$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מה קרה פה: במה הרצוג שונה מקודמיו?

מבחינה מספרית אולי הוא לא נחל הצלחה כמו זו של קשטן, אבל מאזן השערים, היכולת הביתית ובעיקר מספר השחקנים שלקחו חלק בהצגה, מעידים על כך שאנדי הרצוג דווקא כן מתווה דרך. אז אולי הוא לא כל כך גרוע בתור מאמן נבחרת ישראל? ההשוואה לפניכם

אבירן גרין
אבירן גרין  15.10.19 - 12:35

תפקיד המאמן, כך אומר כל אחד כזה שמפוטר, הוא כפוי טובה. על אחת כמה וכמה זה של מדריך הנבחרת הלאומית. הביקורות אחרי כל תוצאה מאכזבת הולמות מכל עבר ("מדוע X לא שותף?"; "המערך לא מתאים"; "למה להוציא מגן שמאלי בשביל חלוץ?") ובניגוד לאימון בקבוצה, כל תוצאה רעה מאכזבת עם שלם של מאמנים שמחפשים את האומלל על הקווים בסיבוב. עכשיו, קחו את כל ההקדמה הזאת ותחשבו על אנדי הרצוג האומלל שמאמן את אחת הנבחרות הטובות בעולם לדעתה: נבחרת ישראל.

כבר מהודעת הוולקאם שהוציאה ההתאחדות אי שם לפני שנה וחודשיים, היה נראה שהרצוג מתחיל מנקודה די נמוכה בקרב הציבור הישראלי. מאמן זר? ועוד אחד ששיחק באוסטריה השנואה? זה שלקח לנו את חלום פלייאוף העליה למונדיאל 2002 עם הבעיטה החופשית הכואבת בתולדות הכדורגל הישראלי? זה כבר יותר מדי. מבלי שעמד על הקווים ולו פעם אחת, חטף קפטן אוסטריה בעבר מכל כיוון, אבל ככל שהזמן עבר, הוא הצליח להפיח תקווה. פה ניצחון יפה על אלבניה, שם ערב מחשמל מול אוסטריה ופתאום זה הרגיש כאילו הוא דווקא יכול לעשות את זה. ולמרות זאת, אחרי המשחקים האחרונים וההפסדים נטולי האופי, המבקרים חשפו פניהם שוב והעמידו בסימן שאלה את המשך דרכו בכחול ולבן.

אז האם באמת מגיע להרצוג קדנציה נוספת או שאפשר להגיד שלום ושוב תודה אחרי קמפיין אחד בלבד? אחרי ההפסד לאוסטריה, ווילי רוטנשטיינר דיבר על הנתונים וטען ש"אי אפשר להיות במקום החמישי ולהגיד שהכל בסדר". בדיוק בגלל זה, הגיע הזמן להביט על הנתונים של המאמן הלאומי מול אלה של קודמיו ולבדוק האם הוא בכלל הבעיה. לשם הבהרה: מדובר במשחקים רשמיים בלבד, החל ממוקדמות מונדיאל 2002.

המאזן: ארבעה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו וחמישה הפסדים. 36 אחוזי הצלחה

נכון, נבחרת ישראל של הרצוג עדיין לא סיימה את קמפיין מוקדמות היורו, מה שאומר שתהיה לו הזדמנות לשפר את הנתון הזה כבר במשחק הקרוב מול לטביה. תחת המאמן הלאומי, הנבחרת דווקא כן הצליחה להשיג כמה ניצחונות מרשימים, הזכור שבהם הוא כמובן ה-2:4 על אוסטריה, מה שמראה שדווקא יש סוג של דרך.

אבל איך זה מול שאר המאמנים? אלישע לוי רשם מאזן של ארבעה ניצחונות אל מול שישה הפסדים במוקדמות מונדיאל 2018. 40 אחוזי הצלחה בבית לא פשוט בכלל, אבל זה לא הספיק לו על מנת להישאר לקמפיין נוסף. לואיס פרננדס הגדיל לעשות ולסיים את מוקדמות יורו 2012 עם 50 אחוזי הצלחה, מה שלא הספיק בשביל קמפיין נוסף. אלי גוטמן, לעומת זאת, זכה לשני קמפיינים בהם השיג שבעה ניצחונות מתוך 20 משחקים השווים ל-35 אחוזי הצלחה בלבד. אברם גרנט העמיד 33 אחוזי הצלחה בשני קמפיינים וריצ'רד נילסן ז"ל 37.5. לדרור קשטן, אגב, היו 50 אחוזי הצלחה במוקדמות יורו 2008 ומוקדמות מונדיאל 2010 ביחד.

הפרש שערים: 18 שערי זכות, 19 שערי חובה, מאזן: 1-

אין ספק שמדובר בקטגוריה שלא עושה חסד עם הרצוג, בלשון המעטה. ישראל נמצאת בשפל בכל הנוגע לשחקני הגנה וגם בין הקורות אין כישרונות שיאבקו על תואר השוער הישראלי הטוב בכל הזמנים. גם העובדה ש-11 מתוך 14 הכיבושים של הנבחרת עד כה הגיעו מערן זהבי די בעייתית, אבל עומדת לזכותו של המאמן האוסטרי שהצליח להוציא ממנו את המיטב, בניגוד לאחרים.

וכעת, להשוואה. אלישע לוי סיים במאזן שערים שלילי של 15:10 (אם כי התמודד מול איטליה וספרד), ומלבדו כל שאר מאמני הנבחרת נפרדו במאזן שערים חיובי. הבולט שבהם הוא דרור קשטן, שבשני הקמפיינים תחתיו ישראל כבשה 40 שערים אל מול 22 ספיגות. להרצוג יש עדיין שלושה משחקים על מנת לשפר את המאזן ואין ספק שזהבי ימשיך להיות הגורם המכריע מבחינתו.

מאזן במשחקי בית: שלושה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו

במיוחד במדינה לחוצה כמו שלנו, משחקי הבית יכולים להיות לא פשוטים בכלל (זהבי יוכל להעיד). העצבים מהקהלים באצטדיון רמת גן, סמי עופר, טדי או טרנר או היציעים הריקים כפועל יוצא של הכשלונות ידועים לכל, אבל שימו לב לזה: להרצוג אין עדיין הפסד ביתי. יש לו שתי תוצאות התיקו כמובן די מאכזבות מול סלובניה וצפון מקדוניה, אבל בזמן הקצר בו הוא על הקווים ישראל ניצחה בבית את סקוטלנד, אלבניה ואוסטריה. די מרשים, לא?

מבין קודמיו לתפקיד מאמן אחד בלבד הצליח לשמור על מאזן ביתי נטול הפסדים: נילסן במוקדמות מונדיאל 2002. בנוגע לאברם גרנט, חלק ממשחקי מוקדמות יורו 2004 שוחקו מחוץ לישראל בשל המצב הבטחוני וקשטן הצליח לספק מאזן ביתי יפה של שישה ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו ושני הפסדים בלבד. הגרוע בקטגוריה? ניחשתם נכון, אלישע לוי שסיים את מוקדמות מונדיאל 2018 עם חמישה הפסדי בית (וזריקת סרט קפטן אחת) אל מול ניצחון אחד בלבד - 1:2 על ליכטנשטיין בטדי.

מאזן מול קבוצות בדרג גבוה יותר: ניצחון אחד ושני הפסדים

מעבר לתוצאה, ה-2:4 על אוסטריה בסמי עופר היה יום חג של ממש וחתיכת הצהרה שמראה שגם היום הנבחרת יכולה לנצח קבוצה עדיפה ממנה על הנייר ועל פי הדירוג שלה בהגרלה. בדומה לכמה קטגוריות אחרות להרצוג יש עדיין זמן לשפר את המאזן (ישראל תשחק מול פולין בחודש הבא) ואולי להעלות את מניותיו בקרב מקבלי ההחלטות.

באופן די צפוי, נבחרת ישראל תמיד התקשתה מול קבוצות בדרג גבוה יותר ואף מאמן מבין אלה שנכנסו לספירה לא ניצח יותר מפעם אחת נבחרת "בכירה". לנילסן היו שתי תוצאות תיקו ושני הפסדים מול אוסטריה וספרד במוקדמות מונדיאל 2002, וגם גרנט, למרות קמפיין התיקואים המרשים במוקדמות מונדיאל 2006, לא השיג ולו ניצחון אחד על נבחרת בדרג בכיר. דרור קשטן כן הצליח לעשות זאת ב-1:2 המפורסם על רוסיה במוקדמות יורו 2008 וכך גם אלישע לוי, 0:3 בחוץ על אלבניה, שהגיעה למוקדמות מונדיאל 2018 מהדרג השלישי.

שחקנים ששותפו: 24 בליגת האומות, 25 במוקדמות היורו (עד כה). בסך הכל: 31 שחקנים שונים

הנתון היבש שמעיד יותר מכל על דרך של מאמן. במשחקים הראשונים שלו הרצוג למד עדיין עם מי יש לו עסק, מה הוא בדיוק רוצה ומיהם השחקנים שיעזרו לו להשיג את זה ומלבד פציעות נקודיות או החלטות ספציפיות, שמר על אותו שלד בכל אחד מהמשחקים בהם אימן עד כה. זה אולי לא היה שווה לו תוצאות, אבל לכו תדעו מה יקרה אם ייתנו לו להמשיך עם חבורה אחת שרצה ביחד.

אלישע לוי, לצורך ההשוואה, שיתף 38 שחקנים שונים בכל מוקדמות מונדיאל 2018 וארבעה שוערים עמדו בין הקורות בעשרה משחקים. גוטמן שיתף 44 שחקנים בשני הקמפיינים שלו (35 במוקדמות מונדיאל 2014, 29 במוקדמות יורו 2016), לואיס פרננדס נתן קרדיט ל-33 שחקנים במוקדמות יורו 2012 ותחתיו ערן זהבי, ביברס נאתכו, ניר ביטון, אלמוג כהן וטאלב טוואטחה זכו לדקות רשמיות ראשונות במדים הלאומיים (אם כי גם עיאד חוטבא ואיציק כהן...), קשטן שיתף 41 שחקנים שונים בשני קמפיינים, גרנט 36 שונים בשני קמפיינים ונילסן 24 בלבד במוקדמות מונדיאל 2002. שימו לב לשניים האחרונים, שהיו קרובים מאוד לעשות היסטוריה עם הנבחרת ולמספר השחקנים ששיתפו. יש קשר ישיר?

לסיכום, להרצוג יש בהחלט כמה נקודות שליליות אותן אפשר להבין מבעד לנתונים היבשים, כמו ניהול המשחק הבעייתי ואי האופי של נבחרתו שאיבדה שלושה יתרונות חשובים. למרות זאת, אם מסתכלים על הנתונים היבשים מבינים שאין יותר מדי הבדל בינו לבין מאמנים אחרים שזכו ליותר קרדיט ותמיכה ובחלק מהקטגוריות הוא אפילו עולה עליהם. יתרה מכך, ישראל של הרצוג החזירה את העניין בה ואת האמונה שאפשר להגיע רחוק עם קצת נחישות ולמרות שלל בעיות. אז למה שלא ניתן לו לבנות?