת, העסקת עשרות מתאמים בין הגופים השונים וקביעה כי כל מועדוני שתי הליגות הבכירות מחויבים להקים אקדמיות לצעירים העומדות בתקנים גבוהים – לפחות 3 מגרשים, 3 מאמנים במשרה מלאה ותכנית כתובה לשיתוף פעולה עם בתי הספר באיזור. התקן המשמעותי ביותר, לדעת רבים, מכריח כל אקדמיה לכלול לפחות 12 שחקנים בעלי אזרחות גרמנית בכל קבוצה. "אם הקונספט הזה יעבוד, נראה הרבה צעירים עולים לקבוצות הבונדסליגה בשנים הקרובות", צפה מנהל התכנית הראשון, דיטריך וייזה.
"בעונת 2003/4 היו 44 אחוזים משחקני האקדמיות צעירים ממדינות זרות, ב-2010 הנתון עמד על 38 אחוזים. זה אומר ש-62 אחוזים זמינים לשחק בנבחרת הלאומית", הסביר מנכ"ל הבונדסליגה כריסטיאן סייפרט בראיון ל"אובזרבר" האנגלי. "חוק 5+6 של פיפ"א בא לעזור רק למועדונים. למשל, ססק פברגאס התפתח בארסנל, אבל הוא ספרדי וזה לא מסייע לנבחרת אנגליה. האקדמיות אצלנו מוכרחות לכלול 12 שחקנים בכל קבוצה שיכולים לשחק בנבחרת. זה ההבדל המרכזי".
חוק נוסף שעזר למאמץ קובע כי המירב שמשקיע במועדון יכול להחזיק בידו הוא 49 אחוזים. המשמעות היא שאין לבעל המניות כוח בלתי מוגבל וכי גרעין השליטה נותר גרמני. "בצורה הזאת אין אצלנו בעלים זר שלא ממש אכפת לו מהנבחרת", ניתח סייפרט. "בין המועדונים לבין ההתאחדות קיימת מערכת יחסים יציבה מאוד וכולם מעורבים בדיון על פיתוח הנוער". אבל התכנית שיצאה לדרך ב-2002 היא לא רק תקנים, מבנים וחוקים, אלא גם הקפדה על תוכן איכותי וקידום הדרגתי.
ילד שנכנס למערכת לומד כבר בגיל מוקדם איך לשמור על הבריאות, להסתדר עם ילדים אחרים, להתמודד עם מרות ומשמעת, לפתח חשיבה, לעשות תנועות בסיסיות במצבים שונים במהלך המשחק ולפנות לצוות המקצועי בכל בעיה שצצה. במרכזים השונים מנסים לקדם מאמנים מאותו איזור, לחנך את הילדים לערוך אימונים אישיים כדי להשתפר בזמנם הפנוי, לשאוף למצוינות טכנית ולהציב מטרות לטווח ארוך. המאמנים עצמם לומדים שחלק מתפקידם, מעבר להדרכת כדורגל ומתן משוב מפורט על פעולות במגרש, הוא תמיכה אישית ושמירה על ההנאה מהמשחק עצמו.
לכל קבוצת גיל, מ-3 ועד 18, יש יעדים ברורים וכל שלב מפורט בקפידה – החל מלימוד ערכים כמו משחק הוגן, אמינות, התחשבות וכבוד הדדי, דרך תכנון הזמן בין לימודים לאימונים ועד לחלוקה אופטימלית של משטח הדשא במשחקונים באימון. בנוסף, בסיום כל טורניר בינ"ל גדול ישנה יעדה מקצועית שמנתחת את האלמנטים החדשים במשחק ומחברת מדריך כיצד להטמיע את המסקנות במערכת פיתוח הנוער. ולתכנית בראשה עומד כיום כוכב העבר מתיאס זאמר, זוכה כדור הזהב ב-1996 ודמות לחיקוי בכל הקשור למוסר עבודה, יש תוצאות בשטח.
ב-2001 רק 8 אחוזים משחקני הבונדסליגה הגרמנים היו מתחת לגיל 21. עד אפריל 2011 הנתון צמח ל-16% - כפול בתוך פחות מעשור. הנבחרת עד גיל 17 הגיעה לשלושה גמרים יבשתיים בארבע השנים האחרונות, נבחרת הנוער זכתה ביורו 2008. הצעירה קטפה את יורו 2009 ומוליכה כרגע את בית המוקדמות שלה עם מאזן מושלם בדרך לטורניר הבא שייערך בישראל. אז איך זה מתבטא בבוגרת? מקום שלישי בגביע העולם 2006, גמר אירופאי ב-2008 וחצי גמר גביע העולם 2010. ההצלחה יצרה מודל לחיקוי גם במקומות אחרים. תכנית כדורגל הושקה במתקנים לכליאת עבריינים צעירים וגם פרויקט ממשלתי בן 5 שנים לפיתוח נוער באפריקה יצא לדרך ב-2007. לפני שנתיים הגיעו נציגי ההתאחדויות של אנגליה, איטליה, ספרד וצרפת לסמינר בן 3 ימים שנערך בקלן בנושא פיתוח שחקנים.
ליורו הנוכחי הגיעה גרמניה עם הסגל הצעיר מכולם, כאשר הגיל הממוצע עומד על 24.5 בלבד. והודות לקידום הכשרונות המאסיבי, לא מדובר בנבחרת חסרת ניסיון. ממוצע ההופעות בסגל הגרמני עומד על 33.1 לשחקן (7 בטורניר, 4 במדד הופעות פר שנת חיים) ואפילו צעיר השחקנים מריו גצה כבר שיחק 14 פעמים במדים הלאומיים. 23 אנשי הסגל של יואכים לב הבקיעו יחד 184 שערים (8 לשחקן) – יותר מכל סגל אחר והרבה גם ביחס לנבחרות מנוסות כמו הולנד (7.13) או ספרד (5.13). ילדים כמו מסוט אוזיל, תומאס מולר, טוני קרוס והולגר באדשטובר הם כבר כוכבים עם עשרות הופעות בינ"ל מאחוריהם, שמבחינת הגיל יהיו זמינים גם בקטאר 2022.
"העבודה הזאת היא המפתח להצבת גרמניה על פסגת הכדורגל העולמי", קבע לאחרונה מתיאס זאמר, שחוזהו כראש התכנית הוארך עד 2016. עכשיו רק חסרה לגרמנים הנפה של הנבחרת הבוגרת. וגם היא תגיע, במוקדם או במוקדם יותר.