הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הבכי של דור מיכה העיד: הזכייה לא מובנת מאליה

הבשורה מטוואטחה והדאגה לפלאניץ'. אוהד חיפה מסכם הנפה

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  23.09.21 - 08:25
תחילת כתבה

מי היה מאמין, אחרי שנים ארוכות של קוצים וחרולים, איזו שיגרת הנפות שהתפתחה לנו, ככה משום מקום. ממש נחמד, בטח לא מובן מאליו, והכי לא ייאמן - רז מאיר, שומו שמיים, נותן ווינר שוט בפנדלים ומכפר על החטאה של לא אחר מעומר אצילי כדי להביא לנו את גביע הטוטו.

עד כמה שהמשחק הזה היה תקוע, גם לנו וגם לבאר שבע, והוא היה מ-מ-ש תקוע בעיצומו של לוח משחקים קשוח ביותר, זה כיף לא נורמלי לזכות בתואר ולראות הנפת גביע. עזבו את התפרצות השמחה והחגיגות שלנו, תראו את התגובה של דור מיכה אחרי ההחמצה. אתם יכולים להסתלבט וללעוג, אבל ככה נראית תשוקה אמיתית למשחק ולניצחון, גם אם הפרס על הניצחון הזה הוא זיכוי של מאתיים שקל ביוחננוף.

למרות ההרכבים המשניים משני הצדדים, התפתח אתמול קרב קשוח ביותר, ולא מאוד יפה לעין, בין שתי הקבוצות. אף קבוצה לא רצתה להפסיד, בטח לא אחרי סרייה של תוצאות לא טובות משני הצדדים. בכר הגדיל עשות וקיצר את מנוחת הבכירים למחצית בלבד. אפשר לבטל את החשיבות של המשחק הזה, כאמור, אבל בסופו של דבר עוד הפסד, בטח ליריבה בכירה וחזקה כמו באר שבע, לא היה משרת מוראלית את מכבי חיפה. אפשר היה לראות עד כמה התצוגה הרעה של שבת בבלומפילד ישבה חזק לשחקנים בראש. מפלס העצבים על כמעט כל שריקה היה בשמיים, המשחק לא שטף והכוונות של האסים היו רחוקות שנות אור מאיפוס. עד הקסם המבריק של חזיזה, דאט איז...

בגדול - היתרון של מכבי חיפה במגרש היה ברור מאוד לאורך כמעט כל תשעים הדקות, בכל קונסטלציית הרכב. התקציר אולי מראה כמה מצבים קורצים של באר שבע, אבל הוא לא ממש מספר את הסיפור האמיתי של המשחק הזה.. גם השער של באר שבע הגיע ממשהו באמת לא ברור ולא מאוד קשור למהלך המשחק. מהמגרש זה נראה כמו טעות איומה של משפתי, צפייה בהילוכים חוזרים קצת מערערת את הביטחון בקביעה. גול הזייה, מה יש לומר.

אינדיבידואלית, הבשורה הגדולה מהמשחק הזה היא החזרה של טאלב טוואטחה לעניינים. מחצית של שמירה טובה בהחלט על אספרייה (טופ שלוש במעצבנים בליגה, קל) לצד כמה מסירות מעניינות מקדימה. זה נראה הרבה יותר כמו טאלב 2014 מאשר טאלב 2020, ואפשר לקוות שהוא באמת יחזור חזק לעניינים. אנחנו צריכים כל שחקן בסגל במאה אחוז פיטנס, וגם עוד כמה חבר'ה מבחוץ (הביאו את האלטמן) והלוואי ונזכה לראות אותו חוזר לעניינים, אחרי שכבר חשבנו שהוא מהרהר על פרישה מהענף.

לצידו, מחמוד ג'אבר, מה אומר לכם - הילד הזה ממש מוצא חן בעיניי. אמנם במחצית הראשונה על כנף ימין הוא היה רחוק מלהבריק, ונראה שם נינוח וטבעי כמוני בספידו, אבל ההזזה שלו בחזרה לבלטה שלו באמצע במחצית השנייה הראתה לנו את האיכויות והלוחמה הפנטסטית שלו על כל כדור. בימים טרופים אלו, שבהם אנחנו משוועים לשובם של נטע לביא ואבו פאני, כשמאור לוי ואשכנזי נמצאים רחוק מאוד מכושר טוב, מחמוד ג'אבר מקבע את עצמו כחבר לגיטימי וראוי לרוטציה באמצע. אחלה ג'אבר.

רבות דובר השבוע על הצורך של מכבי חיפה בחלוץ, עלו כל מיני כתבות שמודדות ומשוות סטטיסטיקות כאלו ואחרות בין העונה לעונה שעברה (וכידוע, אין זמן טוב כמו המחזור השלישי בליגה לסיכומים מסוג זה), ובעיקר מגמדות את הקאדר הנוכחי בחוד של מכבי חיפה. אז אולי דוניו זה עדיין לא זה, ושהר עדיין עם קרח על הברך אבל מהון להון - דין דוד כבר עם חמישה שערים העונה. גם כאן, נקווה להמשכיות ובעיקר לשיחרור הנצרה בליגה.

נקודה לדאגה - פלאניץ' נראה סחוט מוות, בקושי היה לו כוח להניף את הגביע. אמנם החשיבות שלו למשחק ההגנה היא עצומה, ואף אחד משלושת המשחקים הקרובים הם לא ממש משחקים שאפשר לדפדף או להקל בהם ראש, אבל חובה לאפשר לו מנוחה מתי שרק אפשר, פן יקדים צולבת לפיקת ברך ונבכה על בלם שנשפך.

אז מזל טוב לנו על הדאבל הקטן, עוד שלושה טו גו (קונפרנס ליג, ווי גו אול דה וויי, אינשאללה. בצחוק, נו. או שלא?). חזרה לליגה, זה הזמן להעלות הילוך, מול המלכה האם של ממלכת מנחוסיה, מכבי פתח תקווה. וכמה כיף לעשות את ההכנה למשחק עם חיוך ועם עוד גביע בארון הירוק.

חג שמח וירוק לכולם!

נ.ב. אחרי שבת נאחסית שבאה מקולקל, מגיע המון מזל טוב למי שהולך ומתפתח להיות קבלן תארים ירוק, מר ברק בכר.  לצד הביקורות והכעס, פשוט כיף לראות אותך על הקווים, אוהד ירוק בנשמה ובדם שרושם את עצמו באותיות זהב בהיסטוריה הירוקה. מאחל לך את כל הבריאות והכיף בעולם, ושנזכה לעוד שנים רבות ומוצלחות ביחד, כאן בבית שלנו.