האיש שהיה לו הכל: סיפור הקריירה של איקר קסיאס

צעד אחר צעד, הצלה אחר הצלה, השוער האגדי רקם את שמו באותיות של זהב בספר דברי הימים של הכדורגל העולמי. מהרגע בו הוזנק לשער בגמר האלופות ב-2002, דרך ההצלחה בספרד ואיחוד המדינה ועד לסכסוך עם ז'וזה מוריניו והעזיבה לפורטו. הרגעים שבנו אגדה

אברהם בן עמי
אברהם בן עמי  04.08.20 - 19:19
תחילת כתבה

"כשהכל כבר נראה אבוד, מופיע איקר ומציל אותך", אמר צ'אבי על איקר קסיאס אי שם ב-2011, ציטוט שכנראה מתמצת באופן המדויק ביותר את הקריירה של אחד השוערים הגדולים בהיסטוריה, שפרש היום רשמית בגיל 39 אחרי קריירה עמוסה בשיאים וב-23 תארים.

קסיאס תמיד היה שם ברגעים הכי גדולים, וכחלק בלתי נפרד מהם. ססאר סאנצ'ס נפצע בגמר ליגת האלופות ב-2002? איקר בן ה-20 עלה מספסל ריאל מדריד כדי להבטיח את הזכייה בגביע עם האוזניים הגדולות;  גמר פנדלים מול איטליה של בופון ברבע גמר יורו 2008? הקפטן, בטורניר הראשון שלו עם הסרט על הזרוע, יציל נהדר פעמיים וימשיך עם "לה רוחה" עד הסוף; אחד על אחד מול אריאן רובן בגמר מונדיאל 2010? קסיאס ייצא נהדר וישאיר את ההולנדי מתוסכל, בדרך לעשות היסטוריה ולראיון הבלתי נשכח עם זוגתו שרה קרבונרו.

לצערו של קסיאס, הוא גם היה שם ברגעים הפחות טובים, כשהיה אחראי לפיגור המוקדם מול אתלטיקו מדריד בגמר ליגת האלופות ב-2014 כשיצא רע לכדור של דייגו גודין, משחק שלמזלו ייזכר בעיקר בזכות סרחיו ראמוס. הוא תמיד היה שם, ותמיד התרגש עד דמעות, תמונות שהפכו לחלק בלתי נפרד מההיסטוריה שלו ושל ריאל מדריד.

אך מעבר ליכולת הפנומנאלית בין הקורות שזיכתה אותו בכינוי "סן איקר" (הקדוש איקר), והשיאים ששבר שיכולים למלא עמודים שלמים, קסיאס היה אחד הבודדים שזכה להיות קונצנזוס בכדורגל הספרדי. וזה ממש לא עניין של מה בכך כשמדובר, אם לומר בעדינות, באחת המדינות הפחות מאוחדות באירופה.

"עם המחויבות, העבודה הקשה והענווה שלו איקר כבש לא רק את ליבם של המדרידיסטאס, אלא הרוויח גם את הכבוד הרב של יריביו", אמר עליו היום נשיא ריאל מדריד, פלורנטינו פרס. ואכן, כקפטן גם בריאל מדריד וגם ב"לה רוחה", קסיאס תמיד דאג לאחד את השורות ולשמור על יחסים טובים גם עם מי שהיו יריביו במגרש, כמו צ'אבי, קרלס פויול, ג'יאנלואיג'י בופון ועוד רבים, שעד היום הוא שומר איתם על קשר ברשתות החברתיות.

הוא עשה זאת גם בתקופת משחקי הקלאסיקו הסוערים בעידן של פפ גווארדיולה וז'וזה מוריניו. אחד הרגעים הזכורים ביותר היה כשהתקשר ליריבו על המגרש וחברו מחוצה לו, צ'אבי, כדי ליישר ההדורים ובמטרה שהקרע לא יגיע גם לחדר ההלבשה של הנבחרת. "המצב היה מחורבן, אז התקשרתי לצ'אבי", הודה בראיון. אך באופן אירוני, כשברוב ספרד העריכו את המחווה, דווקא חלק מאוהדי ריאל מדריד פחות אהבו את הצעד של של השוער, ועד היום, אם תשאלו רבים מהם, הם יגדירו אותו כשוער אגדי, אך כקפטן רע.

מי שאהב את הצעד של קסיאס עוד פחות הוא כמובן ז'וזה מוריניו. הסכסוך שהחל בין הצדדים רק הלך והסלים, ובמקביל, יכולתו של השוער שגם כך הייתה מעט בירידה, כבר סבלה מצניחה חופשית. הקרע, בסופו של דבר הוביל לעזיבתו של הפורטוגלי ב-2013 לצ'לסי, כשברקע לא מעט שמועות שקסיאס עצמו היה זה שדחף מאחורי הקלעים למינוי קרלו אנצ'לוטי, ובאופן בלתי נמנע גם השוער האגדי נפרד ב-2015 ועזב לפורטו.

לאחרונה חשף הקפטן האגדי: "הייתי צריך לחזור להרגיש אחרת, להיות בסביבה חדשה, לעזוב את כל החשיפה והביקורות, ולרצות להשתפר". ואכן, אצל הדרקונים קסיאס חזר לחייך והפך לאחד השחקנים האהובים במועדון, למרות שגם שם ידע עליות, ירידות, ואירוע לב אחד, שהאיץ את הפרישה.

ומה הצעד הבא? נראה שאיקר קסיאס לא מתכוון לעזוב את הכדורגל בעתיד הקרוב. בשנה האחרונה הספיק להצטרף לצוות המקצועי של פורטו בזמן שהחלים, לרוץ לנשיאות ההתאחדות הספרדית ולפרוש, אך כרגע, נראה שהכל מצביע על חזרה הביתה. בחודש שעבר פורסם שסן איקר יחזור לריאל מדריד כיועצו של פלורנטינו פרס (תפקיד שבו גם זינדין זידאן החל את דרכו במועדון), ואין ספק שבצד הלבן של בירת ספרד העצב מהודעת הפרישה הפך בעיקר לציפייה לסגירת מעגל, ואולי גם לתיקון עבור כל הצדדים.