מאיפה הכסף? המצב הכלכלי של ברצלונה

ברצלונה, כך נראה, על סף החתמת רכש נוסף. ז'ול קונדה יצטרף לרוברט לבנדובסקי, ראפיניה, אנדרס כריסטנסן ופרנק קסייה שחתמו כבר במועדון בזמן המשבר הכלכלי הגדול בתולדותיו.

מצד אחד, החובות של ברצלונה מוערכים בכיותר ממיליארד יורו. אחרי שנים כושלות מקצועית, יחד עם התנהלות פיננסית שגובלת בפלילים, המצב של הקבוצה מורכב ואף בשלב מסוים עלה חשש להתפרקותה.

מצד שני, הם אולי הקבוצה שבזבזה יותר מכל אחת אחרת בקיץ. בארסה במקום השלישי בסכום ששולם על שחקנים, 80 מיליון יורו (אחרי קיזוז הרווח ממכירה), אך במקביל משלמת משכורות גבוהות והחתימה שני שחקנים נוספים, פרנק קסייה ואנדרס כריסטנסן, בהעברה חופשית.

איך זה מסתדר ביחד? והאם ההימור הזה יתפוצץ להם בפנים? עושים סדר.

הצד העסקי: זכויות שידור
כזכור, ברצלונה מכרה 25% מזכויות השידור שלה בעתיד לחברת השקעות אמריקאית, מה שאפשר לקבוצה לייצר כסף ולהגדיל את תזרים המזומנים שלה. בנוסף, הם חתמו על הסכם חסות חדש עם ספוטיפיי תמורת כ-70 מיליון יורו בשנה.

ברצלונה תקבל 315 מיליון יורו כחלק מהעסקה החדשה ובמצטבר כחצי מיליארד יורו. העסקה תניב רווחים לחברה האמריקאית, "הרחוב השישי", ב-25 השנה הבאות. במקביל, הם קיבלו הלוואה של 600 מיליון יורו.

בעקבות המהלך הזה, ברצלונה ירדה בכל הקשור לתשלום קנסות. חוקי השכר בלה ליגה קובעים שהחל מחריגה מסוימת קבוצה צריכה להוציא 3 יורו על כל יורו שהיא מכניסה בשכר שחקנים, וכעת ברצלונה ירדה ממדרגה זו למדרגה של "1 ל-1": על כל יורו שהיא משקיעה בשחקן היא צריכה להוציא יורו.

As a result of the significant impairment (writing down player values), #FCBarcelona will enjoy two financial advantages going forward: (1) player amortisation will fall; (b) any player sales will generate higher profits. pic.twitter.com/0OoUjTaLMk

— Swiss Ramble (@SwissRamble) July 18, 2022

הצד המקצועי: שחקנים חדשים
שחקנים רבים חתמו בברצלונה, אך היא עדיין לא יכולה לרשום אותם לליגה. ככל הנראה המהלכים האחרונים יאפשרו לה לרשום את פרנק קסייה ואת אנדרס כריסטנסן, אך המועדון צריך לשלם על שחקנים רבים נוספים.

תקרת השכר בלה ליגה קובעת שיש סכום אותו הקבוצות יכולות לשלם על שחקנים, והקטאלנים הצליחו למכור או להשאיל שחקנים שקיבלו חוזי עתק (קלמון לנגלה ופיליפה קוטיניו). הם מתכננים להעזיב שחקנים נוספים כמו מיראלם פיאניץ', סמואל אומטיטי, נטו, אוסקר מינגסה ומרטין בריית'ווייט.

לפי האתר "Capology", פיאניץ' מרוויח 300 אלף יורו בשבוע. אומטיטי מרוויח 120 אלף, נטו ובריית'ווייט 115 אלף כל אחד. גם ממפיס דפאיי, שמרוויח 200 אלף יורו בשבוע, צפוי לעזוב. במקביל מתנהל מו"מ על העברתו של פרנקי דה יונג שמרוויח 300 אלף בשבוע.

סכומים אלו יחסכו לברצלונה כמות משמעותית מתחת לתקרה, אם השחקנים אכן יצליחו למצוא בתים חדשים בחלון ההעברות הנוכחי בסופו של דבר.

תוכנית החירום
ברצלונה, ככל הנראה, תצליח לרשום את רוברט לבנדובסקי ואת ראפיניה בעונה הקרובה. בין אם בזכות קיצוצי שכר או יחס מקל מצד הליגה הספרדית עצמה.

בכל אופן, הקבוצה מתכננת מכירה שלישית כדי להגדיל את תזרים המזומנים וכך לרשום את שחקני ההתקפה שלה: מכירת 49% מחברת המרצ'נדייז, BLM, יחד עם חברת הטלוויזיה של הקטאלנים.

במקרה זה ברצלונה מצליחה להשיג רווחים משמעותיים בטווח הקצר, אך תפסיד סכום כסף בטווח הארוך יותר. במועדון מאמינים שהסגל החזק יחזיר מחדש את המותג לגדולתו באופן שיהפוך את המהלך למשתלם כלכלית. ז'ואן לאפורטה, נשיא המועדון, אף אמר ש"כדורגל לא מחכה לאף אחד".

אפשר להבין את הגישה הזאת. ראינו מועדוני פאר דועכים ועושים את הדרך הארוכה חזרה למעלה, כשהבולט שבהם הוא מילאן. אחרי עשור של דשדוש הרוסונרי אמנם זכו באליפות איטליה, אך לא מותג בסדר גודל עולמי בדומה למה שהיו בשנות האלפיים.

העולם מתקדם, הענף מתקדם וגם בספרד יש מספיק קבוצות תחרותיות שיעקפו את ברצלונה אם היא לא תנסה להתקדם. לכן יכול להיות שההימור הגדול על ההווה הוא הדבר הנכון. בארסה הפכה לאחת הקבוצות המעניינות באירופה ואחת שמושכת עניין עכשיו, מתוך תקווה שתישאר תחרותית גם בעתיד.

50% מזכויות השידור של ברצלונה תחרותית יכולים להיות שווים יותר מ-100% מזכויות השידור על קבוצה אנמית. זה הימור גדול של לאפורטה, בטח עם מאמן לא מנוסה כמו צ'אבי, אבל אחד שהוא מוכן לקחת. ועכשיו רק צריך לקוות שזה לא ייכשל.