$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

גונדואן: "מבחינתי, זה היה בארסה או כלום"

הקשר החדש התוודה בטור מיוחד: "לא חיפשתי משהו קל, חיפשתי אתגר"

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  26.06.23 - 13:27

אחת ההעברות הגדולות של הכדורגל האירופי הגיעה לכדי מימוש: אילקאי גונדואן, מי שהיה אחד מעמודי התווך של מנצ'סטר סיטי בשנים האחרונות ושותף מלא לעונה הגדולה שהסתיימה עם התואר המשולש, עובר לברצלונה. הקשר הגרמני הוצג היום (שני) רשמית במועדון, לאחר שחתם על חוזה לשנתיים עם אופציה. אחרי שהחזירה לעצמה את האליפות, בארסה זוכה לחיזוק נוסף - במטרה לשמור על התואר גם בעונה הבאה.

לאחר החתימה, החליט גונדואן לדבר - במסגרת טור נרחב ב"פליירז טריביון" תחת הכותרת "תודה, סיטי" - טור שנכתב ברגשות מעורבים, עם ציפייה לקראת האתגר החדש ופרידה מהקבוצה שהיתה לו בית בשבע השנים האחרונות.

רוב הטור, כמובן, עוסק בסיטי ובפרידה ממנה, אבל בחלק משמעותי סיפר על ההתלהבות שלו מברצלונה: "אם הייתי עוזב, יש רק מועדון אחד בעולם שהיה הגיוני - זה היה ברצלונה או כלום. מאז שהייתי ילד, חלמתי ללבוש את החולצה הזו יום אחד. אני בטוח שיש לי עוד שנים ספורות ברמה הגבוהה, ואני רוצה להחזיר את ברצלונה למקום שהם ראויים לו".

"אני יודע שהיה הרבה לחץ בברצלונה, אבל אני אוהב לחץ. אני אוהב לצאת מאיזור הנוחות שלי. לא חיפשתי לנחיתה קלה. חיפשתי אתגר. וזו המשמעות של הפרק הבא".

מעבר לכך, גונדואן נחשף גם לגבי הזכייה בליגת האלופות - והמשמעות שלה עבורו באופן אישי. "הצ'מפיונס היתה אובססיה עבורי בעשור האחרון. כשהפסדתי עם דורטמונד בגמר לבאיירן ב-2013, הייתי מרוסק. אין תחושה כמו להפסיד בגמר, וזה ממש רדף אותי עשר שנים. כל החלטה שקיבלתי בקריירה מאז, היתה במטרה להניף את הגביע. בגלל זה הגעתי לסיטי".

"ולכן, כשהפסדנו לצ'לסי לפני שנתיים, זה היה נורא. ואז בעונה שעברה, כשהייתי על הספסל בחצי הגמר מול ריאל באיתיחד, זה היה אפילו יותר קשה. כשפפ הודיע על ההרכב, הייתי לבד בחדר והייתי מבואס. רציתי את זה כל כך חזק, והעונה הכל התחבר".

"כשהשופט שרק לסיום, נפלתי לרצפה. שכבתי על הדשא, ניסיתי לעכל את הכל. כשהרמתי את הראש, ראיתי את שחקני אינטר דומעים. אני מכיר את ההרגשה הזו, אז הלכתי אליהם ואמרתי להם כמה הם צריכים להיות גאים. זה שם הכל בפרופורציה. הפערים הם כל כך קטנים, שזה יכול היה בקלות ללכת לכיוון ההפוך".