הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

משחק הילדים: המהלך המבורך של חיפה

אווירת הג'ימבורי עוד תניב פירות בעתיד. טור של אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  19.12.21 - 10:19

שבת קסומה היתה אתמול בסמי עופר. כל כך הרבה התחלות חדשות, כל כך הרבה פעמים ראשונות, כל כך הרבה הורים נוטשים את הכיסא שלהם בדקה 70 כי הילד פיחם להם את המוח מדקה 35 בערך ללכת הביתה כי משעמם...

לא יודע אם היה אי פעם תקדים לכמות ילדים כזאת במגרש כדורגל, ואני מניח שלאוהד האולטרא השרוף והמגניב זה מפריע ועושה קצת אווירת ג'ימבורי. אבל לאבות (והאמהות, כן כן, גם הן היו בכמות יפה אתמול) בינינו, אתמול היה יום מרגש במיוחד. זו לא הייתה האווירה המאיימת והגועשת של משחקים חמים ומותחים ואיצטדיון מלא, אבל עדיין היה קסם אחר באוויר. שבת חורפית, וייב אנגלי שכזה והמון ילדים שמחר ישירו "כי עד המוות זה את ואני" לחברים שלהם בבית הספר.

בכל מקרה, התכוונתי לכתוב לפחות מעט על החוויה האישית שלי עם שני הפשושים, לראשונה במגרש כדורגל, אבל בפועל - "משחק הילדים" היה באמת האייטם המרכזי של המפגש אתמול. מהלך מבורך של מכבי חיפה, אשר הנפיקה כרטיסים במחירים מוזלים, ותבוא על שכרה בעתיד עם עוד כמה אלפי ילדים שיהפכו למשוגעים לדבר.

בזווית האישית שלי - הגדולה התעניינה עד לרגע האחרון (בתיווך כמות ממתקים וחטיפים נדיבה ביותר), לרבות איזכור צהוב לאבו פאני לאחר המשחק. הקטנצ'יק מאס במגרש מדקה 45. למרות לחצים כבדים שהופעלו עליי, ובעיקר בזכות השקר המפורסם "רק עוד 10 דקות" שנאמר לו בדקה 60, צלחנו את האירוע בשלום עד לשריקה האחרונה. לא היה קל, אבל טבילת האש הסתיימה בניצחון ומעבר שלב בגביע. הגדולה עוד תגיע השנה, אינשאללה, הקטנצ'יק יחכה לכיתה ב'-ג' לפרמיירה המחודשת.

עד כאן ענייני דרדקים, בואו נדבר קצת על ענייני ירוקים: בהרבה מובנים, המשחק אתמול הושפע מהאווירה הנינוחה משהו ביציעים. זה היה משחק קצוות ברור ומובהק, אבל די נטול שפיצים, מכל בחינה. לרבות זו של הרגל המסיימת. מכבי חיפה סיפקה תצוגת החמצות מפוארת, כשאדליי נתן באמת משחק יוצא דופן כדי לעצור את הירוקים רק על שני שערים. בניגוד למשחק הקודם, לא הייתה שאננות או הורדת רגל מהגז - הלחץ המשיך לאורך כל המשחק, פשוט הקבוצה עלתה עם כוונות לא מאופסות.

מה לגבי היריבה? מה אגיד לכם. ראיתי השנה פעמיים את הפועל ירושלים מולנו, ולאור נסיונות ההתקפה הדלים והעמידה באופן כללי - ויותר מכך, בחן המציאות הלקוי משהו של זיו אריה - אני במקומם לא הייתי ממהר לעשות תכניות לימי שישי של 2022-23. זה לא זה...

ובחזרה אלינו: אם נדון במה שכן נכנס, השער של עופרי ארד היה מרהיב, אך גם מעורר מחלוקת באותה המידה. בכל הכנות והאובייקטיביות, לא הייתי מתפלא אם השער היה נפסל, היו דברים מעולם - אבל באותה המידה, היו גם פעמים שבהם מקרים דומים אושרו. בכל מקרה, לא באמת אכפת לי, בייחוד שהשער הזה גם עשה צדק עם השליטה האבסולוטית שלנו במגרש וגם היה הפעם הראשונה בה זכיתי לחגוג עם הילדים שלי את השמחה האולטימטיבית, שמחת השער הירוק. ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בכובש שבע מרורים בשנה האחרונה, שעדיין נאבק בטראומה לא פשוטה שעבר בחייו האישיים. מקווה שעופרי יחזור לעצמו, מקצועית ואישית, אנחנו באמת צריכים כל אחד השנה.

לגבי השער השני - אין בו ספק, ומי שעוד קיננו בו הספקות לגבי הכובש, הרי שהם בתהליך התפוגגות מהיר. דין דוד, חלוץ. עם עובדות ובעיקר מספרים, כבר קשה להתווכח.

באופן כללי, זה היה משחק טוב של כלל הקבוצה, וגם המחמיצים, בראשות עומר אצילי בסרייה ממש לא אופיינית וממש מסמרת שיער, סיפקו משחק טוב ושוטף, מלא קצב, שהלהיב את הדור הבא ביציע. האמת, באופן ביזארי, אני די מחבב משחקים עם המון החמצות. קודם כל, זה נותן לך את הלוקסוס של לומר לכל מי שרוצה לשמוע ש"זה היה משחק של שבע, באמא שלי", ובנוסף - זה משאיר טעם של עוד למשחקים הבאים. כל זאת, כמובן, בתנאי שההחמצות האלו לא עולות לך ביוקר או בהתקף לב סטייל המשחק הקודם.

בכל מקרה, הלאה - אל המרחק. שזה אומר, יום שלישי, מחזור אמצע שבוע פעמיים כי טוב. סערה רצינית מתקרבת אלינו, והגשם ישטוף כל חלקה טובה בארצנו. הפועל חדרה שפינצ'רה אותנו במחזור הפתיחה מגיעה למטרות שיחזור התקר, הפעם בסמי עופר. מול יציעים מלאים, אני מאוד מקווה שנצליח לצלוח את המשוכה הפעם בשלום, בשאיפה להישאר יבשים מגשם ונקיים מעקיצות.

שבוע טוב וירוק לכולם.

נ.ב. אגב סערות, גשם ומים - המשטח בסמי עופר נראה כמו ביצה ממוצעת. גם השחקנים התלוננו על כך, וזה בהחלט ניכר לכל עין. לא ברור איך איצטדיון ברמה כל כך גבוהה מרשה לעצמו לתחזק דשא ברמה כל כך נמוכה. מקווה שיימצא לכך פיתרון בהקדם, כי יותר מכל - כר דשא כל כך לא איכותי בסמי עופר פוגע בעיקר בשטף המשחק של הקבוצה המארחת.