עוד חוזר הניגון. שוב קפטן נבחרת ישראל אלי דסה מגיע לקמפיין ליגת האומות כשהוא בלי קבוצה. בדיוק כמו בקמפיין הקודם, גם הפעם הזימון שלו מעלה את השאלה: האם שחקן שלא משחק באופן קבוע במועדון צריך להיות חלק מנבחרת ישראל? את התשובה לכך סיפק דסה בעצמו.
השבוע זה מתחיל: הירשמו לפנטזי היורוליג של Visa וערוץ הספורט
גם לקמפיין הקודם הוא הגיע כשהוא לא משחק באופן קבוע. היו אז סימני שאלה סביב הכושר, החדות ובעיקר סביב היכולת שלו להגיע לנבחרת ולתפקד ברמה הגבוהה ביותר בלי רצף משחקים. ואז הגיעו המשחקים, ודסה הציג יכולת טובה גם כמגן וגם כשתופקד כבלם נוסף.
הפעם הסיטואציה מעט שונה. לא מדובר עוד בתקופה קצרה, אלא במצב שנמשך זמן רב. דסה, מבחינתו, עדיין רוצה להישאר בהולנד, להילחם על המקום שלו ולהמשיך את הקריירה האירופית וגם כאן באוסטריה הוא ממשיך לשדר שאוטוטו הוא יוצא לדרך חדשה, בקבוצה חדשה, מחוץ לישראל.
לאורך השנים שלו כמאמן נבחרת ישראל, לרן בן שמעון היו כמה שחקנים כאלה כמו דסה. עידן נחמיאס, לדוגמה, לא זכה לדקות משחק במכבי ת"א, אבל בנבחרת היה סוג של באנקר בקמפיין הראשון וגם על הקפטן העכשווי שלו הוא לא מוכן לוותר. להיפך, בן שמעון מאמין בדסה מקצועית, ומבחינתו מדובר בשחקן שמביא לנבחרת הרבה מעבר לכמות הדקות שהוא משחק. העבודה עם מאמן הכושר ערן שדו עוד לפני היציאה מהארץ ללינץ מספקת תמונה מעודדת נתונים פיזיים גבוהים ביחס לשחקן שלא מתאן עם קבוצה, שמירה על עומסים, אחוזי שומן נמוכים ובשורה התחתונה - הוא מגיע לנבחרת כשהגוף שלו מוכן.
דסה. תמיד שם כשצריך אותו (אודי ציטיאט)
בן שמעון. מאמין בדסה (אודי ציטיאט)
אין כמובן ויכוח על כך שדקות משחק הן דבר שקשה להחליף. שחקן יכול להתאמן מצוין, לשמור על כושר ולהיות מקצוען למופת, אבל את התחושה של משחק תחרותי אי אפשר לשחזר לחלוטין באימון, אלא שבמקרה של דסה יש עוד מרכיב, כזה שלא נכנס לשום טבלת סטטיסטית. מספיק להיות באימונים של הנבחרת כדי להבין שדסה הוא כבר מזמן לא רק המגן הימני. הצעירים מתייעצים איתו. השחקנים מחפשים את דעתו. הוא אחד האנשים שמחברים בין הדורות ומסייעים לגבש את חדר ההלבשה, והכול נעשה בדרך מאוד אופיינית לו, בשקט, בלי אגו, בלי רעש ובלי צורך להוכיח שהוא המנהיג.
בנבחרת מספרים שאת דסה לא תראו כועס. הוא מעדיף לדבר, להסביר ולייעץ. "הוא לא צריך להרים את הקול כדי שיקשיבו לו", אומר גורם בצוות המקצועי. גם ביחס שלו לאנשי הצוות הוא שונה. דסה מקפיד על קשר עם כולם. אנשי הצוות המקצועי, הרפואי והלוגיסטי. הוא לא שוכח את האנשים שעובדים ומאפשרים לנבחרת לתפקד ואחראי בין היתר להעביר טיפ מכל שחקן שמחולק למי שמסייע מאחורי הקלעים.
דסה כבר הוכיח בעבר שהוא יכול להגיע לנבחרת בלי רצף משחקים ולהיראות כמו שחקן שלא הפסיד דקה. את הקמפיין הזה הוא לא מתחיל כשחקן הרכב, אבל איכשהו תמיד הוא תופס את מקומו. אם יקבל דקות מול אוסטריה, אלי דסה ייכנס לעשירייה הראשונה של שחקני נבחרת ישראל שלבשו הכי הרבה פעמים את המדים הלאומיים. הוא ישתווה למספר ההופעות של שמות כמו אייל ברקוביץ', דודו אוואט, טל בנין ויצחק שום, שחקנים שהשאירו חותם משמעותי בתולדות הנבחרת ורשמו 78 הופעות.
וזה אולי הפרדוקס הגדול של אלי דסה. בשלב הזה של הקריירה הוא עדיין מחפש מועדון קבוע, אבל בנבחרת המקום שלו מזמן ברור. הזימון שלו אולי עורר סימני שאלה אבל ההיסטוריה, הנתונים, האמון של המאמן ובעיקר המעמד שלו בחדר ההלבשה, מספרים סיפור קצת אחר. "קפטן הוא לא רק מי שמשחק הכי הרבה, הוא גם מי שהנבחרת צריכה אותו כשהמשחק בכלל לא התחיל", אמרו בצוות המקצועי.