קודם כל ברכות למחזיקת הגביע הפועל ב״ש, שניצחה אתמול בצדק את בית"ר ירושלים. בכדורגל אין דבר כזה ״מגיע״, יש רק תוצאות והן הקובעות. אמש למשחק הגמר הגיעו הפועל ב״ש ובית״ר ירושלים כשלכל אחת מהן יש את המטען שלה. רק לפני שישה ימים הפועל ב״ש ובית"ר ירושלים עברו במחזור האחרון בליגה סוג של טראומה. הפועל ב״ש שמשלב רבע גמר הגביע הייתה הקבוצה היחידה שיכולה הייתה לזכות בדאבל ואיבדה את תואר האליפות רק בגלל הפסד הנקודות שבוע קודם לכן נגד אותה בית"ר ירושלים, אותה בית"ר שספגה חמישייה ממכבי ת״א ולא היוותה יריב בכלל לאלופה במחזור האחרון. לעומת הפועל ב״ש שהגיעה לגמר מבואסת מאובדן האליפות, בית"ר הגיעה מובסת ומושפלת.
בעצם אפשר להגיד שבית"ר ירושלים היא הקבוצה האחרונה שפגעה באופן סופי ברצון של הפועל ב״ש לזכות באליפות. ועם המטען הזה הגיעו שתי הקבוצות למשחק הגמר שזה משחק אחד ויחיד, עד הסוף, ללא אפשרות של תיקון. זה היה אחד ממשחקי הגמר החלשים שראיתי, היו יותר איבודי כדור ממסירות מדוייקות ולא מעט שחקנים על הדשא לא הגיעו לרמתם הרגילה. כאשר שחקנים כמו קנגוואה, שועה ודור מיכה לא במיטבם, המשחק לא יכול להיות ברמה טובה.
במהלך העונה ראיתי משחקים רבים של שתי הקבוצות הרבה יותר טובים ממשחק הגמר. אם אני מסכם את העונה במשחק אמש, אז אחרי עונה כזאת להפועל ב״ש בהחלט הגיע לסיים עם תואר ובגדול היא קבוצה טובה יותר מבית"ר ירושלים. מאמן בית"ר ברק יצחקי אמר לפני משחק הגמר שזה משחק אחד והכל יכול להיות בו, הוא צודק, ראינו כבר משחקי גביע כשהפחות טובה ניצחה את הטובה יותר, אתמול זה ממש לא בא לידי ביטוי, בית"ר ירושלים המשיכה את התקופה הרעה שלה, עם פלייאוף עליון רע במיוחד ולא הצליחה לשחזר את המשחקים הטובים שלה נגד מכבי ת״א והפועל ב״ש בפלייאוף ב״טדי״.
הפועל ב״ש במהלך העונה הייתה כל הזמן במגמת עלייה, בלא מעט שלבים היא הייתה הקבוצה הטובה בארץ, פרט למכבי ת״א אף קבוצה לא יכלה לה, לעומתה לבית"ר ירושלים היו הרבה עליות וירידות, יותר ירידות, היא הגיעה לגמר הגביע עם מאזן של שלושה ניצחונות ב-16 משחקים וחשבה שבמשחק אחד קובע היא תוכל להתעלות, אבל הפועל ב״ש ביום לא גדול במיוחד, גם במשחק הזה הראתה את פערי האיכות. רבים הרימו גבה כשראו שעומר אצילי לא פותח בהרכב, יכול להיות שברק יצחקי מאוכזב מיכולתו של אצילי בשבועות האחרונים וזכותו לספסל אותו, אבל כשמגיעים למשחק שאין ממנו חזרה, חייבים להרכיב את הטובים ביותר, עומר אצילי מבין שחקני ההתקפה של בית"ר ירושלים הוא המסוכן ביותר.
עובדתית, כשבית"ר הייתה בפיגור במחצית, ברק יצחקי הכניס את אצילי, כי גם הוא יודע שאם יש מישהו שמסוכן מאוד בהתקפה שלו זה עומר אצילי. טימוטי מוזי עושה עבודה אבל לא מסוכן לשער, סילבה קאני עדיין בוסר וטועה הרבה בקבלת ההחלטות, מירון ג׳ורג׳ הוא לא חלוץ שאפשר לסמוך עליו ופטריק טוואמסי לא דומה לשחקן ההתקפה המצוין שהיה במכבי נתניה. שחקני הקישור דור מיכה, עדי יונה וירדן שועה שחקנים שמבשלים ומניעים כדור, אז נותרנו עם אצילי המסוכן ביותר שגם הוא לא בכושר שיא.
האיכות מדברת (אלן שיבר)
בכללי, הגיעו לשתי הקבוצות שלושה שחקנים בחודש ינואר לחזק אותן, אבל בשורה התחתונה כולם איכזבו, שני הזרים של הפועל ב״ש יורי מדיירוש וקרלוס פונק וכן עומר אצילי, הציפייה מהשלושה הייתה הרבה יותר מיכולתם. לגבי פונק זה לא הגיוני ששחקן זר לא חוזר לקבוצתו, רב הנסתר על הגלוי במקרה הזה, בשורה התחתונה זה נראה רע מאוד. אחרי שראיתי את שתי הקבוצות במשחק הגמר, הפועל ב״ש בהחלט מוכנה לעונה הבאה עם שינויים מינוריים כשאחד מהם יהיה הגעתו של איגור זלאטנוביץ', קינגס קנגוואה השחקן הכי טוב בקבוצה אישר שהוא נשאר ובהחלט הפועל ב״ש תתמודד גם בעונה הבאה על הדאבל.
לעומתה בית"ר ירושלים חייבת הרבה שינויים בכל מקום על המגרש, נכון שיהיו לה את אצילי, שועה, דור מיכה, השוער מיגל סילבה וירין לוי (היחיד על המגרש אתמול שהיה טוב) שעליהם אין עוררין, בכל היתר חייב להיות שינוי משמעותי אם היא רוצה להתחרות עם מכבי ת״א וב״ש על התואר. לדעתי שני המאמנים חייבים להמשיך בתפקידם, לגבי רן קוז׳וך אין שאלה בכלל ומאוד אהבתי שאמר בסיום המשחק ״לא היינו מספיק טובים לזכות באליפות וגם אני צריך להשתפר״. הפועל ב״ש עם רן קוז׳וך בהחלט כבר מסומנת כאחת הפייבוריטיות לזכיה.
לעומת קוז׳וך לברק יצחקי הייתה שנה מורכבת הרבה יותר. הוא חזר ואמר כל העונה שהקבוצה ניצלה מירידה בעונה שעברה ואין מה לדבר על אליפות בעונה זו. אבל זהו, המועדון הגדול הזה חייב כבר להתמודד על האליפות ולא להסתפק במספר משחקים גדולים, זה לא נתן למועדון כלום, אלא אם מישהו מתנחם במוקדמות הקונפרס ליג. זאת לא יכולה להחשב הצלחה בבית״ר ירושלים, ברק יצחקי הוא הראשון שצריך להשתפר, היו לו במהלך העונה לא מעט החלטות מפוקפקות, בעונה הבאה הוא יהיה חייב לספק את הסחורה ודבר ראשון לפני הכל הוא ואלמוג כהן חייבים לחזק את הקבוצה בצורה משמעותית, הגנה כמו שיש להם לא תוביל להצלחה. לסיכום, הייתה אווירה בלתי רגילה אמש בבלומפילד כיאה לשתי קבוצות גדולות עם קהלים נהדרים.
מה שהעיב על הערב היה מה שקרה לפני המשחק עם פריצת אוהדי בית"ר, מהבחינה הזאת משטרת ישראל לא למדה ממשחק גמר הגביע לפני שנתיים בסמי עופר, גם שם אוהדי בית"ר פרצו לאיצטדיון לפני המשחק נגד מכבי נתניה, למזלנו זה לא נגמר בנפגעים וכמובן האזעקה במהלך המשחק שהחזירה אותנו למציאות באיזה תקופה אנחנו חיים יותר מ- 600 ימים. בנוסף, גם אין מקום כמובן לקריאות הגזעניות כלפי לוקאס ונטורה, כשבגמר גביע שחקן יורד לכיוון הספסל בדמעות ומתלונן על קריאות גזעניות, זה נראה רע, יש ״אוהדים״ שלא למדו כלום וימשיכו לפגוע במשחק הכדורגל. הם לא אוהדים.
היה מרגש לראות את דן ביטון שהייתה קשה לו הפרידה שלו מחברו הטוב גדי קינדה ז״ל, והיה מרגש ומשמח לראות את החוזר מהשבי יאיר הורן מניף את הגביע עם קבוצתו האהובה. לראות ולא להאמין איך הוא הוחזק במנהרות של רוצחים אכזריים והיום מניף גביע שכולו אושר. וזה מוביל אותי לסיום של כל טור, בתקווה גדולה שנראה את כל החטופים בביתם עד תחילת העונה הבאה.