המאמי הלאומי: על התקווה הצרפתית בטור

סיפורו של ז'וליאן אלאפיליפ, הרוכב שיכול להשלים סנסציה

דני פורת
דני פורת  23.07.19 - 10:40
תחילת כתבה

בצעירותו, ז'וליאן אלאפיליפ ידע בעיקר מה הוא לא רוצה להיות כשיהיה גדול. אביו, ז'אק, מתופף לפרנסתו, קיווה כי הבן ילך בדרכו המוזיקלית ורשם אותו ללימודי שירה בבית הספר המקומי באלייה אשר במרכז צרפת, וכך קרה שבכל שנה השתתפה המשפחה המורחבת בתחרות נגינה ביום המוזיקה הלאומי של צרפת. אלא שז'וליאן הקטן, המכונה גם "ז'וז'ו" שנא את המקצוע המשפחתי והחליט לנשור מבית הספר בגיל 16. לימים סיפר כי התקשה להתרכז בשיעורים בשל אופיו ההיפראקטיבי. עד מהרה, הבין אלאפיליפ הבן כי הכוח שלו נמצא ברגליים והשאיר את מיומנויות הידיים לאביו.

בחלוף 11 שנים, דומה כי אלאפיליפ לקח החלטה נבונה, אלא שגם הוא לא דמיין כנראה שינצח על המקהלה הגדולה ביותר במולדתו. רחובות אלייה "התרחבו" לכבישים הבלתי נגמרים של צרפת והרוכב בעל החזות המוסקטרית הפך לפתע כנגד כל הסיכויים למאמי הלאומי כשהוא מוביל את הדירוג הכללי בטור דה פראנס אחרי שבועיים של רכיבה. הפער של רוכב דקוניק קוויקסטפ עומד למעלה מדקה וחצי על פני אלוף השנה שעברה גיירנט תומאס, המדורג שני. האם הפנטזיה של הצרפתים לראות מנצח מקומי ראשון בטור מאז ברנרד הינו  ב-1985 תתגשם השנה דווקא על ידי אלאפיליפ?

ננסה להסביר את גודל הסנסציה המתגבשת. טור 2019 סומן עוד בראשיתו כאחד הפתוחים של השנים האחרונות, בעיקר בגלל היעדרו של כריס פרום. לא מעט שמות של מועמדים נזרקו לחלל האוויר, אך ביחסי ההימורים ובפאנלים של המומחים שמו של אלאפיליפ לא הוזכר. זה בסך הכל הטור השלישי של הרוכב בן ה-27, שפרץ לתודעה בשנתיים האחרונות, כמי שמסוגל לעשות כמעט הכל: רוכב קלאסיקות משובח, מומחה בטיפוסים קצרים ועליות חדות, יציב במישורים וגולש נהדר. אבל גרנד טוריסט? נשמע יותר כמו הזיה פרועה וקביעה שנוגדת את כל חוקי הכביש.

בזמן שרוב המטפסים הבכירים של הטור החלו את העונה באימוני גובה באירופה או בדרום אמריקה, אלאפיליפ התכונן לעונת הקלאסיקות. לובש החולצה הצהובה הנוכחי, שהחל את דרכו בסייקלו קרוס, עלה לראש הפודיום במונומנט מילאנו-סן רמו, ניצח גם במירוץ סטראדה ביאנקי והוכתר לאלוף הפלאש ואלון בפעם השניה ברציפות. הוא הגיע לטור דה פראנס כמדורג מספר 1 בעולם (בשל ניצחונות) וסומן כמי שיכול לשמור על התואר של מלך ההרים מאשתקד. קבוצתו דקוינק קוויק סטפ לא בנתה סביבו פועלי על שיגנו עליו בהרים, כפי שעושות קבוצות של גרנד טוריסטים. אחרי הכל, אלאפיליפ לא זכה מעולם בטור הררי, שלא לומר במרוץ גרנד טור.

למרות סגנון הרכיבה האגרסיבי ויכולת הנפץ שיש לו ברגליים (במיוחד בקטעים מתגלגלים) כל יום שבו הצליח לשמור על החולצה הצהובה בטור הנוכחי, נלקח בערבון מוגבל. המומחים סברו כי מדובר בעניין של זמן עד שאלאפיליפ ייאבד את הכוח שלו בהרים הגבוהים וישוב לממדיו הרגילים. רוכבי עבר כמו רישארד ויראנק, אלברטו קונטאדור ואלכסנדר וינוקורוב התראיינו בכלי התקשורת בימים האחרונים וסיפרו כי למרות היכולת המפתיעה, לאלאפיליפ אין את היכולת הפיזיולוגית להחזיק את הטיפוסים בני ה-40 וה-50 דקות בפירינאיים ובאלפים. בטור ההררי, שטומן בחובו 7 עליות בגובה של 2000 מטרים, החמצן לא יגיע לראש של מוביל המירוץ והוא יתפרק מהמאמץ האדיר שהשקיע בשבוע הראשון.

אלאפיליפ התגלה החודש כאחד הרוכבים העגולים ביותר בפלוטון וכוחה של החולצה הצהובה כנראה היה חזק מכל תחזית (לפחות בינתיים). השינוי בתפיסתו של הציבור את אלאפיליפ כמועמד לגיטימי לדווש לפאריז בצהוב הגיע בניצחון הפנומנלי שלו בקטע נגד השעון בפו ביום שישי, שם הרוויח עשרות שניות על רוכבי ה-GC, למרות שאינו נחשב לשען בכיר. למחרת, הגיע שני רק לבן ארצו טיבו פינו בעליה הרצחנית על הקול דה טורמאלה, כשהוא משאיר את תומאס ואגאן ברנאל, הפייבוריטים הגדולים, מאחור. למרות שאיבד גובה בעליה האחרונה של הפירינאיים ביום ראשון בפואה (קטע 15) והראה סדקים ראשונים בשריון שלו, יש לו עדיין תקווה שיתאושש בזמן ויחזיק את היתרון המדהים גם בפיניש המפרך בהרי האלפים בסופ"ש.

אלאפיליפ נותר ריאלי ועם רגליים על הקרקע. "אני לוקח את המירוץ הזה - יום אחרי יום, קטע אחרי קטע. אני מרוצה מההופעה שלי בפואה כי נתתי את כל מה שיכולתי והצלחתי לשמור על החולצה הצהובה וזו היתה המטרה, כך אנסה לעשות עד פאריז ונראה מה יהיה", סיפר המוביל המפתיע שנותר מבודד ובלי חברי קבוצתו בשלב ההררי האחרון. לרבים מזכיר סיפורו את אשר אירע לתומא ווקלר ב-2011, הרוכב הצרפתי האחרון שהוביל ברוב שלבי המירוץ ואיבד את החולצה הצהובה שלושה ימים לפני השאנז אליזה. ההיסטוריה מלמדת שלמעלה מ-80 אחוז מהרוכבים שנצבו בראש המרוץ אחרי יום המנוחה השני, גם הצליחו לזכות בטור. ההבדל בין ווקלר לאלאפיליפ, הוא שהראשון היה אופורטוניסט שהשיג את היתרון שלו בהתקפה ממרחק ובשום שלב לא נראה שרוכבי ה-GC התרגשו ממיקומו. לאלאפיליפ יש יכולות גבוהות הרבה יותר וסיכוי יותר מריאלי גם לעשות את הבלתי ייאמן ואת זה מעידים כעת גם יריביו.

לאלאפיליפ יש יתרון של בין 1:35 ל-2:14 דקות על פני השישייה הראשונה. בין סגנו לרוכב השישי מפרידות רק 39 שניות בטור הפתוח הזה. יתר המתחרים של אלאפיליפ מתקשים עד כה לגלות עליונות, למעט טיבו פינו שנראה כרגע כמטפס הטוב ביותר, אבל היה צריך להחזיר זמן רב שאיבד בתוצאה מפיצול בקטע מישורי. השבוע השלישי תמיד הפריד בין הגרנד טוריסטים הגדולים ליתר הפלוטון והרבה פעמים האלמנט המנטאלי נכנס לתפקיד הראשי בהצגה. גם אם אלאפיליפ לא יצליח לשמור על החולצה הצהובה באלפים, הוא הפך את הטור הזה לבלתי צפוי, אגרסיבי ואטרקטיבי ונותן לצרפתים תקווה להאמין שאפשר להסיר את הקללה.

"אלאפיליפ הרוויח זמנים על כל המתחרים בגלל הסגנון המיוחד שלו והנוכחות שלו הפכה את המרוץ למרגש וסוחף", הודה מנהל אינואס, דייב בריילספורד. לא משנה מה יקרה: חובבי הטור חיכו לטור כזה כל השנים לאחר הדומיננטיות הבלתי מתפשרת של כריס פרום וקבוצת סקיי (היום אינואס). מאז שהינו זכה בטור של 1985, לא היה רוכב צרפתי ששרד כל כך הרבה ימים (11) בצהוב והשלמת המשימה שהייתה נראית דמיונית לפני שבוע או עשרה ימים, לפתע נראית כמו משהו ריאלי לחלוטין. גם בגלל היריבים, וגם בזכות הרוכב הצרפתי הקפיצי והמשובח שעשה קפיצת מדרגה מטאורית בשנה האחרונה.
הדפס