יום כיפור של נבחרת ישראל

סיבוב הפרסה בין דו"ח הביניים לדו"ח הסופי, קשר השתיקה בין השחקנים ופרטים שטרם פורסמו. 20 שנה אחרי ה-5:0 לדנמרק, לידי ערוץ הספורט הגיעו ממצאי הוועדה שהוקמה בעקבות פרשת נערות הליווי: תקרית האלכוהול שנדחקה הצידה והפיצוי שנקבע. מיוחד

אלחנן מלמוד ואור אבולעפיה  12.11.19 - 16:53
תחילת כתבה

כבר 20 שנה שהכדורגל הישראלי מסתובב עם פצע פתוח. נבחרת ישראל, קודש הקודשים, המקום שאמור להיות הטהור והנקי ביותר עבור כל מי שאוהב כדורגל ואת המדינה, ספגה מכה שיש שיגידו שהיא לא הצליחה להתרומם ממנה עד היום. מכה מקצועית קשה, אבל שם היינו ועוד נהיה, אבל לצידה, גם מהלומה מוסרית ותדמיתית שעדיין מטילה צל והשלכותיה משפיעות גם על ההתנהלות של לובשי הכחול-לבן ומי שמסביבם אפילו היום.

בקרוב אמורה הנבחרת של אנדי הרצוג לקבל חותמת רשמית על המקום שלה בפלייאוף. הפעם האחרונה שנבחרת ישראלית בוגרת הגיעה לשלב הזה הייתה ב-1999. אחרי שלב בתים מוצלח, הנבחרת של שלמה שרף הוגרלה מול דנמרק בפלייאוף מוקדמות יורו 2000. ישראל לא הייתה בטורניר גדול מאז 1970 ונדמה היה שאם החבורה המוכשרת של שליימה לא תעשה את זה, אף אחת כבר לא. היו שם אייל ברקוביץ', חיים רביבו, דודו אוואט, טל בנין, יוסי אבוקסיס, אריק בנאדו ואחרים. דור הזהב של הכדורגל הישראלי.

ב-13.11.1999 התייצבה נבחרת דנמרק באצטדיון רמת גן והנחיתה פטיש של 500 ק"ג על התקווה להעפיל ליורו או לכל טורניר גדול לאחר מכן. זה נגמר ב-5:0 לסקנדינבים ולנבחרת נותר ללקק את הפצעים ולהתכונן לגומלין, שיהיה לפרוטוקול בלבד. אלא שכמה ימים לאחר מכן, אותו הפסד התגמד לאחר שעיתון "מעריב" גילה מה עשו חלק משחקני הנבחרת לפני מה שאולי היה המשחק הגדול ביותר שלהם באותה תקופה.

"פרשת נערות הליווי" היא נקראת, ולא צריך יותר מזה כדי להבין מה קרה לפני המשחק במלון הנבחרת. בפעם הראשונה, אוהדי הנבחרת נחשפו לדרך בה מכינים את עצמם חלק משחקני הנבחרת למשחק חשוב. המדינה הזדעזעה, האמון נסדק ובהתאחדות לא ידעו איך לטפל בתפוח האדמה הלוהט שנזרק לידיהם. בסופו של דבר הוקמה ועדה, אך השורה התחתונה היא שאף אחד מהמעורבים לא ניזוק בצורה משמעותית. יש שטוענים שחלקם אפילו מחזיקים בתפקידים בכירים בכדורגל עד היום.

אז האם למדנו משהו ממה שקרה לפני 20, והאם זה לא יכול לקרות בנבחרת הנוכחית, רגע לפני שהיא עולה לעוד משחק פלייאוף? ערוץ הספורט חוזר אחורה ל-1999 עם הדמויות המרכזיות, המסמכים, המסקנות והעדויות ממה שמכונה "יום כיפור של הכדורגל הישראלי" ואנחנו מתחילים עם השורה הסופית. הדבר היחיד שנשאר איתנו בעקבות אותה פרשה: הוועדה שהוקמה, מסקנותיה והקוד האתי שגובש.

הדיסוננס
לידי ערוץ הספורט הגיע אותו דו"ח ששכב בארכיון של משרדי ההתאחדות. 22 עמודים בהם מסקנות סופיות, מסקנות ביניים ומספר נספחים של חברי הוועדה בראשותו של פרופסור אפרים יער וכללה גם את סבינועם אביבי, ד"ר יוסי אולמרט, ניצב בדימוס גבי לסט, מעוזיה סגל, פרופסור עמוס שפירא ופרופסור זאב סגל, שהצטרף לוועדה לאחר פרסום דו"ח הביניים. אין שמות, אין אשמים, אין, כמעט עונשים. מה יש? קוד אתי, שאמנם משמש את הנבחרת עד היום, אבל כפי שלמדנו רק לאחרונה, גם הוא גמיש.

כבר במבוא, עוד לפני שצוללים אל ענייני הקוד האתי, זועק לשמיים דיסוננס שקשה ליישבו. ההתאחדות לכדורגל שכרה שתי חברות חקירה פרטיות ("מודיעין אזרחי" ו"שחמט") על מנת לחקור את האירועים שהתחוללו במלון לפני המשחק מול דנמרק. אלה הגישו את מסקנותיהם ובדו"ח הביניים ישנה התייחסות ברורה אליהן.

"יש לראות בחומרה את התנהגותם של השחקנים המצוינים בדו"חות החקירה", נכתב, "לדעת הוועדה, השחקנים המוזכרים בדו"חות החקירה כמי שבילו עם נערות ליווי אינם ראויים ללבוש את מדי הנבחרת הלאומית. הוועדה ממליצה למוסדות ההתאחדות לפעול בהתאם".

מה התגלה בחקירה? בעמוד 12 של הדו"ח מפורט: 1. לא נתגלו ראיות למעשים פליליים של שחקני הנבחרת. 2. לא נתגלו ראיות לשימוש בסמים. 3. שני שחקנים שתו משקאות אלכוהוליים מהמיני בר בחדריהם, בכמות מזערית. 4. במהלך מחנה האימונים, בעת שהותם במלון, קיימו ארבעה שחקנים קשר עם נערות ליווי ו"בנות טובים", שאינן בנות משפחה. הדבר לא אירע ערב המשחק מול דנמרק.

שני הסעיפים האחרונים תופסים את העין. עפ"י חברות החקירה המעשים לא התרחשו ערב המשחק, אלא לפני כן ואל הרביעייה הסוררת הצטרפו עוד שני שמות, כאלה שביצעו אמנם עבירה שנראית קלה, אבל גם זו עבירה על הקוד האתי שגובש במסגרת הוועדה.

דו"ח הביניים אף כלל תכנית פעולה לטיפול בשחקנים הסוררים. "גם בהיעדר קוד אתי כתוב, יש לראות בחומרה את התנהגותם של השחקנים המצוינים בדו"חות החקירה. הוועדה ממליצה לנקוט צעדים משמעתיים נגד שני השחקנים ששתו משקאות אלכוהוליים מהמיני בר שבחדריהם. לדעת הוועדה, השחקנים המוזכרים בדו"חות החקירה כמי שבילו עם נערות ליווי, אינם ראויים ללבוש את מדי הנבחרת".

בהמשך דו"ח הביניים נוסף: "הוועדה התרשמה שההתנהגות הבלתי ראויה של שחקנים בנבחרות ישראל בכדורגל לא הייתה מעידה חד פעמית, וסביר להניח שהיו בעבר תופעות דומות של התנהגות בלתי הולמת של שחקני הנבחרת. הוועדה שמעה עדויות על פיהן לשחקנים רבים יש נטייה "לחפף" ו"לעגל פינות" בתחום המשמעת כמו גם בתחום המקצועי".

אלא שבגרסה הסופית ישנו מהפך של כמעט 180 מעלות. הסערה שככה, השגרה חזרה וגם כאן, כך נדמה, הבינו שלטובת כל הצדדים, כדאי שהטון ישתנה ומהאמירות החריפות בדו"ח הביניים לא נותר כמעט כלום. נכון, בדו"ח נטען שהיה קושי לבסס משפטית את הטענות נגד השחקנים הסוררים, אבל איפה המסקנה הזו הייתה בדו"ח הביניים?

בסופו של דבר, גברי לוי ז"ל פנה במכתב ליו"ר הוועדה, פרופסור אפרים יער, בו אמנם ציין כי השחקנים "ביזו את עצמם, את נבחרת ישראל ואת האחראים עליהם", אך טען כי היועץ המשפטי להתאחדות, משה אביבי, לא יכול להעמידם לדין עפ"י דו"חות החקירה בלבד. "ידינו כבולות", כך כתב.

ובכל זאת, אי אפשר שפרשה שהתחילה בסערה הגדולה ביותר בתולדות הנבחרת, תיגמר בנפיחה. אז לוי הוסיף במכתבו כי "השחקנים מצטערים" ואף שלחו מכתב עליו חתומים כולם בו הם מביעים צער על מה שהתרחש ומקווים שהפנייה המשותפת שלהם תביא לסיום הפרשה. אה, והם גם יתרמו 75,000 ש"ח לארגון וראייטי, אבל לא מכספם הפרטי, אלא מהפרמיות שישולמו להם בעתיד במסגרת פעילותם בנבחרת.

יער, מצדו התרצה, ובתגובה ללוי, שגם השתקפה במסקנות הסופיות של הדו"ח, כתב: "לאחר עיון מחדש בנסיבות המקרה בכללן, ובהתייחסות להבטחה לשמירת כללי האתיקה של שחקני הנבחרת בעתיד, בקשיים הראייתיים להוכחת מעשים בלתי ראויים של שחקנים בדיון משמעתי, ובהכרת משקלה, בנסיבות העניין, של הזכות לפרטיות, המוכרת כזכות יסוד חוקתית, החליטה הוועדה לראות בקיום האמור על ידך במכתבך משום מיצוי הדין במקרה הזה".

כך, תוך כמה חודשים (ב-2 בפברואר פורסם דו"ח הביניים, ב-27 ביוני פורסם הדו"ח המלא) הטון השתנה מהרחקת שחקנים ונקיטת צעדים משמעתיים, זה נגמר במכתב התנצלות וקנס, שישולם מהפרמיות. כן, השחקנים שחלקם לא היו אמורים ללבוש יותר את מדי הנבחרת ועכשיו יוותרו על הפרמיות, יחד עם חבריהם.

הקוד האתי
בכל זאת, הוועדה כן השאירה מאחוריה משהו. בדו"ח נטען כי מדובר בפעם הראשונה בה נקבע קוד אתי לארגון העוסק בספורט. אותו קוד מלווה אותנו עד היום, אבל האם הוא באמת נאכף? רק לאחרונה, במהלך הקמפיין האחרון, פורסם כי חלק משחקני הנבחרת בילו בקזינו. העונש? התנצלות ותרומה כספית למוסד רפואי או עמותה חינוכית. מזכיר להם משהו?

ובכל זאת, יש חשיבות בקוד האתי. מדובר בצעד קטן של בניית אמון מחודש בין הנבחרת ואוהדיה, ובתוך אותו קוד, כמה סעיפים מעניינים שאולי חזו את העתיד לבוא. לדוגמא, צוין כי "התנהגות בלתי הולמת של שחקן במועדונו... תהווה שיקול בהחלטה על הזמנתו או אי הזמנתו לסגל הנבחרת".

סעיף נוסף מדבר על כך ש"השחקן יימנע ממעשים העומדים בסתירה לרוח הספורט כגון: .... זלזול ופגיעה ברגשות של יריבים ושל אוהדים". סעיף אחר מדבר על כך ש"השחקן יכבד את החלטת השופט... לא יבצע מעשי פרובוקציה או פעילות המכוונת להטעיית השופט...". כן, התחזות היא חלק מהקוד האתי. מעניין מה יקרה אם יישרק פנדל מכריע לישראל אחרי התחזות ברחבה. האם השחקן ייענש?

ולבסוף, בוועדה מתייחסים ל"התנהגות בלתי הולמת" לשחקן נבחרת ישראל וכוללים בתוכה: "פגיעה בערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית כדוגמת התבטאות בעלת אופי גזעני וסקסיסטי, או שיש בה פגיעה במגזר כלשהו בישראל או מחוצה לו... מעשים כגון נטילת סמים, אלימות, התנהגות פרועה, שכרות והוללות אינם הולמים את מעמדו של שחקן נבחרת".

לגבי העונשים, בוועדה מחמירים וכותבים כי עבירה על הקוד האתי דינה כעבירת משמעת, גם אם לא נמצאת בתקנון ויש להעדיף עונשי הרחקה על קנסות (איך הענישו שחקנים על הבילוי בקזינו, זוכרים?). אבל לא רק על השחקנים חל הקוד האתי. עפ"י הוועדה, גם בעלי תפקידים במועדונים שהפרו את הקוד ייענשו בהפחתת נקודות של המועדון אותו הם מייצגים, משחקי רדיוס ומשחקים ללא קהל, לצד הקנסות הכספיים. ובכלל, בעד תפקיד כזה אינו ראוי לשמש בתפקיד בנבחרת או בהתאחדות.

סוף דבר
בסעיף הראשון במסקנות הביניים מחמיאה הוועדה לעיתונות ש"מלאה תפקיד חשוב בחשיפת הפרשה וראוי לציין את תרומתה לחקר האירועים". ובסופו של יום נשארנו עם השאלה: לולא אותה שיחת טלפון אנונימית וההצלבה העיתונאית שבאה אחריה ואישרה את המידע, האם היינו בכלל יודעים מה קרה במלון הנבחרת לפני המשחק מול דנמרק? ומה היה קורה אם היא לא הייתה מתרחשת? לעיתונות תפקיד חשוב, אבל האם הקוד האתי ממלא את תפקידו? בלי אותה עיתונות כנראה שבחיים לא נדע.

הדפס