ברצלונה של פפ או ריאל של זידאן: מי הקבוצה העדיפה?

האחת זכתה שלוש פעמים ברציפות באלופות, השניה הגדירה מחדש את הכדורגל. רונאלדו, מסי, בנזמה, וייה ואחרים. פרויקט ההשוואות מגיע לשיאו עם אחת השאלות הכי מסעירות בכדורגל העולמי: איזו קבוצה הייתה טובה יותר? אנחנו בחרנו, עכשיו תורכם. הצביעו בסקר

עפרי עמרמי  31.03.20 - 21:00
תחילת כתבה

הפגרה הכפויה שבאה עלינו גורמת לנו להתגעגע לספורט, ל-"11 משוגעים שרצים אחרי כדור", גם אם יש לנו ביקורת עליהם. לרגל ההפסקה בספורט הישראלי והעולמי, ערוץ הספורט השיק פרויקט חדש: "ראש בראש". חוקי המשחק הם כאלה: אנחנו בוחרים שתי קבוצות אגדיות, כאלה שזללו תארים ויצרו שושלת, ועורכים השוואה ביניהן - מי יותר גדולה.

מה התפקיד שלכם במשחק? להצביע את דעתכם. בתפריט הפעם: השוואה בין שתיים מהקבוצות הגדולות ביותר במאה ה-21, ועל הדרך גם יריבות מושבעות - ברצלונה של פפ גווארדיולה, זו שהטילה אימה על יבשת שלמה במשך שלוש-ארבע שנים, מול ריאל מדריד של זינדין זידאן, שרשמה הישג חסר תקדים עם שלוש זכיות רצופות בליגת האלופות.

שוער
ברצלונה: ויקטור ואלדס
הוא אולי פחות מוכשר מהשוער הנוכחי של בארסה, מארק-אנדרה טר שטגן, אבל עד הודעה חדשה - ויקטור ואלדס הוא השוער הגדול בהיסטוריה של המועדון, לא פחות. הספרדי היה חלק מרכזי בשלוש אליפויות רצופות ובשתי זכיות בגביע האלופות תחת גווארדיולה והיווה מניה בטוחה בין הקורות, למרות הנראטיב שנוצר סביבו לפיו הוא מרבה לטעות.

ריאל מדריד: קיילור נבאס
הקוסטה-ריקני, כמו ויקטור ואלדס, הוא שוער אנדרייטד (לא מוערך מספיק). נבאס אמנם לא "כוכב" ולא מגיע מאומת כדורגל גדולה, אבל הצליח להפוך באנקר בין הקורות של המועדון אולי הכי לחוץ בתבל ואף הפך לשיאן בריאל כששמר על רשת נקייה בשמונה ההופעות הראשונות שלו בליגת האלופות.

מי עדיף? קשה במקרה כזה להתייחס נקודתית רק ליכולת של ויקטור ואלדס תחת גווארדיולה (והיכולת, כאמור, הייתה שם). ולכן, עם כל הכבוד לנבאס, ויש, ההשפעה שלו על ריאל מדריד בראיה היסטורית לא דומה לזו של ויקטור ואלדס על ברצלונה. 0:1 לבארסה.

מגן ימני
ברצלונה: דני אלבס
בערוב ימיו בקאמפ נואו, הברזילאי היה האויב מספר 1 של הציפורים בקטאלוניה והטריף את האוהדים. ואולם, בעידן גווארדיולה הוא היווה חלק מרכזי מאוד בהצלחה. זכור בעיקר שיתוף הפעולה "על עיוור" בינו לבין ליונל מסי בקו ימין, שהשאיר שחקני הגנה רבים מאחור.

ריאל מדריד: דני קרבחאל
עם אצבע משולשת לעבר הקהל בקאמפ נואו, קרבחאל הוא מיקירי האוהדים בסנטיאגו ברנבאו. הוא מגבה את זה בעזרת ביצועים טובים גם עם הרגליים, שהפכו אותו לאחד המגנים הטובים בעולם בשנים האחרונות.

מי עדיף? בעלי הזיכרון הקצר אולי יטענו אחרת, ואם כך - ההצעה שלי בשבילם: גשו לצפות בקצת וידאו מ-2009-2012. אלבס הוא הדני הבכיר. 0:2 לבארסה.

בלם
ברצלונה: ג'רארד פיקה
אחרי תקופה במנצ'סטר יונייטד ובסראגוסה, פיקה קיבל בגיל 21 בלבד את המפתחות מגווארדיולה להיות אחד מעוגני ההגנה ולקח את ההזדמנות בשתי ידיים. הוא אמנם כבר מעבר לשיאו בימים אלה, אבל גם סוגר למעלה מעשור כשחקן הרכב בכיר בברצלונה.

ריאל מדריד: סרחיו ראמוס
הלב והנשמה של ריאל מדריד - אפילו שלא גדל במחלקות הנוער של המועדון - וגם כובש שערים מחונן, בעיקר בעזרת הראש דרך מצבים נייחים. ווינר יוצא דופן, שיעשה הכל - ה-כ-ל - כדי להביא עוד ניצחון, עוד תואר, למען הקבוצה.

מי עדיף? לשני הבלמים הוותיקים מקום של כבוד בהיסטוריה של המועדון שלהם. ובכל זאת, ההשפעה של ראמוס על הבלאנקוס של זידאן משמעותית יותר מזו של פיקה על הבלאוגראנה של פפ.  נקודה ראשונה לריאל, 1:2 לבארסה.

בלם
ברצלונה: קרלס פויול
כמעט כל מה שנאמר על ראמוס, נכון גם במקרה של "הקפטן הנצחי" של בארסה, שהיה מעוז ההגנה במשך שנים ארוכות וגם בתחילת עידן גווארדיולה. פתח כמגן ימני בגמר האלופות ב-2009, בעקבות חיסורו של דני אלבס, ושיתק לחלוטין את כריסטיאנו רונאלדו ו-וויין רוני.

ריאל מדריד: רפאל וראן
פחות מוערך מראמוס, פיקה ופויול - כנראה בגלל שהוא לא מקומי - אבל הבלם הצרפתי השרה ועדיין משרה תחושת ביטחון במרכז ההגנה של הבלאנקוס. חלק בלתי נפרד ואף משמעותי בקבוצה שעשתה היסטוריה, ובנבחרת שזכתה בגביע העולם ב-2018.

מי עדיף? למרות הישגיו הכבירים של רפאל וראן בשנים האחרונות, הוא עדיין לא קרלס פויול - לא מבחינת היכולת, לא מבחינת דעת הקהל, לא מבחינת השפעתו על מועדון אחד. 1:3 לברצלונה.

מגן שמאלי
ברצלונה: אריק אבידל
אולי השחקן הכי פחות זוהר בקבוצה של גווארדיולה, אבל היווה מניה בטוחה הן באגף שמאל והן כשתופקד לעיתים במרכז ההגנה. זכור בעיקר בעקבות סיפורו ומאבקו המרגש מחוץ למגרש, כאשר החלים ממחלת הסרטן - וחזר לפתוח בגמר האלופות ב-2011, בסיומו התכבד להניף את הגביע.

ריאל מדריד: מרסלו
נדירים השחקנים שמצליחים להוות "גיים צ'יינג'ר" מעמדת המגן. אז מרסלו, ובכן, הוא שחקן נדיר. הוא אולי פועל לעיתים בחוסר אחריות בכל הקשור להגנה, אבל בתור מגן-תוקף נתן לריאל אפשרויות שקבוצות מעטות זכו להן, כמו היכולת לשבור קו הגנה ראשון בעזרת כדרור.

מי עדיף? אבידל ריגש את עולם הכדורגל בזכות מאבקו בסרטן ותמיד ישמש דוגמא מבחינה זו. ובכל זאת, אנחנו מדברים פה על כדורגל, ולכן הנקודה הולכת ללא ספקות למגן הברזילאי - שלא תמיד זכה להערכה מספקת. 2:3 לברצלונה.

קישור (במקרה הזה, לא נערוך השוואה ישירה בין שחקן לשחקן, שכן שלישיית הקישור הן של ברצלונה והן של ריאל מדריד הייתה ממש כמו ישות אחת)

ברצלונה: סרחיו בוסקטס-צ'אבי-אנדרס אינייסטה
מה אפשר לומר שלא נאמר כבר על החבורה הזו? שלישייה ששינתה את פני הכדורגל בתחילת העשור היוצא, לא פחות, בעזרתו האדיבה כמובן של מאמנם - שדגל באג'נדה של לשמור על הכדור בכל מחיר, וכך למנוע מהיריבה הזדמנויות לפגוע בקבוצה. מעבר להצלחות בברצלונה, השלישייה הזו גם אחראית במידה רבה לנבחרת ספרד הגדולה בכל הזמנים.

ריאל מדריד: קאסמירו-לוקה מודריץ'-טוני קרוס
כריסטיאנו רונאלדו אמנם סיפק את השערים וזכה ברוב התהילה, אבל הוא לא היה יכול לעשות זאת ללא הגרזן הברזילאי, הקוסם הקרואטי והמהנדס הגרמני. שלישיית קישור טובה כל כך, ברמה כזו שהכניסה את עצמה, ביושר, לדיון מול אותה שלישייה פנטסטית של ברצלונה.

מי השלישייה העדיפה? שתי השלישיות היו סופר-דומיננטיות, אבל רק אחת תיזכר ככזו שהגדירה תקופה וסגנון משחק. הנקודה הולכת לקישור האגדי של ברצלונה, 2:4. (הערת אגב: יש לי כבוד רב ללוקה מודריץ', הוא שחקן-על, אבל העובדה שהוא זכה בכדור הזהב וצ'אבי או אינייסטה לא, ובכן... זו לא אשמתו של הקרואטי כמובן, אבל זה כן עוול היסטורי).

התקפה
ברצלונה: פדרו
לא היה כוכב גדול, אבל היווה חלק חשוב במשחק הלחץ המפורסם של ברצלונה בזכות האנרגיות הבלתי-נגמרות וגם ניחן ב"קילריות" מול השער. כבש שערים חשובים לא פעם, כולל בגמר ליגת האלופות ב-2011 ובקלאסיקו החשוב במדריד בעונת 2009/10.

ריאל מדריד: כריסטיאנו רונאלדו
איך אפשר לסכם את פועלו של האיש במשפט-שניים? עם כל הכבוד לשאר, ויש, על שמו של הסופרסטאר הפורטוגלי רשומות שלוש הזכיות הרצופות בליגת האלופות תחת זינדין זידאן - הישג שספק אם אי פעם ישוחזר. נראה לי שזה מסכם לא רע.

מי עדיף? לא באמת בר השוואה. נקסט. נקודה קלה לריאל, 3:4 לברצלונה.

התקפה
ברצלונה: דויד וייה
וייה נבחר לייצג את בארסה-של-פפ, למרות שסמואל אטו היה לדעתי שחקן טוב ממנו, מהסיבה כי עונת 10/11 הייתה הטובה ביותר של הקבוצה ההיא (למרות ששנתיים קודם היא זכתה בטרבל). כבש באותה עונה צמד ב-0:5 הבלתי נשכח בקלאסיקו וכן בגמר האלופות בוומבלי. אבל כמו כולם לפניו ואחריו, שימש במקרה הטוב כינור שני בהתקפה לזה שתכף נגיע אליו.

ריאל מדריד: כרים בנזמה
בין כל חצי הביקורת לאורך השנים, בנזמה כבר 11 שנים חלוצה של אחת הקבוצות החשובות והלחוצות בתבל - ורק על זה מגיע לו כבוד אדיר. מעבר לכך, יש לו חלק סופר משמעותי בזכייה באלופות בעונת 17/18 עם צמד בגומלין חצי הגמר מול באיירן מינכן ועוד שער בגמר מול ליברפול.

מי עדיף? לא בטוח שבתור אינדיבידואל דויד וייה נופל מכרים בנזמה. ואולם, אחרי שמשקללים את כל הנתונים - הפור נופל לטובת הסקורר הצרפתי. 4:4 דרמטי!

התקפה
ברצלונה: ליאו מסי
גווארדיולה הביא חדשנות, שלישיית הקישור שלטה בקצב ומעבר לכך, אבל שום דבר לא יכול היה לקרות באותה דומיננטיות ובאותו קסם לולא מספר 10. האיש הכי חשוב בברצלונה - אז וגם היום. ולחשוב שיש כאלו שטענו שהוא לא יסתדר בלי צ'אבי ואינייסטה...

ריאל מדריד: גארת' בייל
כמו בנזמה, גם הקיצוני הוולשי סופג לא מעט אש לאורך השנים מאוהדי ריאל והסביבה - אבל קבלות יש לו. למשל, צמד שערים בגמר ליגת האלופות מול ליברפול ב-2018 (או שער ניצחון על הראש של ברצלונה ומארק בארטרה בגמר הגביע הספרדי).

מי עדיף? נו באמת...

4:5 לברצלונה בסיכום... (הפער היה משמעותי יותר, לו הייתי מפריד את שחקני הקישור).

מי לדעתכם גדולה יותר? ענו בסקר>>