$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"המעבר לספרד שדרג אותי. בשל להוביל את הנבחרת"

ההתחלה הלא פשוטה בוויאדוליד ("דברים לא הלכו כפי שציפיתי, אך יש לי סבלנות. האתגר עצום"), המאבק על מקום בהרכב הנבחרת ("דאבור וזהבי מצוינים. התחרות משפרת אותנו") והמסר לקראת הקמפיין הבא. לפני המפגש עם צ'כיה, החלוץ בראיון מיוחד לערוץ הספורט

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי  15.11.20 - 10:39

שון וייסמן הוא סיפור סינדרלה. האופי החזק, הנחישות והאמונה גם כשקשה - הפכו אותו לאחד הלגיונרים הבכירים של הכדורגל הישראלי, והיחיד שמשחק בליגה הספרדית הראשונה. אחרי עונה חלומית במדי וולפסברגר האוסטרית, נמכר החלוץ לריאל ויאדוליד והגשים עוד יעד בדרך הבלתי רגילה שלו.

וייסמן בן ה-24, עדיין מחפש שער ראשון באחת הליגות הטובות בעולם. עם זאת, יותר מהכל - הסקורר מחכה לשער שדה ראשון במדי נבחרת ישראל. הערב מול צ'כיה, ובהיעדרו של מואנס דאבור שנדבק בקורונה, עשוי הסקורר לפתוח ב-11. רגע לפני כן, הוא התפנה להעניק ראיון מיוחד לערוץ הספורט.

באיזה כושר אתה נמצא?
"אני נמצא בכושר טוב ורעב מתמיד, רעב לשחק, רעב להצליח ורעב לכדורגל. זה משהו שמאפיין אותי לאורך כל הקריירה שלי. אני שמח שהרעב שלי אף פעם לא נגמר".

אתה שלם עם המעבר לספרד?
"המעבר לספרד שידרג אותי מקצועית מאוד, ואני שמח שהחלטתי לעשות אותו. זו הייתה בחירה טובה ללכת לאחת משלוש הליגות הטובות בעולם".

ואין לחץ שעוד לא כבשת?
"לא לחוץ מזה כי בכל מקום שאליו הגעתי ההתחלה הייתה קשה. ככה זה לאורך כל הקריירה שלי, שום דבר לא בא לי בקלות. אני אדם מאמין ומודה לקדוש ברוך הוא על הכל. אם היה לי קל לא הייתי מגיע לאן שהגעתי היום".

אתה בטח חולם על שער בכורה.
"מחכה לגולים, נקודה. אני שחקן שאוהב להבקיע. זה התפקיד של חלוץ ושילמו עלי הרבה כסף כדי שזה יקרה. הדברים לא הלכו כמו שציפיתי ורציתי, אבל יש לי סבלנות ויש בוויאדוליד סבלנות. אם היה לי אתגר גדול, אז עכשיו זה אתגר עצום להוכיח את עצמי".

מצד שני, אפשר להבין כי ההכנה שלך לא הייתה הכי אופטימלית.
"מסכים איתך. גיחות לנבחרת, התאקלמות, שפה, הכל ביחד. אבל יש לי סבלנות ורעב שלא נגמר".

בינתיים כבר הפכת לאהוב הקהל של ויאדוליד.
"גם בגלל זה חשוב לי להחזיר להם על הדשא. הם כל כך רוצים שאצליח ואני משתוקק לרצות אותם. אם הם לא יכולים לראות אותנו על הדשא, אז לפחות שנעשה להם קצת טוב בבית".

עד שהגעת לספרד, אז אין אוהדים באצטדיונים.
"חשבתי על זה. לשחק בלי קהל זה מזעזע. חלמתי על אצטדיונים מלאים אבל הקורונה הרסה. אני מגיע למקומות שרק חלמתי עליהם, אבל אין את הטירוף בתוך המגרש. חבל, אבל אין כרגע מה לעשות".

נפלת על דור של חלוצים טובים בנבחרת, זה לא מובן מאליו ששחקן שמשחק בספרד לא פותח באופן קבוע בנבחרת.
"רמת החלוצים בנבחרת היא נהדרת. דאבור וזהבי הם שני שחקנים מצוינים ואני שמח על התחרות שיש. זה עושה אותנו טובים יותר. בשבילי זה כבוד ללבוש את המדים הלאומיים ולא משנה כמה דקות אני מקבל".

מאמין עוד שאפשר לעשות משהו בקמפיין הזה?
"תמיד מאמינים. הראינו שאנחנו לא נופלים מאף נבחרת. כל עוד יש סיכוי נבוא לנצח את שני המשחקים. מבחינתנו, נעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי להישאר באותו דרג. זו המטרה הראשונה והמטרה השנייה".

עידן נאתכו, טיבי, ייני וזהבי יסתיים מתישהו. הרבה יהיה על הכתפיים שלכם, השחקנים הצעירים.
"אני לא לחוץ מזה. תנו לי להוביל, תנו לצעירים להוביל, אנחנו רוצים ומוכנים".

הפכת לאבא לא מזמן. כמה זה שינה אותך?
"זה משנה את החיים. אני מהאבות שעושים הכל. נולדה לי ילדה, עלמה לאה, על שם של סתבא שלי זכרונה לברכה וגם שם של צדיקה. אשתי עדן לא מבקשת ממני שום דבר, אבל אני אבא מתלהב. רוצה לחזור הביתה להעביר את הזמן רק איתן ועם אמא שלי שכבר שלושה חודשים איתי ואין לי אפילו את המילים להודות לה על מה שהיא בשבילי".