השתיקה יפה לה: חיפה התבוסתנית חזרה

דלילים, שחוקים ובלי הקהל: כך הירוקים באים לפלייאוף. דעה

תמיר אלחיאני  10.03.20 - 10:27
תחילת כתבה

שבוע ההתעללות באוהדי ושחקני מכבי חיפה, שהחל עם דחיית משחק כשעתיים לפני קיומו, והמשיך בהגבלה לחמשת אלפים, ואז לעשרים אלף, ואז לאפס צופים, הסתיים אתמול בהדחה מלאת חרפה מהגביע אחרי משחק אימה בתוך דממה, כזה שהשתיקה יפה לו, לפחות מבחינת היכולת.

בשבוע שעבר אמרתי כאן שאין שום טעם לשחק מול יציעים ריקים. לצערי הרב, יכול מאוד להיות ששכנעתי בדבריי גם את כלל שחקני מכבי חיפה, ובייחוד במחצית השניה של אתמול, הם סיפקו תצוגת תכלית  של חוסר חשק, חוסר אונים, רפיון וליקוי מאורות.

כמו גוף בלי נשמה, המהלכים הלבנים בירוק תעו וטעו במגרש, בלי לתת שום טיפת אקסטרה, אולי אפילו קצת חיכו לשריקת הסיום, כך לפחות בתחושה של מי שראה אותם.

מכבי חיפה של השנים האחרונות, זו התבוסתנית, העייפה, זו שאפילו לא מנסה, זו שאנחנו מנסים לברוח ממנה השנה בכל מאודנו, חזרה לנשוך אותנו בטוסיק דווקא ברגע הכי גרוע שיש.

אין ספק שהיעדר הקהל במשחק בית, בטח כשאתה מצפה בבוקר לעשרים אלף ירוקים ומקבל בערב בית קברות כחול ושומם, שיחק תפקיד מסויים. אבל בסופו של דבר, זהו מצב נתון, שכל הנראה יימשך עוד זמן מה איתנו, ברמות שונות של חומרה, ואני מצפה מכל מי שקשור למועדון שיידע להתמודד איתו. ודווקא ביום שבו נדרשה התעלות מנטלית, דווקא ביום שבו נדרשו השיניים שהצגנו במשחקי הליגה האחרונים, נעלמנו לחשכה. שוב, יש לציין.

לא אחת דיברתי כאן על אבוקסיס והתחביב שלו, לאמלל את חיינו. הפעם, לא ראיתי ממנו ומהקבוצה שלו איזה בונקר מפואר או חוכמה טקטית יוצאת דופן. זו הייתה נטו מכבי חיפה שהרסה במו רגליה את המשחק. החל בהחלטות הזויות בניהול המשחק ובחילופים חסרי פשר (לוותר על שועה היום??! סלליך?! בפיגור?! באמת???!!), קיפאון מרתיח בזמן שהשער של באר שבע מרחף באוויר וכמובן - אחד עשר שחקנים שמציגים רמת אנרגיות של קופאית במחסני השוק בסוף יום חמישי (כן ילדים, אלו המקומות בהם תבלו בערבים כשתהיו גדולים).

גם המבט קדימה לא ממש מעודד, מבחינתי. כצפוי, אנחנו משלמים בריבית דריבית על ההחלטה ההרואית להישאר בלי רכש למרכז השדה בינואר, והיום היא עלתה לנו באופן רשמי למדי גם בתואר אחד.

אנחנו מגיעים דלילים, שחוקים וחבולים מנטלית אל פתחו של הפלייאוף העליון. הסיכויים לא לטובתנו, וזה בלשון המעטה. מה עוד, שבחסות ההחלטה להמשיך ולשחק גם ללא קהל משיקולי לו"ז (לא ברור לי לאיזה יורו הם מחכים שם באופ"א, עכשיו עם מסירתה הצפויה של איטליה לידי כונס נכסים), גם הנכס משנה (ויוצר) המומנטום, הקהל בירוק, מנוטרל בחסות הקורונה.

הפועל תל אביב של קלינגר מגיעה לסמי העצוב, לעוד שבת (שני) בלי טעם ובלי ריח, והשקט את הלב קורע, בלי יותר מדי שלווה.

זה לא יהיה פשוט, אבל עדיין אפשרי. נקווה שנצליח לאסוף את עצמנו ולעלות בחזרה על הסוס, ובעיקר נקווה ונאחל שהענן השחור, שמכסה עכשיו את העולם כולו, יעבור כבר ונוכל לחזור לנורמליות ולהתרגש באמת מהדבר האמיתי.

בריאות לכולם.