סוף לקריירה מהאגדות: ליפי הודיע על פרישה

אלוף עולם, אלוף אירופה, אלוף איטליה. בגיל 66, המאמן הודיע: "אני כבר זקן מדי". תמונות מרגעי השיא שלו בפנים

מערכת אתר ערוץ הספורט  02.11.14 - 19:57
אחד מגדולי הדור (gettyimages)
אחד מגדולי הדור (gettyimages)
תחילת כתבה

אחד המאמנים הגדולים ביותר בעידן המודרני הודיע הערב (ראשון) על פרישה באופן סופי. בגיל 66, ואחרי אינספור, תארים, הישגים ופסגות בקריירה, מרצ'לו ליפי החליט לסיים את הקשר עם עולם הכדורגל כשהכריז: "אני לא רוצה לאמן יותר, כנראה שאני זקן מדי".

בשלוש השנים האחרונות, ליפי נעלם מעט מהמפה לאחר שהתחיל לאמן את גוואנגז'ו הסינית, איתה זכה בשלוש אליפויות רצופות (2012, 2013, 2014). "אני אולי אמשיך בצוות הטכני, אבל פרק האימון, לפחות עבורי, הגיע לסיומו", סיפר האיטלקי הוותיק. "זו היתה תקופה נהדרת".

וכן, ימיו של ליפי על הקווים היו אכן תקופה נהדרת, לא פחות: מדובר באחד המאמנים הכי גדולים בדור האחרון - ואחד ממאמני "דור הזהב" בארץ המגף, שכלל שמות כמו אריגו סאקי, ג'ובאני טרפאטוני, פאביו קאפלו, נביו סקאלה ועוד רבים וטובים.

ליפי החל הקריירה בקבוצות קטנות כמו פונטדרה, סיינה, פיסטוייסה וצ'זנה - ואת הקפיצה הגדולה עשה בעונת 1993/94, אז מונה למאמן נאפולי. ליפי הוביל את התכולים, בעידן פוסט דייגו מראדונה, למקום בגביע אופ"א ושנה לאחר מכן קיבל את המינוי היוקרתי באמת: מאמן יובנטוס.

בחמש שנותיו ביובה הפך ליפי לשם מוכר בכל היבשת, לאחר שזכה בדאבל נהדר ב-1995. שנה לאחר מכן הוא הגיע לאחד משיאיו הגדולים, כאשר זכה בליגת האלופות עם ניצחון בפנדלים על אייאקס בגמר. לאחר מכן הוא הוסיף עוד שתי אליפויות (1997 ו-1998), תוך שהוא מוביל חבורה מבריקה של שחקנים בראשות אלסנדרו דל פיירו וזינדין זידאן.

בשנת 1999, אחרי 5 שנים אדירות בטורינו, הלך ליפי לאינטר, אך דווקא שם לא נחל הצלחה ופוטר. בחלוף שנה הוא חזר הביתה, ליובה, לקדנציה שניה - ושוב, הצליח בענק. ליפי זכה פעמיים נוספות בסקודטו והגיע פעם נוספת לגמר ליגת האלופות (ב-2003), אבל ללא הכוכב פאבל נדבד, נכנע בפנדלים למילאן ואנדריי שבצ'נקו.

ב-2004 ליפי עזב את יובה ועבר לאתגר הבא בקריירה שלו, שהיה בדיעבד גם המוצלח מכולם: מאמן נבחרת איטליה. ליפי והסקוואדרה אזורה עשו את הבלתי ייאמן וזכו במונדיאל בגרמניה, תוך שהם מנצחים בדרך את הנבחרת המארחת בחצי הגמר בזכות שערים בדקות ה-119 ו-120 (פאביו גרוסו ודל פיירו) וגוברים על צרפת בפנדלים בגמר. שלושה ימים בלבד אחרי אותה זכיה, ליפי עזב.

למרות זאת, הוא חזר לנבחרת אחרי יורו 2008 והוביל אותה למונדיאל 2010. וזה, ככל הנראה, היה רגע השפל בקריירה של אלוף העולם, שנכשל לעלות לשמינית הגמר מבית שכלל את פראגוואי, ניו זילנד וסלובקיה. לאחר אותו מונדיאל הוא עבר לסין, והיום, כאמור, "תלה את הנעליים" ושם קץ לאחת הקריירות המפוארות אי פעם.

הדפס