"החלק הכי קשה כישראלי". דודו אוואט על הקריירה בספרד

התקשורת הלוחצת ("תמיד יש 'נשמה טובה' שיגיד לך מה כותבים בארץ"), הצ'אנס הראשון ("הייתי חיוור"), האגרוף ממונואה ("התאמנו בזמנים שונים") והפספוס הגדול. השוער נזכר

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  06.06.20 - 07:00
תחילת כתבה

דודו אוואט יכול להתפאר בקריירה אירופית מוצלחת לא פחות מאף ליגיונר אחר. אמנם היא לא זכורה כמו זו של יוסי בניון, אייל ברקוביץ' או חיים רביבו, אבל מי ששיחק יותר מ-10 שנים בליגה הספרדית, אחת הליגות הטובות בעולם אם לא הטובה שבהן, ועוד בקבוצות חזקות כמו דפורטיבו לה קורונה ומאיורקה, ראוי להיכלל ברשימה הזו. השוער התארח בפודקאסט "הליגיונרים" של נדב יעקבי וסיפר, בין השאר, על תחילת הדרך והרגע שבו הוא הוכיח שהוא שייך לרמה.

האזינו לפודקאסט >>

"ברגע שהבנתי שיכול להיות מצב שאגיע לליגה הספרדית ובמיוחד לרסינג סנטאנדר שיוסי בניון היה שם, הלכתי על זה", הוא מספר בדיעבד, "הייתה לו השפעה מאוד גדולה על המעבר. רמון פלאנס, המנהל המקצועי של ברצלונה, היה המנהל המקצועי של סנטאנדר בשנה שאני הגעתי. הוא עקב אחרי במשחקי הנבחרת ובמשחקים באירופה. יוסי נתן את הדחיפה האחרונה כדי שאסגור שם. אין ספק שההתאקלמות הייתה קשה. הייתי נשוי ועם שני ילדים. החלק הכי קשה היה עם הילדים כי אנחנו יכולים להתמודד ולשרוד איפה שלא תשים אותנו".

אוואט ישב על הספסל רוב העונה הראשונה, אבל הוא הבין שהוא יכול רק להרוויח מהסיטואציה. "זה החלק הכי קשה איתו מתמודדים השחקנים הישראלים. הם מתייחסים למה שכותבים עליהם בתקשורת, לטובה ולרעה. ישבתי כמעט שנה שלמה על הספסל והיו הרבה אמירות. 'למה הוא נסע?', 'חבל שהוא נסע' וכו'. לאנשים סביבי אמרתי לא להגיד לי מה כתוב בארץ, אבל תמיד יש את ה'נשמה הטובה' שיגיד לך. נסעתי במטרה לקבל את הצ'אנס. הייתי בכל מחנה האימונים ושיחקנו בכל המשחקים והייתי בכושר מצוין וריקרדו (השוער הראשון) הגיע רק שבוע או עשרה ימים לפתיחת הליגה".

"המאמן אמר לי שהוא לא ידע מה לעשות עד היום של המשחק", המשיך אוואט, "ריקרדו הגיע בהשאלה ממנצ'סטר יונייטד שהוא חייב לשחק, ואם לא רסינג תיקנס בסכום מטורף. הייתה אכזבה די גדולה. תמיד אני מסתכל על הצד החיובי. אני לא מכיר את הליגה, המגרשים, האווירה, השחקנים. אולי זה שכר לימוד ללמוד את החוויה של הליגה הספרדית מקרוב ולהתאמן כאילו אתה שוער ראשון. אסור אף פעם להוריד את הרגל מהגז כי הצ'אנס יגיע. רציתי את הצ'אנס הזה למרות שהרווחתי פחות כסף ממה שהייתי יכול להרוויח בחיפה".

בסופו של דבר הצ'אנס הגיע. אוואט: "השלמתי עם זה שאני לא משחק ואז הפסדנו לאלבסטה 3:0 או 4:0 והמאמן אמר לי 'דודו, אתה משחק בשבת ואת שלושת המשחקים הבאים'. הלב שלי דפק. הבנתי שמשהו גדול הולך לקרות. נהייתי חיוור. המאמן שוערים חיבק אותי ואמר לי להירגע. באימון הכדורים עפו לי מהידיים, אבל אחרי שישנתי היה לי יותר קל. במשחק עצמו שום דבר לא יכול להשפיע עליי. אחרי שיצאנו לחימום, הבנתי שזה הולך להיות משחק גדול וניצחנו 1:2".

לצד ההצלות הגדולות והמשחקים הגדולים מול ריאל מדריד וברצלונה, יש רגע אחד שאוואט יעדיף לשכוח: האגרוף שקיבל לפניו מגוסטבו מונואה, חברו לדפורטיבו. "זה רגע מאוד לא נעים בקריירה כשחקן וכאדם", הוא מספר, "חואקין קפארוס, המאמן שהביא אותי, עזב, והוחלף במיגל אנחל לוטינה. הוא קצת שונה, הוא יותר קר  והבנתי שאין בינינו חיבור טוב, למרות שהוא נתן את לי את הבמה ואני לא הייתי בכושר הכי טוב שהייתי יכול להיות. לא פתחתי את העונה בצורה טובה, כמו כל הקבוצה. ידעתי שבהזדמנות הראשונה הוא יחליף אותי, וזה מה שקרה".

"הייתי בקשר מאוד טוב עם כל הקולגות שלי, וגם עם מונואה. אחרי שבועיים התראיינתי והעברתי ביקורת על המאמן, ואולי בדיעבד זה לא היה בסדר. כנראה מישהו אמר למונואה שהעברתי עליו ביקורת. אחרי האימון נכנסנו לחדר ההלבשה והוא בא לכיווני ונתן לי בוקס בעין. אחרי זה באו השחקנים והפרידו, אבל לא היו מכות. פה זה נגמר. לא הגשתי תלונה במשטרה, אבל בגלל שזה יצא בתקשורת, הפרקליט הכללי של מחוז גליסיה הגיש תלונה עצמאית והוא קיבל שנתיים בכלא על תנאי ועוד קנס כספי. הייתי המום, אבל אמרתי לו 'עוד נתראה', אבל לא עשיתי כלום. המערכת טיפלה בזה בצורה טובה מאוד, המאמן פחות. אני התאמנתי בבוקר והוא אחרי צהריים כי ידעו שאם נתאמן ביחד, זה עלול להיגמר רע והשוער השלישי קיבל את האפודה".

כעת אוואט מייצג ומייעץ לשחקנים כדי שידעו לקבל את ההחלטות נכונות בקריירה. הוא נזכר במיוחד בשחקן אחד שהיה יכול להיות מיוחד, אבל לא הצליח לממש את הפוטנציאל בגלל החלטות לא נכונות. "לגיא אסולין חזו עתיד יותר טוב משל מסי ב'לה מאסיה'", הוא מספר, "בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בקבלת החלטות וברצינות. כל קבלת ההחלטות של גיא מההתחלה ועד סוף הייתה טראגית. הצענו לאבא שלו שגיא ייצא להשאלה ברסינג סנטאנדר. הוא צחק. כשהוא הבין שהקריירה שלו לא מתקדמת, החתמתי אותו במאיורקה כי אני מאמין באיכויות שלו. יש המון שחקנים מוכשרים שלא מקבלים החלטות נכונות. היום, עם כישרון לבד אין סיכוי להצליח".