אתמול היית שונה: המהפך של אתלטיקו מדריד

היא כובשת (הרבה) יותר מבעונה שעברה, שולטת יותר בכדור ו(עדיין) ללא הפסד. אתלטיקו מדריד יכולה לברוח לברצלונה, אם רק תנצח אותה בוונדה מטרופוליטנו. הבעיה? מחולל השינוי (סוארס) חסר ומולה ניצבת קבוצה שלא הפסידה לה ב-20 משחקי הליגה האחרונים

דני פורת
דני פורת  20.11.20 - 18:02
תחילת כתבה

אין דרך טובה יותר להמחיש את הבאז סביב אתלטיקו מדריד העונה מאשר בדיקת הסטטוס שלה בסוכניות ההימורים. על כל יורו שתשקיעו בקולצ'ונרוס לזכיה באליפות 20/21 תקבלו ארבעה יורו. אומנם, אתלטיקו מדורגת שלישית בטבלה אחרי ריאל מדריד (1 ל-2.1) וברצלונה (1 ל-2.4), אך הקבוצה היחידה שטרם הפסידה העונה בליגה הספרדית נסחפת עם גל של חוכמת ההמונים, כשערב פתיחת העונה הסיכוי שלה לתואר עמד על 1 ל-10. עדיין מוקדם לשער אם תגיע לחוף מבטחים בחודש מאי כאשר הכתר על ראשה, אך אי אפשר כבר להתעלם מהמגמה.

בטבלה הסבוכה של לה ליגה, ממוקמת אתלטיקו שלישית עם 17 נקודות מ-21 אפשריות, שני משחקים ושלוש נקודות פחות מהמוליכה ריאל סוסיאדד. מכיוון שלרוב הקבוצות עדיין משחקים חסרים, נסכם ונאמר שזהו המאזן הטוב בליגה מבחינת אחוזי הצלחה, בזמן שיריבותיה הגדולות ריאל מדריד וברצלונה מדשדשות מאחור ומחפשות את זהותן. אולי הנתון הבולט ביותר הוא בטור השערים ומלמד שהקבוצה של דייגו סימאונה כבשה 17 שערים בשבעה מחזורים (והוציאה רק שני כדורים מהרשת), וגם פה מדובר על תפוקה רבה יותר מאשר שתי היריבות הוותיקות האחרות.

ממוצע של 2.42 שערים למשחק הוא לא רק הגבוה ביותר בליגה הספרדית (שאיננה מצטיינת העונה בכיבושים), אלא גם מציב אותה במקום החמישי מבין חמש הליגות הבכירות ביבשת. רק באיירן מינכן, פ.ס.ז', אטאלנטה וצ'לסי הבקיעו יותר. האוהדים המושבעים משפשפים את העיניים ולא מאמינים לאינפלצית השערים, שכן כל הטוב הזה מגיע אחרי העונה הדלה ביותר של סימאונה באתלטיקו מדריד, שמצאה את הרשת רק ב-51 מקרים ב-38 מחזורי הליגה אשתקד.

ז'ואאו פליקס הוא הסיבה הראשונה לטרנספורמציה של אתלטיקו העונה. הכישרון שהגיע תמורת 126 מיליון יורו מבנפיקה מצא את מקומו כחלוץ שני לצד לואיס סוארס. לא כשחקן אגף, כפי שנוסה פעמים רבות בעונה שעברה, אלא כחלוץ שני בהתקפה. פליקס הרבה יותר פעיל, מסוכן וכובש בעונה הנוכחית. לפורטוגלי יש כבר שבעה שערים ושלושה בישולים ב-10 משחקים בכל המסגרות. לצורך העניין, בעונה שעברה הוא הבקיע תשעה, מסר שני אסיסטים ב-36 משחקים בכל המסגרות.

אבל עם כל הכבוד לפריחה של פליקס, סימאונה טוען שסוארס הוא המפתח לפתיחת העונה המרשימה של אתלטיקו. האורוגוואי, שנפל לידיו של צ'ולו כמו מתנה משמיים, הבקיע חמישה שערים בליגה ונראה חד מאוד. "לסוארס יש מאפיינים שונים במשחק שלו מאשר קוסטה ומוראטה, שזקוקים ליותר שטח בהתקפה", הסביר סימאונה, "סוארס צריך את השחקנים קרובים אליו כדי להזיק ליריבות, כלומר קרוב לשער. הדבר הזה גורם לנו להקיף אותו בשחקנים מוכשרים ולשחק עם קו הגנה גבוה". במילים אחרות, הבין סימאונה שסוארס בגילו המתקדם לא האיש שצריך לבזבז אנרגיות ברדיפה אחרי שחקני הגנה, אלא להמצא קרוב לשער, מה שדוחף קדימה את יתר השחקנים.

שיתוף הפעולה בין סוארס לפליקס הוא אלמנט שנבנה בהדרגה. רק במחזור השביעי נרשם שער של אחד מהם, כאשר גם השני על המגרש. זה קרה מול בטיס. מאז אתלטיקו המריאה עם 11 שערים בארבעה משחקים בכל המסגרות. אתלטיקו מבקיעה כמעט ב-49% מהמצבים שלה לשער. כלומר כל איום שני כמעט מסתיים ברשת של היריבה, כאשר רק אלצ'ה מחזיקה באחוזים טובים יותר בליגה הספרדית. בעונת האליפות שלה ב-2014, אתלטיקו מצאה את הרשת ב-39 אחוזי דיוק. ספק אם סימאונה יצליח לשמור על אחוזים גבוהים כאלה לאורך העונה, אבל דבר אחד בטוח: הקבוצה שלו מגיעה להזדמנויות נוחות יותר, השחקנים שלה משחקים קרוב יותר אחד לשני ותבנית ההתקפה עובדת.

צמצום השטחים ויצירת קו ההגנה הגבוה מאפשר לאתלטיקו להחזיק בכדור ב-55 אחוז מהזמן העונה - שיפור נוסף שמוכיח שהגישה שלה הרבה יותר התקפית בעונת 20/21. על הנייר זה אותו 4-4-2 מוכר של סימאונה, כאשר הקבוצה מתגוננת (ועדיין עושה את זה הכי טוב בספרד). אבל בעת היציאה קדימה, מרקוס יורנטה, מתפקד פעמים רבות כחלוץ השלישי במערך. הקשר הבלונדיני שצ'ולו שינה לו את התפקיד הפך לנכס משמעותי בחוליה הקדמית והזימון שלו לנבחרת ספרד בפעם הראשונה רק מדגיש עד כמה הפך לבורג משמעותי באתלטיקו ובלה ליגה.

רצה הגורל וסוארס יצא חיובי בבדיקת קורונה במהלך פגרת הנבחרות, מה שישאיר אותו מחוץ למפגש עם האקסית ברצלונה בשבת. בניגוד לריאל ואפילו ברצלונה, אתלטיקו נהנתה ברבע הראשון של העונה מסגל יחסית מלא אבל בעונת קורונה ועומס מטורף שנוצר כתוצאה מדחיסת משחקי ליגת האלופות לתשעה שבועות, חוסר המזל (או המציאות העגמומית) מתחיל להיות מורגש, כאשר האופציות מול בארסה הצטמצמו מאוד עם הספק באשר לשיתופם של דייגו קוסטה, ויטולו ויאניק קראסקו בנוסף להעדרות של סוארס.

המשחק מול הקטאלונים הוא מסוג המפגשים הללו שיכולים לעצב את התודעה. ראשית, מעניין יהיה לראות באיזו דרך וגישה ינקוט סימאונה. האם החסרון של סוארס, יגרום לקבוצה ללכת אחורה בניגוד לתפיסה העונה? במשחק האחרון בין השתיים בעונה שעברה, כשלואיסיטו היה בצד השני של המתרס, אתלטיקו הגיעה כדי לנצח בקאמפ נואו וסיימה ב-2:2 שהחמיא בעיקר ליריבה שלה. צריך לזכור, שמעבר לעובדה שניצחון ישים את אתלטיקו בפור של שלושה משחקים על פני בארסה, היא עדיין לא ניצחה את ליאו מסי וחבריו ב-20 מפגשי ליגה, כאשר סימאונה על הקווים. אולי באמת הגיע הזמן?