כנגד ארבעה סיפורים: על המסע החריג של הנבחרת

הפן התזונתי-פיזיולוגי, המקצועי, הקשר האוסטרי וכמובן - הנושא ההלכתי ויום הכיפורים בארץ זרה. כך הפכו הימים של נבחרת ישראל בווינה למיוחדים, אפילו בסטנדרטים שלה

יהונתן כהן, אוסטריה  10.10.19 - 10:17
תחילת כתבה

וינה, אוקטובר 2019

לכל משחק כדורגל יש את הסיפור שלו. הנראטיב. עקרונות הבסיס שמייצרים את העניין סביב הדו קרב שיתקיים על הדשא. העקרון הזה נכון כמעט לכל התמודדות, ובוודאי למשחקי נבחרת, שנדרשת להתכנס ולהיאסף אחת לתקופה ולהתאחד למען מטרה משותפת, תוך תנאים מוגבלים של זמן התכנסות מצומצם, ובעיקר רקע שונה איתו מגיעים כל אחד משחקני הסגל ואפילו הצוות המקצועי.

המסע של נבחרת ישראל לאוסטריה הוא במידה רבה חריג, גם בסטנדרטים הללו, שכן עוד לפני שנשמעה שריקת הפתיחה, או לפני שנדונו ההרכבים או המערכים הנדרשים, מביאה איתה ההתמודדות הזו, הרבה מאוד פנים. כנגד ארבעה סיפורים דיבר המסע, או אם תרצו -  ארבעה רבדים לנבחרת ישראל בווינה, אוקטובר 2019.

תזונתי-פיזיולוגי

אפשר שלא לייחס לכך חשיבות מרובה, אבל להכנה לקראת המשחק הערב (חמישי, 21:45), בטח מההיבט התזונתי-פיזיולוגי, יש משמעות גדולה, בעיקר כשחלק ניכר משחקני הסגל נמצאים בצום של 25 שעות עד יממה לפני המשחק. גם אם יש מי שמקל ראש בעניין, כמו למשל מלך השערים של הליגה האוסטרית, שון וייסמן שסיפר שרק לפני שבוע צם את צום גדליה ומיד לאחר מכן התאושש במהרה כדי להציג עוד משחק מעולה מול רומא בליגה האירופית, אין זה אומר שלא צריך לעסוק בעניין ולהיערך אליו.

שני אנשים הפכו למשמעותיים ביותר סביב נושא זה בהיערכות של הנבחרת. הראשון הוא השף איתן מזרחי (שמרחיב על הנושא בצורה מרתקת בראיון שערך איתו מוטי פשכצקי), האיש שצריך לספק את הפתרונות התזונתיים בתוך גבולות הגזרה שיספק לו האדם השני ומאמן הכושר של הנבחרת, ערן שדו. גם אם לצום לא תהיה השפעה של ממש על המשחק, ברור שתהיה לו השפעה על האימון המסכם, יממה לפני שריקת הפתיחה. מיד בתום הצום, בסביבות השעה 19:00, התכנסו הצמים (מרבית שחקני הסגל היהודים, ואנשי הצוות המקצועי) לסעודה קלילה של שבירת צום שכללה מיצים, פירות ועוגיות.

האימון המסכם גם כך לא מתנהל במרבית המקרים בעצימות גבוהה, והפעם במיוחד. לא נגיד שהאימון התקיים בהליכה מוגברת, אבל בשל התנאים המיוחדים שנוצרו, הפעם לא הושם דגש מיוחד על הקצב והעצימות שנדרשים באימון סטנדרטי. בשל היציאה וההתכנסות המוקדמת של הנבחרת מהארץ, התאפשר לצוות האוסטרי לארגן אימון נוסף, שהתנהל בקצב גבוה, גם ברמה הפיזית וגם ברמה הטקטית, אולי אפילו על חשבון האימון אתמול בערב. וכל זאת נעשה במטרה אחת ברורה: להביא את שחקני הנבחרת למשחק הערב כשהם ערוכים באופן מיטבי ברמה הפיזית אחרי האתגר הקיצוני שכרוך בצום ממושך.

הלכתי

כמו לכל משלחת ישראלית או נציגות רשמית של המדינה, לדת יש מקום של כבוד. כבר שנים שנבחרת ישראלית נמנעת (ככל שזה תלוי בה) מלחלל שבת, ערכים כמו כשרות ועוד נשמרים ומוקפדים במיוחד וגם השחקנים, שברובם מקפידים על שמירת מצוות, מרגישים בנוח לקיים את אמונותיהם במרחב הפעולה של הנבחרת. לשיא של כל הזמנים, כך מעידים ותיקי ההתאחדות והנבחרת, הגיע המסע הנוכחי לווינה במהלך יום הכיפורים.

במהלך ארגון נסיעותיה של הנבחרת לחו"ל לאורך השנים, יש כמה ערכי בסיס שמלווים את הפקת המסעות. מדובר בתנאי שהייה מעולים בבית המלון וחופש פעולה לצוות הנבחרת והאבטחה, מהמטבח ועד לחדרים. אחר כך המיקום, שלא יעלה על מרחק נסיעה מינימלי לאצטדיון ולשדה התעופה הסמוך. בתוך הפורמולה הזו נעים בדרך כלל מנהלי הנבחרת, שלעיתים נאלצים לגלות גמישות כמובן בשל תנאים משתנים. הפעם הצליחו בהתאחדות לארגן כמעט את החבילה המיטבית, כשמעבר לתנאי הסף נוספו אלמנטים נוספים בשל יום הכיפורים, הבולט שבהם הוא המיקום.

בלב ליבו של הרובע השני של וינה, הידוע גם בכינויו כ"הרובע היהודי" בקרב היהודים בעיר, שמענו מספרים שונים, אבל ההערכות מדברות על סדר גודל של כ-15 אלף יהודים וישראלים שחיים בבירת אוסטריה. לשם כך, השכונה בה שוכנת הנבחרת נמצאת בסמוך ללא פחות מ-14 בתי כנסת שונים, הרבה מסעדות כשרות, חנויות יין וקצבים יהודיים. שון וייסמן אמנם מתגורר בוולפסבורג שבדרום אוסטריה, מרחק כמה שעות נסיעה מוינה, אבל הוא מקפיד להגיע לכאן על מנת לרכוש מזון ולבלות. בזמן המוגבל עד כניסת הצום הוא פיזר המלצות לכל המתעניינים: "מסעדה טובה? אני ממליץ על מאה שערים בטאבורשטראסה. סושי, סטייקים ופסטות כשרות. ממש טעים. יין כשר ואיכותי אפשר לקנות בוינוטק שנמצאת ממש ליד בית חב"ד באותו הרחוב". ואכן, שיטוט קצר בטאבורשטראסה, אשר בתחילתו (על גדות הדנובה) שוכנת נבחרת ישראל, הוא רחוב ישראלי יהודי לכל עניין ודבר מבלי להתבייש. משלטים בעברים ועד ריכוז מוסדות וחנויות, בדומה למרכזים יהודיים משמעותיים אחרים באירופה כמו גולדרס גרין או הנדון שבלונדון, המארה בפאריס או בסמוך לכיכר ווטרלו שבאמסטרדם.

באופן טבעי ומובן, בתי העסק היהודיים נסגרו בזה אחר זה בשעת צהריים מוקדמת ביום שלישי. אחרי האימון האינטנסיבי במגרש האימונים של אדמירה ואקר (מועדון בו שיחק בעברו אנדי הרצוג, וכיום גדל בו בנו הצעיר), התכנסו השחקנים לסעודה המפסקת. בית חב"ד בהמשך הרחוב היה מלא להתפקע ביהודים וישראלים שהתכנסו יחד כדי לציין את יום הכיפורים. אחרי הסעודה וההתכנסות, המשיכה המשלחת הישראלית לבית הכנסת הגדול של וינה, שנמצא באופן טבעי גם כן בסמוך למלון. להוציא את מעט הלגיונרים שכבר רגילים לציין מועדים יהודיים בגולה, עבור רבים חוויית יום הכיפורים בחו"ל הינה משהו מיוחד מאוד. אם בארץ הסממן הבולט הוא עצירה מוחלטת של החיים, ריבוי אנשים לובשי לבן ושקט מוחלט המופר בידי ילדים הנהנים מהדממה בזמן רכיבה על אופניהם בכבישים הריקים, הרי שכאן כמובן החיים ממשיכים. הרחובות עמוסים וסואנים. דוכני הנקניקיות האוסטריות והקבב הטורקי פועלים כרגיל, ובתוכם פוסעת המשלחת הישראלית בדרכה לבית הכנסת הגדול של וינה.

בכניסה לכמעט כל מוסד יהודי בעיר מוצבת שמירה משטרתית. בית הכנסת הגדול, שפעיל מתחילת המאה ה-19 ונחשב למרכז יהודי משמעותי מאוד באיזור זה של אירופה, זכה לאבטחה עצומה גלויה וסמויה, הרבה בגלל האורחים המכובדים מישראל. החוויה בתפילת כל נדרי בווינה הייתה עוצמתית במיוחד. באמצע עיר סואנת ותוססת ניצב לו מבנה ענק בן ארבע קומות ובתוכו, קפיצה קטנה לארץ. מאות רבות של מתפללים לובשי לבן. ילדים משחקים וצועקים מחוץ לחדרי התפילה. עזרת נשים מהודרת בקומות העליונות ותפילה אשכנזית למהדרין. חזן מרטיט בסגנון אופראי, ולצידו מקהלה שמלווה את התפילות. בחדר התפילה המרכזי התמקמו ראשי המשלחת והיהודים בצוות המקצועי, ובחדר התפילה הקטן יותר התיישבו שחקני הנבחרת. עוד בטרם התפילה ברך הרב הראשי של וינה את מאות הנוכחים, וסיכם: "היום אנחנו צריכים להתפלל חזק במיוחד, למען עם ישראל אבל גם למען נבחרת ישראל שנמצאת איתנו כאן".

בשל סידורי הביטחון הקפדניים, חוו שחקני הנבחרת חוויה שונה לחלוטין מזו שרגילים אליה. הניגונים והפיוטים הספרדיים המוכרים להם מבית התחלפו בסגנון האירופאי. במרכז הנציגות הישראלית עטופת הטליתות ישב כמובן ערן זהבי, שמקפיד לחבוש את הכיפה שנרקמה לכבוד יום חתונתו לפני כשבע שנים. מי שעוד בלט בחבורה הישראלית בלב בית הכנסת הגדול הוא המאמן המנטלי האוסטרי מרקוס רוגן, בעברו שחיין ומדליסט אולימפי מאתונה, ושיאן עולם במאתיים מטר גב. אחרי שנישא ליהודייה, הוא התגייר. בבית הכנסת הוא חבש באופן טבעי כיפה שעליה מוטבעות חמש הטבעות האולימפיות והפגין בקיאות בתפילה ובמנהגים. מיותר לציין שנוכחותו ותפקודו זכו להערכה גדולה מצד השחקנים איתם הוא עובד.

ביום השני של יום הכיפורים, שחקני הנבחרת, יחד עם האבטחה הכבדה שהוסדרה, עברו להתפלל באחד מבתי הכנסת האחרים שיש בווינה לא רחוק ממלונם. מדובר בבית הכנסת הבוכרי - אשר קיבל אותם בזרועות פתוחות. שם, עם שירה וניגונים שהרבה יותר מוכרים להם, הם העבירו את היום עצמו וגם שמעו את תקיעת השופר ותפילת הנעילה.

ראשי הקהילה היהודית בווינה שאפו והצליחו לייצר עבור הנבחרת את התנאים הנוחים ביותר במציאות המורכבת שכרוכה בהכנה למשחק חשוב בזמן יום הכיפורים. הם גם ידעו לספר שבמהלך החודש האחרון אנשי הצוות האוסטרים ביקשו לשוחח איתם וללמוד מהם על יום הכיפורים עד כמה שניתן, זאת כדי להימנע מכל טעות שעשויה לפגוע בשחקנים או בצביון של היום המיוחד. שעה לפני סיום הצום ובטרם היציאה לאצטדיון, הגיע המנהל המקצועי ווילי רוטנשטיינר אל בית הכנסת כשהוא מלווה בראש המשלחת מורן מאירי, כדי להצטרף לשחקניו לתפילת הנעילה ולשמוע את תקיעת השופר. "כבר חוויתי את יום הכיפורים בישראל בשנה שעברה, אבל ברור שהשנה, לפני משחק  ובמיוחד כאן באוסטריה, זה שונה לחלוטין. המעמד בבית הכנסת היה משמעותי מאוד עבורי".

הקשר האוסטרי

זה באמת לא דבר שקורה בכל יום ובכל מקום. אנשי צוות מקצועי שלם ממדינה אחת, מדריכים מדינה אחרת במפגש ישיר מול מדינת האם שלהם. וזה עוד מבלי שעסקנו בדמויות עצמן. אנדי הרצוג, אגדת כדורגל אוסטרית, מגדולי השחקנים בתולדות הכדורגל המקומי עם 26 שערים במדים הלאומיים, כשלרבים מאיתנו התחושה שאת כולם כבש נגד ישראל. הרצוג אמנם עדיין לא זכה לקבל את המושכות בנבחרת הבוגרת, אבל גידל חלק מהשחקנים של היום בנבחרת הצעירה. ויש גם את ווילי רוטנשטיינר, שמוגדר על ידי עיתונאים רבים כאן כסוס עבודה מפלצתי ששינה את הסטנדרטים בהתאחדות האוסטרית והביא להצלחות גדולות. כ-17 שנים עבד רוטנשטיינר בהתאחדות האוסטרית במגוון תפקידים. רק הכישלון והאכזבה הגדולה ביורו 2016 הביאו לסוף דרכו, אבל ההערכה אליו עדיין גדולה. באופן טבעי, השניים זכו להתייחסות נרחבת במסיבת העיתונאים של נבחרת אוסטריה.

המאמן פרנקו פודה, גרמני שעבד שנים רבות בשטורם גראץ, אמנם לא מודע להיסטוריה ארוכת השנים שבין נבחרות אוסטריה לישראל, אבל כן יודע טוב מאוד מי עומד בראש נבחרת הכחול לבן, ומכאן ששנית השאננות האוסטרית מחיפה במרץ שעבר לא תחזור על עצמה. רוטנשטיינר והרצוג מעוררים עניין גדול מאוד במולדתם, והם ניצלו זאת כדי לספר, לדבר ולהתראיין כמעט בכל במה והזדמנות שנוצרה לקראת המשחק. דווקא למסיבת העיתונאים הישראלית מיעטו להגיע צוותים אוסטריים. שדר הטלוויזיה אנדראס פלבר הסביר זאת בשעה המאוחרת, 20:00 שעון מקומי: "כל תכניות הספורט שלנו משודרות לפני. מעבר לכך אנחנו מכירים מצויין את הצוות הישראלי וראיינו את כולם בשבועות האחרונים, כך שלא צפויות לנו הפתעות מרעישות הערב".

הקשר הכדורגלני שבין אוסטריה לישראל הולך כבר הרבה שנים אחורה עד למשחק הבכורה של נבחרת ישראל באירופה, באוקטובר 1992. 5:2 ניצחו אז האוסטרים, כשאנדי הרצוג כובש צמד. "אני עדיין זוכר את שובל האוויר החם שהרצוג והחברים הסילונים שלו השאירו כשחרכו את הקווים", נזכר השבוע שלמה שרף, שאימן את נבחרת ישראל באותם השנים. בספסל שמולו באצטדיון פראטר פארק, ישב ארנסט האפל בימיו האחרונים כשהוא ממעט לזוז ומכוסה בשמיכה. קצת יותר משבועיים אחרי אותו משחק הלך האפל לעולמו, ומאז האצטדיון קרוי על שמו. לימים הביסה הנבחרת של שלמה שרף את אוסטריה והרצוג 0:5 ברמת גן, ואחר כך הגיע הנקמה עם השוויון הדרמטי של הרצוג ואוטו באריץ' על הקווים כשמנעו מישראל העפלה.

ואז הגיעו הליגיונרים. שי הולצמן היה חלוץ אוסטריה וינה לתקופה קצרה, אבל מאז, מעמד הכדורגלן הישראלי בזירה המקומית באוסטריה רק הולך משתפר, כששגרירים כמו מואנס דאבור שכבר הספיק לעזוב ולהתקדם אחרי שנות כיבוש אדירות, וכיום שון וייסמן ואפילו אלון תורג'מן, מוערכים כאן עד מאוד. פודה מודע היטב להצלחת הישראלים באוסטריה, וזה בוודאי לא מוסיף לו שקט לקראת המשחק. ועדיין, הסטטיסטיקה חד משמעית. באוסטריה ישראל מעולם לא ניצחה. פעם אחת תוצאת תיקו והיתר – הפסדים.

מקצועי

ויש גם כדורגל נטו. ההיבט שעד עכשיו הושם בצד בשל ריבוי האירועים, האתגרים והסיפורים האישיים, למרות שבדרך כלל הוא תכלית הכל. המשחק עצמו יתפוס באופן טבעי את מרבית העניין ככל שמחוגי השעון יתקרבו לשריקת הפתיחה ובשני המחנות עוסקים בהכנות ובניסיונות להפתיע. האוסטרים מוטרדים מאוד ממצבו של כוכב העל שלהם, המגן-קשר דויד אלאבה. גם שטפן ליינר וקונרד ליימר בספק, אבל אלאבה מעניין אותם יותר מכל וייעשו מאמצים גדולים להכשירו. אם ייעדר, עשוי פרנקו פודה לפתוח במערך של שלושה בלמים ולהציב מראה מול המערך הקבוע של הרצוג.

הצוות האוסטרו ישראלי ניצל את הדממת יום הכיפורים כדי להשקיע מחשבה גדולה בהרכב ובסגנון המשחק, כשבין היתר נבחן בהרחבה המאצ' אפ שהיה מול האוסטרים במפגש האחרון במרץ, למרות הזמן הרב שחלף. עומרי בן הרוש, שהיה טוב בשעתו, נמצא בתמונת ההרכב בדיוק בשל הסיבה הזו וכמוהו גם אחרים. באימון המסכם תורגלו דן גלזר בקישור, וניר ביטון כבלם שלישי.

יכולתו של גלזר בפתיחת העונה של מכבי תל אביב הרשימה מאוד את הצוות האוסטרי, וישנה הערכה גדולה כלפי ביטון שכן הוא היה אמור לפתוח גם במשחקים הקודמים מול סלובניה וצפון מקדוניה, אבל כזכור נפצע במדי סלטיק ימים לפני התכנסות הנבחרת. ערן זהבי ומנור סולומון מובטחים ב-11, ולכן בחלק הקדמי נותרה התלבטות אחת משמעותית: מואנס דאבור או שון וייסמן. התשובה לכך תינתן בוודאי בסמוך להתכנסות שלפני היציאה למשחק. זהו מסע נבחרת עמוס בסיפורים, פיקנטריה וחוויות ייחודיות, אבל השורה התחתונה, כמו מרבית הזיכרונות, תהיה אך ורק נגזרת של התוצאה הסופית, אותה נדע רק ב-23:30 לערך הלילה.

הדפס