לא עוד החמצה

ערן זהבי הפך לסקורר שאנחנו מכירים בגיל מאוחר יחסית. פספוס? לא אם תשאלו את מי שליוו את הקריירה שלו בתחילת דרכה. גוטמן: "כפי שידע להתפתח בקבוצות, כך עשה גם בנבחרת". בונדר: "הוא צריך לשחק, הוא לא פוסטר". חנין: "התארים הם הדבר הכי חשוב"

מערכת אתר ערוץ הספורט  19.10.19 - 09:00
תחילת כתבה

אמנם אפשר לשים את הביטוי "שינוי במחלוקת" במילון ליד התמונה של ערן זהבי, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח: מדובר בשחקן הישראלי הגדול ביותר בדור הנוכחי. העובדה הזו רק מחדדת את השאלה: מה היה קורה אם? מה היה קורה אם היה מקבל הזדמנות בהרכב בהפועל ת"א בגיל מוקדם יותר. מה היה קורה אם היה מוסב מוקדם יותר לתפקיד החלוץ ולא היה מתפוקד כקשר בתחילת הקריירה. ומה היה קורה אם לא היה מוותר כ"כ מהר על החלום האירופי אחרי עונה וחצי בפאלרמו.

קצת קשה להגדיר את הקריירה של ערן זהבי פספוס. נכון, בשיאו שיחק בליגת העל הישראלית ובליגה הסינית, לא שתיים מהליגות המובילות בעולם, אבל לזכותו רשימה של שיאים והישגים שלא בטוח היה יכול להשיג במקום אחר. "אי אפשר לדעת איך קריירה של שחקן נבנית", אומר דני בונדר, מי שגדל לצד זהבי בהפועל ת"א, "אם הוא היה חלוץ בתחילת הקריירה, יכול להיות שהוא היה נעלם. הכל קרה אצלו כמו שהיה צריך. הוא לא צריך לחוש פספוס על משהו".

ואולי יש משהו בדבריו של בונדר. הדרך שעובר שחקן היא זו שמעצבת את הקריירה שלו ואם היא הייתה משתנה, אולי הוא לא היה מגיע להישגים הללו. "נכון שהוא לא שיחק בעמדת החלוץ בהפועל ת"א ולא הבקיע את אותה כמות שערים, אבל הוא זכה בדאבל והגיע לליגת האלופות וזה מה שחשוב", אומר שמוליק חנין, מי שהיה מנהל מחלקת הנוער בהפועל ת"א בזמן בתקופה בה זהבי גדל במועדון ועזר לפתח גם שחקנים כמו ביברס נאתכו, בן שהר ואחרים והיום עושה זאת בבית"ר ירושלים, "ההישגים הקבוצתיים באים לפני האישיים".

ויש גם את המרכיב האישיותי של זהבי. על פי חנין, לשחקן צעיר היה קשה להיכנס להרכב בהפועל ת"א של פעם ולכן החליט להילחם כדי לרדת ללאומית ולשחק. "הפועל ת"א של אז זו לא מכבי פ"ת, שם מנור סולומון יכול לקבל ישר מקום בהרכב בגיל 17", אומר חנין.

"הוא חולה כדורגל", מוסיף בונדר, "אולי הוא יכול היה להגיע לאירופה, אבל להיות שם כינור שני. אנחנו כוכבים בעיני עצמנו. כולם רואים מה קורה עם דאבור. לא הייתי רוצה לראות אותו בצ'לסי, למשל, במצב של דאבור. אני מעדיף לראות אותו בגואנגז'ו כמלך שערים. ערן הוא שחקן כדורגל במלוא מובן המילה, הוא לא פוסטר של שחקן. אם הוא לא ישחק, זה לא יהיה זהבי שכולם מכירים".

וזהבי שכולם מכירים זה זהבי שהחיבור בינו לבין הרשת הוא כמעט מיסטי. לא משנה באיזה מפעל או באיזה קבוצה, הוא ימצא דרך לשים את הכדור ברשת. אבל בתחילת הקריירה זה לא היה ככה. עד שהגיע פאולו סוזה, הוא בכלל תופקד בעיקר כקשר ולא קרוב לרחבה, לפחות בתחילת הדרך בהפועל ת"א. "לידו בנוער של הפועל ת"א היה את בן שהר, והוא היה משחק ליד החלוץ", מספר חנין על תחילת הדרך, "ראו את הפוטנציאל כבר בגיל צעיר".

"יכול להיות שהוא בא לתפקיד כשהוא כבר מגובש וכשהוא יודע את העבודה", מספק בונדר תובנה משלו ואלי גוטמן, שהפריצה הראשונית של זהבי הייתה תחתיו, ממשיך באותו קו: "מדובר בשחקן שהאישיות שלו עזרה לו להתפתח לממדים האלה. פספוס? לעולם לא. כפי שידע להתפתח בקבוצות בהן שיחק כך עשה בנבחרת".

אז בעוד אנחנו שואלים את עצמנו אם זהבי יכול היה לשחק במועדונים הגדולים ביבשת או לעבור את אלון מזרחי בין מבקיעי כל הזמנים בליגה הישראלית, הוא ימשיך לכבוש עוד פסגות בליגה הסינית, להרוויח סכומי עתק, להגיח ארצה כדי לככב גם במדי הנבחרת ולכתוב עוד פרק בסיפור שלו. פספוס או לא? אותו זה כבר לא מעניין.

הדפס