$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

''הצבא חיבר אותי לארץ. רוצה להביא מדליה"

אלכס שטילוב, הספורטאי מספר אחת שלנו, פותח את הלב בראיון ליום העצמאות ומדבר על העלייה מאוזבקיסטן ("התביישתי לדבר"), על השירות הצבאי (''תרמתי מה שיכולתי") וגם על האולימפיאדה הקרובה בלונדון: "מודע לכל הציפיות ממני"

דניאל רוט  26.04.12 - 11:30
הרגליים על הקרקע. הציפיות בשמיים. אלכס שטילוב (gettyimages)
הרגליים על הקרקע. הציפיות בשמיים. אלכס שטילוב (gettyimages)

עלה מאוזבקיסטן, שותה קפה שחור, שירת בצבא, התגורר בקיבוץ ואוהב את ישראל. זה חלק מ"תעודת הזהות" של אלכס שטילוב, הספורטאי הישראלי הטוב ביותר כיום במדינה. לכבוד יום העצמאות ערכנו ראיון חגיגי עם המתעמל במשך שנתיים שומע שוב ושוב שהוא "התקווה האולימפית של ישראל". והאמת? בצדק.

בעוד כ-100 ימים יגיע האירוע לו אלכס שטילוב חיכה במשך 4 שנים, המשחקים האולימפיים. ליתר דיוק, תחרויות ההתעמלות במשחקים האולימפיים בלונדון בקיץ הקרוב. באולימפיאדת בייג'ין הגיע שטילוב לגמר הקרקע וסיים במקום השמיני אחרי מעידה באחד האלמנטים, אולם מאז אותה נפילה שטילוב הוא סלע. סלע של יציבות באחד הענפים היוקרתיים ביותר שמציעה תוכנית המשחקים.

שטילוב, שעלה בגיל 15.5 מאוזבקיסטן, הספיק בשלוש השנים האחרונות לזכות בשתי מדליות ארד באליפויות העולם בלונדון (2009) ובטוקיו (2011), במדליות כסף וארד באליפויות אירופה בברלין (2011) ומילאנו (2009), להחלים מפציעה לא קלה ולבסס את עצמו כמועמד יותר מראוי לעמוד בראש הפודיום ב-O2 ארינה בבירת בריטניה ב-5 באוגוסט. "התקווה" לשמוע את התקווה.

"כעולה חדש אני זוכר כמה אהבתי את יום העצמאות. הקצב, הקצף, הצבע, ההופעות והזיקוקים. עבורי זה היה שונה לחלוטין מסוג החגיגות שגדלתי עליהן באוזבקיסטן", מספר אלכס שטילוב בראיון מיוחד, "אני זוכר שהיינו כל המתעמלים מופיעים באצטדיון מרכזי בעיר וזו למעשה הייתה ההופעה. ממש כמו בטקס פתיחה במשחקים האולימפיים. אבל בישראל זה לא יכול לתפוס. כאן יש בעיקר הופעות של מוזיקה וזה גם נהדר. למרות זאת, הפעם יש לי טיסה בין רביעי לחמישי. אני טס לגביע העולם בקרואטיה".

כן, רק מהפסקה הקודמת אפשר להבין את הנרטיב שמאפיין את אלכס שטילוב. פטריוט שאוהב את ישראל. פטריוט, אבל מקצוען. ספורטאי מקצוען שיודע שאם הוא יזכה במדליית זהב בלונדון אז כנראה נוכל לחגוג את יום העצמאות ה-64 פעם אחת נוספת.

איך היו השנים הראשונות שלך בישראל כעולה חדש?
"בהתחלה, בדצמבר 2002, זה לא היה כל כך נעים בגלל מחסום השפה. התביישתי לדבר, אבל לאט לאט התאקלמתי. המשפחה הגיעה להרצליה ואני נדדתי לאשדות יעקב כדי להתאמן בעמק הירדן יחד עם כל המתעמלים הטובים בארץ באותם שנים, בהם פאבל גופמן (פיינאליסט הקרב רב מאתונה 2004, ד.ר). עד היום יש לי חברים מעמק הירדן, אבל מה שעזר לי להיפתח היה הצבא".

"שירתי כספורטאי מצטיין בפיקוד העורף", מדגיש שטילוב בשמחה, "אני זוכר שהייתי מרענן ערכות של מסכות, מסדר אותן, מכין אותן עם פילטרים והכל. אני חושב שתרמתי את מה שיכולתי למדינה. גם דרך הצבא וגם דרך הספורט. המפקדים התחשבו בי ויכולתי להתאמן שלוש פעמים בשבוע, 4-5 שעות ביום. בסך הכל, אני שמח ששירתי בצה"ל, זה חיבר אותי מאוד לישראל. במלחמת לבנון השניה, הייתי בקו חירום בפיקוד העורף ולאחר מכן כשנסעתי לתחרויות בחו"ל שאר המתעמלים רק דיברו איתי על זה. מצאתי את עצמי מסביר שוב ושוב את המצב האמיתי. כלומר, שמה שהם רואים בטלוויזיה הוא לא נכון. הם פשוט היו מודעים רק לצד אחד של הסכסוך. מצאתי את עצמי מציג הרבה פעמים את הצד השני".

את הקריטריון כבר קבעת, אבל אילו עוד תחרויות נשארו לך לפני המשחקים?
"מצפים לי בין 3-4 תחרויות עד לונדון. גביע העולם בקרואטיה, אליפות אירופה בסוף החודש הבא, אליפות ישראל ביוני ותחרות הכנה אחרונה ברומניה. בנוסף גם החלטתי שאת יתר ההכנות אני אעשה כאן בארץ. נכון שיש יתרונות להתאמן בחו"ל עם קבוצת מתעמלים חזקה שדוחפת אחד את השני ויש אווירה טובה באימונים וכאן בארץ לפעמים קשה לי להתרכז כי באים הרבה ילדים למתחם, אבל כבר התרגלתי לזה וכך אני רוצה להתכונן למשחקים".

אם אתם חושבים ששטילוב יגיע ללונדון, יעלה אלמנט אחד על המזרן ויזכה במדליה, אז ממש לא. למתעמל צפוי מאבק קשה עם כמה מתחרים בולטים, שההפרש ביניהם בציון הסופי יכול להימדד גם במאיות הנקודה. לפי שטילוב, היריבים הבולטים הם אלוף העולם בקרקע קוהיי אוצ'ימורה, שהוא המתעמל הטוב ביותר בעולם כיום (זכה פעמיים ברציפות באליפות העולם בקרב-רב). יש את ז'ו קאי הסיני, שהקדים את הישראלי פעמיים באליפויות בלונדון ובטוקיו. גם אלוף אירופה פלאביוס קוצ'י נמצא חזק בתמונה ואיתו אלוף העולם לשעבר, דייגו היפוליטו מברזיל והתקווה האמריקנית (כן, גם להם יש תקווה) סטיב לג'נדרה. "לדעתי אוצ'ימורה, קאי והיפוליטו הם המסוכנים ביותר וזה יהיה צמוד מאוד. כמובן שבסוף מי שיקבעו יהיו השופטים".

בכל אירוויזיון אנחנו שוב מוציאים מהמגירה את הטיעונים הסטנדרטיים דוגמת, "העולם כולו נגדנו", "זה הכל פוליטיקה". גם בהתעמלות, למרות ספר עבה כרס ומלא בתקנונים מפורטים לגבי כמה נקודות צריך להוריד, מתי, מדוע, איך ולמה. אבל עדיין - יש את הגורם האנושי. לא מדובר כאן בתחרות נגד השעון באתלטיקה ולא מדובר כאן בכדור שצריך להיכנס לסל. יש פקטור שקשור להערכה אישית של השופטים.
 
עד כמה באמת יש נגיעות של פוליטיקה?
"כל השופטים חייבים להיות ניטראליים, אבל זה ברור ששופט שמגיע מדרום אמריקה יוכל לעזור להיפוליטו", מסביר שטילוב את הבעיות בשיטת הניקוד, לפחות מבחינתו. "קודם כל אני צריך לעשות את העבודה שלי, אבל כן יש כאן פוליטיקה. נתקלתי במקרים שבהם הציון שלי נפגע מעט, למשל באליפות אירופה הקודמת. לפני שבועיים סיימתי במקום השלישי בתחרות בסין אחרי שעשיתי תרגיל כמעט בלי טעויות. למרות התרגיל הטוב, קיבלתי ציון נמוך. לפני כל תחרות אני רואה את השופטים ואני יודע פחות או יותר למה הם מצפים ובגלל מה הם יורידו נקודות. במשחקים האולימפיים עצמם נדע מי השופטים רק בהגרלה של התחרויות".

אז כן, אתם כבר יכולים לפתוח את היומנים, האייפונים, האייפדים, לוח שנה, בלאק-ברי ומה לא. ב-28 ביולי שטילוב יעלה על המזרן בלונדון למוקדמות, שם יתחרה על כל המכשירים וינסה לסיים בין 8 הראשונים בקרקע כדי להעפיל לגמר. התאריך המשמעותי ביותר הוא כאמור ה-5 באוגוסט, היום שבו ייערך גמר תרגיל הקרקע לגברים. היום שבו ישראל תוכל לרשום את אחד מרגעי השיא שלה בספורט המקצועני בכלל ובספורט האולימפי בפרט.

צריך לזכור ששטילוב מגיע למשחקים האולימפיים עם ניסיון. מעבר לאליפויות העולם ואליפויות היבשתיות, המתעמל הישראלי גם לקח חלק בבייג'ין והעפיל לגמר הקרקע. "אני כבר יודע איך זה להתחרות באולימפיאדה", מספר שטילוב, "ממש לא צריך להתרגש מזה. מבחינתי זה אותו דבר כמו אליפות העולם או אליפות אירופה. נכון שזה אירוע גדול מאוד, אבל אין טעם לחשוב על זה, אלא פשוט לבוא ולעשות את העבודה כמו באימונים ובתחרויות".

אלכס, אתה יודע שאתה המועמד מספר 1 לקחת מדליה אולימפית. אתה כבר מרגיש את הלחץ?
"אני יודע שבונים עליי ומצפים שאני אזכה במדליה ואני רוצה לעשות את זה יותר מכל אחד אחר. כרגע אני מנסה לא להיכנס ללחץ מיותר, בטח כשנותרו עוד יותר משלושה חודשים. כרגע אני עסוק באימונים ואני מקווה שהכל ילך לפי התוכניות. התסריט הקלאסי שלי אומר שקודם כל אני צריך להגיע בריא ובכושר טוב למשחקים. אחר כך להעפיל לגמר בקרב-רב ובקרקע ובגמר הקרקע כבר הכל אפשרי. המטרה שלי היא לזכות במדליה אולימפית ורצוי שתהיה מזהב. אני יודע שאני יכול לעשות את זה ושאני לא פחות טוב מכל אחד אחר. כשאני אהיה שם, אני אלך על הזהב בכל הכוח. בשבילי, בשביל המשפחה, בשביל הקרובים ובשביל המדינה, כי אני מודע להשקעה שהיא נותנת בי". שטילוב מקבל תמיכה ממספר מקורות בהם היחידה לספורט הישגי ומנשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, שמאמץ מספר ספורטאים אולימפיים. "אם אזכה במדליה אני אצליח להחזיר קצת על כל ההשקעה שלהם. וזה יהיה מאוד משמח".

מה התוכניות שלך אחרי לונדון?
"קודם כל אני אעשה את כל הדברים שלא עשיתי בשנים האחרונות וזה כולל בעיקר יותר טיולים עם החברים. כמובן שאני אנסה להגיע פעם אחת נוספת למשחקים האולימפיים. אני עדיין יחסית צעיר ובריו דה ז'ניירו ב-2016 אני אהיה בן 29. אם אראה שאני עדיין ברמה הגבוהה, אז בהחלט אני ארצה להמשיך".

עלה מאוזבקיסטן, שותה קפה שחור, שירת בצבא, התגורר בקיבוץ ואוהב את ישראל. זה חלק מ"תעודת הזהות" של אלכס שטילוב. הפרט הבא שהוא צריך להוסיף לתעודה הוא התואר "מדליסט אולימפי". תהיו בטוחים שהוא מסוגל לכך ויותר. שיהיה בהצלחה.