על גדולתו של זלאטן איברהימוביץ' כשחקן קשה לערער. כולנו מכירים את מה שנקרא "משפטי זלאטן", שבהם הוא אוהב להשתמש כדי להאדיר את עצמו. אבל יהיר או לא, אם מסתכלים על עובדות, לענק השבדי יש את כל הסיבות שבעולם להגיד שהוא אגדת כדורגל.
אולם למרות התקופה הנוכחית במילאן, שכרגע מעלה לא מעט שאלות בנוגע לעתידו, ואליהן גם נגיע בהמשך, משהו בספינה השבדית האדירה הזאת התערער העונה. מדמות של אל, שאותה מנסה החלוץ לטפח לעצמו לאורך כל הקריירה בדפוס שהפך להתמכרות של ממש, כעת נראה שזלאטן הגדול לאט לאט מבין שגם הוא בסך הכל איש פשוט.
חמשת שלבי ההתפכחות לפי זלאטן איברהימוביץ'
שלב 1 - הכחשה: "באתי. ראיתי. כבשתי. תודה שגרמתם לי להרגיש חי שוב. הסיפור שלי ממשיך. אתם יכולים לחזור לראות בייסבול". כך נפרד זלאטן מלוס אנג'לס גלקסי, כשהודיע שהוא חוזר לאירופה.
החלוץ ציפה שהאופציות כרגיל יהיו רבות. אבל משהו מוזר קרה, לאחר עזיבתו את ה-MLS, החלוץ החליט לרכוש אחוזים ממניותיה של האמרבי השבדית - היריבה המרה של קבוצת נעוריו מאלמו. כתגובה למהלך, אוהדי מאלמו הגיבו בצורה ברוטאלית, כשהציתו את הפסל שלו, שהוצב בכניסה לאצטדיונה הביתי של הקבוצה.
על הפלת הפסל (כפי שנעשה בעבר בהפלת משטרים) הגיב בזמנו איברהימוביץ' באופן שניתן לכנות כדי מנותק מן המציאות: "אין שום קשר למאלמו. אנחנו מדברים על זלאטן הכדורגלן ולא בעסקים. אני חושב שבקבוצה מכבדים את זה". אז זהו שלא, זלאטן. ההגמוניה התערערה ורק אתה לא שם לב.
שלב 2 - כעס: כאמור, כשהחליט שבכוונתו למצוא קבוצה אירופית, איברהימוביץ' היה בטוח שיצטרך לשבור את ליבן של מרבית ממועדוני הפאר באירופה. אך מחשבות לחוד ומציאות לחוד. הביקוש לשחקן לא היה גבוה כפי שציפה, כאשר חוץ ממילאן שרק חיפשה מושיע, המועמדת המובילה לקלוט את השחקן הייתה בולוניה הצנועה. זלאטן לא אהב את זה.
ואולי פשוט נמאס לו? (Getty)
שלב 3 - מיקוח: בשלב זה, כשהזמן רץ והשבדי לא נעשה צעיר יותר, הגישה השתנתה ל: "אני אעשה הכל, רק תן לי עוד כמה שנים לחיות". לבסוף, זלאטן "בחר" כמובן במילאן, והאמת שהשילוב המחודש בין השבדי לקבוצה מבירת האופנה נראה לא רע בכלל. הרוסונרי, שכהרגלם בשנים האחרונות חוו חצי עונה רעה, הציגו יכולת משופרת מאז שהחלוץ הצטרף לשורותיהם. זלאטן אולי לא תרם יותר מדי שערים, אבל כנראה שהנוכחות הווינרית שלו עשתה את העבודה. שלב המיקוח עבד?
שלב 4 - דיכאון: התפשטות נגיף הקורונה והשפעותיו - "הכל חסר טעם". כבר בשבוע שעבר, כמו יתר קבוצות הסרייה A, מילאן קראה לכל שחקניה הזרים לשוב למדינה כדי לחזור לפעילות. איברהימוביץ', שייאלץ לשהות בבידוד אם יחזור, לא נענה לקריאה. למרות שמילאן הייתה זו שקיבלה אותו חזרה בזרועות פתוחות כשעזב את אל.איי גלאקסי, הנימוק שלו לסירוב לחזור היה: "כרגע זה מרגיש חסר ערך לחזור לאיטליה, גם ככה כולם מתאמנים בבתים שלהם". מהצד, נראה שהכוכב בן ה-38 פשוט לא רוצה יותר.
שלב 5 ואחרון- קבלה: כעת, כשהליגה האיטלקית מראה סימנים לקראת חזרה מיוחלת למגרשים, זלאטן שמסיים חוזה בסוף העונה מחויב לחזור, ועל פי דיווחים, הוא אף יעשה זאת כבר ביום שני הקרוב. בזמן שתנאי הסגר בשבדיה מתירים הרבה יותר מבשאר העולם, נראה שאיברהימוביץ' לא שחרר מההתמכרות לשאיפתו להצטייר ככל יכול, והוא שמר על כושר כשהתאמן במדי האמרבי.
"אתם תראו קסמים", הכריז לפני משחק אימון במדי האמרבי, והוא אכן סיפק רגע קסם כשכבש את השער היחיד של הקבוצה. אך הדבר המעניין במיוחד באותו השער היה שאחריו זלאטן לא נעמד והרים את ידיו בגאווה ולא טפח על חזהו, אלא להיפך. המבט שלו אחרי השער נותר מפוקס מתמיד. לאחר המשחק התייחס השבדי למחויבות שלו בחזרה לאיטליה: "יש לי חוזה עם מילאן ונראה איך הדברים יסתדרו. אני מעוניין לשחק כדורגל כל עוד אני יכול".
להבדיל מתשובות אחרות שסיפק זלאטן בעבר כמו: "רק אלוהים יודע, ואתם מדברים איתו עכשיו". מה שמעניין הפעם בראיון האחרון שהעניק הוא שהחלוץ מדבר פתאום כאחד האדם. אולי זלאטן הגדול מבין שגם הוא בסך הכל עוד בן אדם שאוהב לשחק כדורגל. האם תהליך הפנמה של התמכרות התקבל? את זה רק העתיד יכריע. ראשית, השחקן יצטרך לפתור את הבעיות מול מילאן, ולאחר מכן נחכה ונראה לראות מה הצעד הבא. דבר אחד בטוח וזה שיהיה מעניין.